|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
לעודד את ההשקעות [צילום: קרלוס אוסוריו, AP]
|
|
|
|
אקונומיסט על העולם ב-2023: אנרגיה
|
|
|
|
שתי עסקות עם השטן מול משבר האנרגיה
|
|
בטווח הקצר ייעשה יותר שימוש בדלק מאובנים; בטווח הארוך ההשקעה באנרגיה נקייה תחייב התערבות ממשלתית ניכרת ולפיכך היא תהיה פחות יעילה - מסביר אקונומיסט
|
|
הלם אנרגיה גרם בשנה היוצאת לתוהו ובוהו באירופה וברוב העולם, האיץ את האינפלציה והגדיל את סכנת המיתון. בשנה הבאה ימשיך העולם להתמודד עם שוקי נפט וגז בלתי יציבים, אך גם יגביר את מאמציו ליצור מערכת אנרגיה זולה יותר, נקייה יותר ובטוחה יותר – צופה פטריק פוליס, עורך אקונומיסט לענייני עסקים, ב-The World Ahead 2023.
עידן דלק המאובנים של המאה ה-20 יצר עסקות מפוקפקות רבות, החל מזו של הנשיא פרנקלין רוזוולט עם משפחת סעוד ב-1945 וכלה באלו שעם רוסיה הבתר-קומוניסטית. ב-2023 יכרתו רוב המדינות שתי עסקות חדשות עם השטן. בטווח הקצר הן יעודדו השקעות בדלקים מאובנים בתמורה לביטחון. בטווח הארוך הן יאמצו מדיניות מוכוונת-ממשלה בניסיון להאיץ את המעבר לאנרגיה חילופית.
המכה שהנחיתה הפלישה הרוסית לאוקראינה הייתה כואבת. שליש מהאינפלציה במדינות העשירות, שעמדה בספטמבר על 9%, מיוחס למחירי האנרגיה. צמצום ייצוא הגז לאירופה בידי ולדימיר פוטין אילץ את המגזר העסקי ומשקי הבית לצמצם את הצריכה ב-10% והעלה חששות לפגיעה בתעשיה. הגברת ייבוא הגז הנוזלי לאירופה הזניקה את המחירים וגבתה מחיר כבד ממדינות עניות כמו פקיסטן. מחירי הנפט נותרו גבוהים ואופ"ק קיצצה את התפוקה. הביקוש לפחם הגיע לשיא.
השוק ימשיך להיות תנודתי ב-2023, צופה פוליס. אירופה תצליח לעבור את החורף בזכות מלאי הגז, אבל יהיה ברור מהו המחיר של מדיניות אנרגיה קצרת רואי במשך שנים. רוסיה מספקת 36% מהגז שצורכת אירופה, והייבוא המוגבר ממקורות אחרים כיסה רק שליש מכמות זו. אם כלכלתה של סין תתאושש בשנה הבאה והביקוש לאנרגיה יעלה, השוק יילחץ עוד יותר.
המחירים יורגשו הרבה אחרי 2023
בצד החיובי, כל אלו יוצרים תנופה ליצירת מערכת אנרגיה חדשה. משבר האנרגיה של 1973 עודד השקעות בחיפוש שדות נפט חדשים. הפעם, נכון לעכשיו, אין זינוק בהשקעות: החברות חוששות מחוסר היציבות הגיאו-פוליטי ומחוסר הוודאות הכרוך במעבר לאנרגיה ירוקה. האידאל הליברלי – שוק אנרגיה הנשלט בידי מס פחמן משותף ומערכות אספקה חוצות גבולות של אנרגיה סולארית וסוללות לרכב – מת. במקומו מתגבשת מערכת של שני מרחבי אנרגיה – דמוקרטי וסמכותני. ארה"ב אינה שלמה עם הרעיון של הפיכתה למקור האנרגיה העיקרי של אירופה ומעדיפה להוריד את המחירים בבית. סין סוחרת עם רוסיה ואירן, אך חוששת מתלות בהן.
המעבר הירוק יוצר עוד מקור של חוסר ודאות המגביל את ההשקעות. פרויקטים חדשים בתחום הגז עלולים להיפגע מכללים הדוקים יותר בתחום פליטת הגזים, אלא אם יצליחו ליישם טכנולוגיות חדישות. ההשקעה במקורות אנרגיה מתחדשים עודנה נמוכה מדי; מחירי המקסימום והמיסים הנוספים שהטילו ממשלות בשנה היוצאת ודאי שאינם מעודדים אותה.
