בית משפט דחה (יום ה', 27.3.08) עררים שהגישו השר לשעבר אביגדור ליברמן באמצעות בא-כוחו עו"ד ירון קוסטליץ ועו"ד מני, סניגורו, באמצעות עו"ד יוסי אשכנזי, נגד הסרת החיסיון על מסמכים שנתפסו במשרדו של עו"ד מני. מדובר במסמכים שנתפסו במסגרת הליכי חקירה המתנהלים נגד ליברמן בחשד לביצוע עבירות של שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
בהחלטה כתב השופט שמואל ברוך כי מנספחים סודיים שהוגשו לעיונו, זה שהוצג בפני בית משפט השלום בתל אביב ואחד עדכני שהוצג בפניו עולה "תמונה ראייתית לכאורית, שדי בה בשלב הנוכחי כדי לקבוע שלכאורה לפחות, ביצע עו"ד מני מעשים שיש בהם כדי לחרוג מהיקף השירות המשפטי הרגיל או המקובל שאותו אמור ליתן פרקליט ללקוחו, עד כדי מעורבות לכאורית בפלילים, באופן שמצדיק את הסרת החיסיון".
מלא טענות כרימון
בהתייחסו לליברמן, ציין השופט כי הוא "מלא טענות כרימון כלפי המדינה. הוא סבור שלאורך זמן זאת רודפת אותו, מנהלת נגדו ממש מסע צלב, היא אינה בוחלת באמצעים אגב ניהול החקירה נגדו, כל זאת ממטרות פסולות. התנהגות זאת, לדבריו, היא הסיבה העיקרית שבגינה אין הוא מסכים להסרת חיסיון עורך דין-לקוח במסגרת החקירה האמורה".
"אני מרשה לעצמי לסבור קצת אחרת", כתב השופט.
השופט הוסיף כי "התמונה המצטיירת למקרא הנספחים הסודיים, תמונה שעוגנה בתשתית ראייתית ולא בהכרח במידעים, היא תמונה מדאיגה, המצביעה על מעורבות לכאורית של ליברמן, בתו, ואני חייב לומר בצער, גם של עו"ד מני, במעשים שדבק בהם יותר מאשר גוון של פלילי".
חשש מפני כרסום חסיון
לסוגיית חסיון המסמכים שעמד בליבו של הדיון, הצטרפה לשכת עורכי הדין במעמד "ידיד בית המשפט". הלשכה טענה כי למרות שאין לראות "כשירות מקצועי" עליו חל חסיון עורך דין לקוח, פניה לקבלת עצה בנוגע לביצוע עבירה פלילית בעתיד, הרי שיש לקבוע "אמות מידה ואבני בוחן ברורות מהותיות ודיוניות כאחד לצורך החלת חריג זה". עוד טענה הלשכה כי ייחוס מעורבות פלילית לעורך דין חייבת להיות בהקשר לעבירה פלילית ספציפית, או תוכנית עבריינית ספציפית ועל "המעורבות עצמה להיות ברורה ומסויימת באופן שיאפשר להתגונן מפניה".
הלשכה הוסיפה וטענה כי לצורך הכרה שיפוטית בתחולתו של חריג, "אין לאמץ כלל ראייתי הנופל 'מראיות לכאורה' כדרוש להכנת כתב אישום", ואם תתקבל הקביעה לפיה נדרש "רף ראייתי נמוך, "יהיה בכך כדי לכרסם ולפגוע בחסיון עורך דין לקוח שהוא חשוב מאין כמותו, כמעט נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין".
בהליך הנוכחי אין שאלה, קבע השופט, "באשר התשתית המצויה לנגד עיני, שהיא רחבה אף מזאת שהיתה לנגד עיני בית משפט השלום, יש בה כדי לענות על מבחנים מחמירים יותר של דיות הראיות".
משרד עו"ד - אכסניה למסמכים
השופט התייחס לסוגי המסמכים שעליהם חל חסיון וקבע כי "פעולות שבוצעו בחשבון בנק אינן בגדר שירות מקצועי שמעניק פרקליט ללקוחו כך שעם כל הכבוד לעו"ד מני, אם הוא מבצע פעולות עבור לקוחו בחשבון הבנק של האחרון, הרי שאם פיזית המסמכים נשמרים במשרדו אין מדובר במסמכים שהופקו אגב ייצוג הלקוח או אגב הענקת שירות משפטי, ומשרד עורכי הדין הוא לא יותר מאכסניה למסמכים, שאין עליהם חסיון מכל סוג".
הוא שלל גם חסיון על מסמכים השמורים במחשב משרדו של עו"ד מני."על-מנת שמסמך יהיה חסוי הוא צריך להיות קשור לשירות מקצועי המוענק על-ידי עורך הדין ללקוח ולא ניתן לקבוע כלל גורף כפי טענה העוררים. בעידן הנוכחי מסמכים רבים מופקים על-ידי המחשב ונשלים לדרכם ללא חתימה ואף ניתן לאחסן במחשב מסמכיים רבים שהיו בעברם מסמכי נייר מוחשים ונסרקו לפורמט של קובץ מחשב. האם עצם העובדה שהמסמך אינו חתום או שמור כקובץ הופכת אותו לטיוטא חסויה? ברור שלא. בית משפט השלום עבר על המסמכים, בחן אותם בין היתר בשים לב לתוכנם וטענות עו"ד מני והכריע כפי שהכריע, באופן שלדעתי אינו מצדיק התערבות".
הערר נדחה - המסמכים יימסרו
"סיכומם של דברים הוא, שדין העררים להדחות וכך אני מורה", כתב השופט. הוא העניק ארכה של 30 יום שלאחריה תורשה המשטרה לפנות ולקבל לעיונה את מעטפות המסמכים שכאמור הוסרה חסינותם. "אלא אם תתקבל עד לאותו מועד החלטה שונה מעם ערכאת הערעור". כמו כן, "קבלת המסמכים לידי המשטרה תבוצע באופן שלשלב נטילת המסמכים יתייצבו נציג מטעם המדינה, נציג מטעם עו"ד מני וכן נציג מטעם לשכת עורכי הדין (אם תחפוץ בכך), ומסירת המסמכים תתבצע בהתאם לקביעת בית משפט".
