מעבדה לאיזוטופים יציבים ראשונה מסוגה בנגב וייחודית בארץ, הוקמה בימים אלו במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מעבדה זו ייחודית בזכות מגוון היישומיים המדעים שהיא מציעה והמכשור הטכנולוגי החדשני הקיים בה. המעבדה הוקמה במימון קרן וולפסון בעקבות זכייה במענק של שלושה חוקרים חדשים במחלקה: ד"ר ירון קציר, ד"ר אורית סיון וד"ר סיגל אברמוביץ. האוניברסיטה תמכה בהקמת המעבדה ומימנה מענק משלים.
המעבדה מאפשרת קביעת יחסים איזוטופים בסלעים, מינרלים, מאובנים, גזים ומים ברמת דיוק גבוהה מאוד. לב המעבדה הוא ספקטרומטר מסות של גזים המחובר למגוון מכשירים שתפקידם הפקה, הפרדה והולכה של הגזים מחומרי מקור שונים. ספקטרומטריית מסות של איזוטופים יציבים היא אחד מהכלים המודרניים הבולטים לשחזור מגוון רחב של תהליכים המתרחשים כיום באטמוספרה, בפני השטח ובפנים כדור הארץ, ומאפשר פענוח אירועים משמעותיים בהיסטוריה הגיאולוגית.
דר' ירון קציר: "המעבדה החדשה לאיזוטופים יציבים קלים עוסקת בשינויים ביחס האיזוטופי של חמישה יסודות כימים: מימן, פחמן, חמצן, חנקן וגופרית. כולם מאופיינים במשקל אטומי נמוך והבדלים יחסית גדולים במשקל בין האיזוטופים הכבדים (נדירים) לאיזוטופים הקלים (נפוצים) שלהם". לדבריו, מדע זה מבוסס על ההבחנה שתהליכים טבעיים רבים גורמים להפרדה (פרקציונציה) מסוימת, לעיתים קשה מאד למדידה, בין האיזוטופים הקלים והכבדים של יסודות אלה. כתוצאה מכך מים, גזים, חומרים מומסים ומינרלים מוצקים יכולים לפתח "חתימה איזוטופית ייחודית", המציינת את מקור יצירתם ואת השנויים שהם עברו. כך למשל, אומרת ד"ר סיגל אברמוביץ "היחסים האיזוטופים של חמצן הנמדדים בפחמן דו חמצני שמקורו בשלדים הקרבונטים הזעירים של מאובנים חד תאים ימיים, מציינים את טמפרטורת מי האוקיאנוסים הקדומים ובכך משמשים כלי לשחזור שינויים אקלימים שחלו לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ."
דר' אורית סיון: "המעבדה מאפשרת גם יישום חדשני של יישומים מדעיים מרתקים, כגון מדידות של ההרכב האיזוטופי של גז החממה מתאן ושל חמצן בגבישי מינרלים, השופך אור על מקור היצירה של סלעים עתיקים שנוצרו בפנים כדור הארץ בראשית היווצרותו".
חנוכת המעבדה תתקיים ביום ראשון, ה-30.03.08, בהשתתפות נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, רקטור האוניברסיטה, פרופ' ג'ימי ויינבלט, סגן נשיא למחקר ופיתוח, פרופ' מוטי הרשקוביץ, ודיקן הפקולטה למדעי הטבע, פרופ' אברהם פרולה.
