שופטי בג"צ המלומדים דנו ארוכות בשאלת חוקיותו של חוק טל המפלה בין גיוס בחורים חרדים וחילונים. רק דבר אחד שכחו כרגיל הגברים בהרכב השיפוט: חוק טל אינו חוקי מפאת סיבה אחרת לגמרי - הוא מתעלם במופגן ממחצית האוכלוסיה - הנשים.
מעניין להסיט לרגע את אור הזרקורים לפינה חדשה שנעלמה מעינינו ולשאול: מדוע החוק מחייב בנות חילוניות להתגייס לצבא או לשירות לאומי בעודו פוטר את הבנות החרדיות מכך?
מאז קום המדינה, נערות ישראליות מופלות לרעה כשהן מחויבות על-פי חוק להתגייס לצה"ל ואם יסרבו לעשות זאת הן ניצודות במרדפים ע"י לוכדי עריקים, הן חשופות למעצרים, מאסר בכלא וסנקציות שיפוטיות אחרות. רק הנשים החילוניות היושבות במאסר בכלא צבאי מסתכנות בכך שכתם שחור יכתים את עתידן האזרחי כעברייניות עם רקורד פלילי, כל זאת בשעה שנערות חרדיות בנות אותו הגיל - רווקות אף הן, אינן צריכות כלל להתגייס.
ח"כ מאיר פורוש מיהדות התורה אמר בתגובה להחלטת בג"צ בעניין חוק טל כי: "ישנה התפרצות עונתית של שונאי עולם הישיבות המטרידים את לומדי התורה וראוי שידעו כי לא בג"צ ולא חוקים אחרים ואפילו מאסר בבתי סוהר לא יבטלו את לימודי התורה בישיבות".
אתם יודעים מה? הוא צודק. אף אני מאמינה שיש צורך רוחני ואפילו פיזי בקיומה של סיירת מובחרת של שומרי הגחלת עתיקת היומין שלנו. יש בהחלט לאפשר לקבוצה עילית של תלמידי חכמים לעסוק באומנות למידת רזי התורה ויש להוסיף אליהם ולפטור משירות גם אמנים חילונים, רקדנים, ספורטאים ומוזיקאים - בסדר, אבל מה עם הבנות?
"מוטב שישרפו דברי תורה ובלבד שלא ילמדו בהם נשים"
מאות אלפי נערות חרדיות משוחררות כציפור דרור מכל חובה אזרחית' זאת בשעה שלפי ההלכה היהודית וגדולי הפוסקים אין תפקידן של נשים ללמוד תורה והדבר אף אסור עליהן. לכן לא ברור לי, כאישה ששרתה שלוש שנים בצבא, מדוע עלי מוטלות חובות אזרחיות שאינן מוטלות על בנות גילי שאסור להן לעסוק בתורה?
"אין ללמד את הנשים תורה משום הפקרות מינית", כך במסכת סוטה דף כא ואומר על כך ר' אלעזר: "כל המלמד את בתו תורה מלמדה תפלות" והרמב"ם מוסיף בהלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה יג: "אישה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטווית וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו לעשותו אין שכרו כשכר מצווה שעשה אלא פחות ממנו ואע"פ שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן"... ור' יהושוע מוסיף בפשטות: "... לפיכך אין טוב שתלמד תורה..." ומסכם רש"י: "שמתוך לימוד תורה תלמד ערמומיות ותדע איך לבגוד בבעלה".
חוק השירות הצבאי 1953 קובע, כי בת שאיננה משרתת בצבא מחויבת לעשות שירות לאומי, החוק כבר קיים אך איש אינו מקיימו. בשעתו כתבתי בעניין אפליה זו לשופט צבי טל ושאלתיו: "... הרי בבסיס החוק עומד העיקרון של 'תורתו אמנותו', אך ידוע כי נערות חרדיות אינן לומדות תורה ומשום כך יש חוסר שוויון גס בין חובות ציבוריות של נערה חילונית מול נערה חרדית".
השופט טל ענה לי כי: "אינני נדרש למה שלא שאלוני ואין קשר בין חוק טל ובין שירותן של בנות בצבא, הפטור לבנות מוסדר בסעיפים 39 ו- 40 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב] - התשמ"ו 1986, בהתמלא אחד התנאים המפורטים שם כגון נישואין, הריון, אמהות, טעמים שבמצפון וכשרות. הווה אומר שהמחוקק הכיר בכל אחד מן הטעמים הללו כשוני רלוונטי המצדיק יחס שונה או מפלה. אגב, החובה לשרת היא בעיני זכות ולא הפליה לרעה, הסדר זה קיים שנים רבות ואין לו קשר לוועדת טל".
ובכן, אינני שותפה לדעתו של השופט וסבורני כי הגיעה העת להשוות את הזכויות והחובות של בנות באותו הגיל בלי קשר לאמונתן הדתית. אם יעלו החרדים טענה של צניעות, אענה להם כי ניתן לגייס את כל הבנות החרדיות לשנתיים שירות לאומי באזור מגוריהן, בשכונתן, בתנאי "קרוב לבית", ושישרתו חינם את הקהילה בבתי זקנים, בבתי חולים, כמלוות בהסעות לדרדקים, ככוח עזר סיעודי לנכים וכד'... יש בהחלט לאפשר להן שמירת מסגרת צניעות נאותה אך אין לפטור אותן באופן גורף משירות למדינה ולחברה.
לחילופין, אני מציעה כי גיוס החובה לבנות חילוניות יבוטל לגמרי, ויישאר בדרג התנדבות מרצון ולא מכוח חוק מחייב. כך או אחרת, אני מחכה לעורכת הדין האמיצה שתבוא איתי לבג"צ בעניין הפליית הבנות. נמאס.