פוליס צופה, כי לנוכח זאת – ממשלות יגבירו בשנה הבאה את התערבותן בשוקי האנרגיה, כדי להבטיח גיוון מקורות והרחבה של ההשקעות. בתחום הגז המשמעות היא יותר עסקות בהן המדינה תעניק רשת ביטחון לחוזים ארוכי טווח ולהשקעה במתקנים. מדינות אירופה יגבירו את מאמציהן להתקשר עם יצרניות גז כמו אלג'יריה וקטר.
בתחום האנרגיה המתחדשת הן יאמצו הקמת מתקנים בהנחיה ובסובסידיות ממשלתיות. המשמעות תהיה זירוז של הפרויקטים, אם כי לצד זאת – הם ילוו במדיניות ממשלתית שמטרתה להגביר את הייצור והתעסוקה. זוהי כבר האסטרטגיה בסין והודו, וגם מטרתן של הקלות המס ב-400 מיליארד דולר הכלולות בחבילת האנרגיה שאישר הקונגרס. אירופה תלך בעקבותיהן כדי לשמר את הייצור המקומי.
כמו כל העסקות עם השטן, גם באלו יש סיכונים המתבררים עם הזמן. הגיבוי לדלקים מאובנים יוצר דור חדש של תשתיות מזהמות ויקרות, אותן יהיה צורך לסגור אחרי חמש-עשר שנים כדי לעמוד ביעדי הפליטה. ואילו האימוץ של תפיסה פרוטקציוניסטית-לאומנית יותר באנרגיה המתחדשת, יוביל לכך שההשקעות הצפויות בתחום – 50 טריליון דולר בעשור הקרוב – יהיו פחות יעילות. אבל המחירים הללו יורגשו הרבה אחרי ש-2023 – ומשבר האנרגיה – יגיעו לקיצם.
|
| תאריך:
|
25/11/22
|
|
|
עודכן:
|
25/11/22
|
|
איתמר לוין
|
|
שתי עסקות עם השטן מול משבר האנרגיה
|
|
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, ד"ר ארז ברקאי, פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, וסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, יובל אדמון, הציגו (יום ד', 23.11.22) תוכנית פעולה להשגת יעדי התוכנית הלאומית להצללה ולקירור המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת היערכות למשבר האקלים. זאת, בהמשך לסעיף 3 בהחלטת הממשלה (מספר 1022). מטרת התוכנית היא להניח את התשתית הנדרשת לטובת יישומה של החלטת הממשלה.
|
|
|
|
|
המדינות העשירות יסייעו כספית למדינות המתפתחות להתמודד עם השלכות שינויי האקלים, לאחר שהסכימו עקרונית לראשונה להקים קרן שתפצה אותן על נזקים אלו. כך נקבע (20.11.22) בוועידת האקלים של האו"ם בשארם א-שייח. אולם, נכון לעכשיו ההסכמה היא עקרונית בלבד ונותרו לדיון כל הפרטים: מי ישלם, כמה ישלם ומי יקבל.
|
|
|
|
|
מדע אקלימי בשירות המדינה: השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, והמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד-שור, חשפו (יום ה', 17.11.22) לראשונה בביתן הישראלי בפסגת האקלים בשארם א-שייח' את התקדמות פיתוח כלי המפות הלאומי לסיכוני אקלים שאותו מבצע המשרד להגנת הסביבה. זאת, במסגרת אירוע שדן באתגרי משבר האקלים, והפתרונות המוצעים כיום ברחבי העולם, על-מנת לספק כלי היערכות לקובעי המדיניות. גרסה ראשונה של הכלי הטכנולוגי תפורסם במהלך 2023.
|
|
|
|
|
הגל הראשון של רוכשי מכוניות חשמליות נטו להיות ערים לסביבה ונלהבים מטכנולוגיה המתגוררים בקליפורניה. הגל השני עשוי להיות אנשים כמו ראסל גרומס, ספרן ממדינת וירג'יניה, אשר רכש אשתקד מכונית של ניסאן ב-20,000 דולר במטרה לחסוך כסף על בנזין. הוא לא יכול היה להרשות לעצמו להוציא 50,000 דולר רק מסיבות סביבתיות, אבל הסיוע הממשלתי הפחית מאוד את המחיר. להערכתו הוא חוסך 1,200 דולר לשנה על הבנזין, ועד כה לא הוציא אף דולר על תחזוקה ותיקונים.
|
|
|
|
|
במסגרת אירועי הביתן הישראלי בפסגת האקלים השנתית בשארם א-שייח', הציג (יום ד', 9.11.22) המשרד להגנת הסביבה את מנגנון יוזמת "שעת האפס" - מסגרת מארגנת לעסקים ולארגונים המתחייבים ליעדי הפחתת פליטות גזי חממה עד להשגת איפוס פליטות בשנת 2050, יוזמה שהוצגה לראשונה על-ידי המשרד להגנת הסביבה בסוף החודש שעבר.
|
|
|
|
|
