"שחיטת כבש זה לא היאבקות תנינים"

בית משפט השלום בירושלים דחה (יום ו', 4.3.08) את עתירת עמותת "תנו לחיות לחיות", והתיר למכון המקדש לקיים יום עיון, שבמהלכו יישחט כבש לעיני הנוכחים.

השופטת חגית מאק קלמנוביץ דחתה את הטענה, שיום לימוד בו תודגם כיצד צריכה להתבצע שחיטה של קרבן פסח הוא בגדר "מופע" ו"קרקס", והסכימה כי מדובר באירוע הנעשה בכובד-ראש, תוך שהיא מגדירה את שחיטת הכבש לעיני הקהל כ"פולחן למטרות אכילה".

עו"ד ראובן לדיאנסקי, מנכ"ל תנו לחיות לחיות, אמר בדיון כי מדובר בהתעללות בכבש ופגיעה בנפשות הילדים הצופים. מנגד אמר ראש מכון המקדש, הרב יעקב אריאל: "חזרנו לארץ ישראל כדי לבנות את בית המקדש ולקיים מצוות הקשורות בו, ובראשן קרבן פסח". לדבריו, ראוי שבמדינה יהודית כלל לא תידון שאלה מסוג זה.

בית המשפט היתנה את ההיתר לשחיטת הכבש בשלושה תנאים: א. הנוכחים באירוע יעמדו במרחק של 3 מטרים לפחות מהכבש על-מנת לא להפחידו, ב. תהיה פנייה לעירית ירושלים בבקשה לקבל היתר לשחיטה, ג. ילדים לא יורשו להשתתף ולראות את השחיטה, ו-ד. מניעת סבל מבעל החיים ככל האפשר בזמן הקודם לשחיטה.

העמותה טענה בדיון כי על-פי חקיקת העזר העירונית, על השחיטה להתבצע בבית מטבחיים בלבד. לטענתה ניתן להסתפק לצורך הלימוד בסרט הדרכה המדגים שחיטת כבש או בדגם של בעל חיים. מנכ"ל מכון המקדש אמר בדיון שהארוע אמור להתקיים בבית ספר ללימוד שחיטה ברובע היהודי, במקום בו התקיימו שחיטות של בעלי חיים בעבר. לדבריו, השחיטה תבוצע על-ידי שוחט מנוסה, והבשר יימסר לאכילה למשפחות נזקקות.

השופטת אמרה שכיוון שמדובר בשחיטת כבש על-ידי שוחט מנוסה, והבשר שנשחט ישמש למאכל, הרי שהמעשה בבסיסו אינו שונה באופן מהותי משחיטה של כל בעל חיים לצורך מאכל.

באשר לטענת "תנו לחיות לחיות" כי המוניוּת האירוע מהווה התעללות בכבש, כתבה השופטת: "לא שוכנעתי מטענת המבקשת כי האירוע הנדון אמור לגרום לבעל החיים צער וסבל גדול יותר משחיטה בבית מטבחיים בדרך המקובלת. אכן, אין ספק כי מבחינתו של בעל החיים הבאתו לשחיטה וסיום חייו בדרך זו היא אירוע אומלל. אולם הדבר נכון לגבי שחיטה בכל דרך, ולאו דווקא באופן שמתוכנן... אני נכונה גם להניח כי יש אמת בטענה הנשענת על מחקר שהוצג, לפיה עצם ההימצאות בקרבת קהל גדול של בני אדם יוצרת אצל בעל חיים שאינו מורגל בכך מצוקה ולחץ. אולם לא הוכח כי אותה מצוקה היא כה חמורה עד שניתן לראות בה התעללות, ומכל מקום לא הוכח כי היא חמורה יותר מהמצוקה הנגרמת לבעל חיים המובא כצאן לטבח, פשוטו כמשמעו, לבית המטבחיים וממתין שם לתורו להיות מובא לשחיטה. ניתן לראות בכל שחיטה של בעל חיים ובכל אכילה של בעל חיים מעשה של התעללות. אולם החברה והתרבות בהם אנו חיים (החברה הישראלית, היהודית, או אף החברה האנושית בכלל), והדין החל במדינת ישראל, רואים בשחיטת בעל חיים על-ידי שוחט בהתאם לדיני השחיטה היהודית מעשה שאינו בגדר התעללות בבעלי חיים, ולא הוכח כי האירוע נשוא הבקשה הוא בגדר חריג שיש לנהוג לגביו באופן שונה".

בית המשפט לא קיבל גם את הטענה שמדובר במופע דוגמת מופע היאבקות בתנינים בחמת גדר, שנאסר על-ידי בית המשפט. "באותם מקרים, תכליתם של האירועים הינה שיסוי בעלי החיים זה בזה, כשהם גורמים זה לזה נזקים ופציעות, לקול מצהלות הקהל. בענייננו, מדובר באירוע בו מעורב בעל חיים אחד בלבד, כך שאין קרב או תחרות ביניהם. ודאי שלא בין בעל החיים לאדם הגורם את מותו. אין כל אלמנט של תחרות ואין אקט כלשהו של פציעה או גרימת נזק לבעל החיים לפני השחיטה עצמה. המסגרת הארגונית של יום עיון הכולל רצף של הרצאות עיוניות, והקדשתו לזכר קרבנות הפיגוע, אף הם תומכים במסקנה שהאווירה במקום לא תהיה כשל מופע, שמטרתו הנאה מהתאכזרות ושפיכות דמים".

השופטת הוסיפה שכיוון שהשחיטה אמורה להתבצע על-ידי ששוחט מנוסה, ולצורך מאכל, הרי שאין גם בסיס לטענה שמדובר בניסויים בבעלי חיים.

"הרצון ללמוד ולהעמיק בהלכות הפסח והקרבת קרבן הפסח הוא בוודאי לגיטימי וראוי. גם קיומם של היבטים מעשיים בלימוד זה אינם הופכים את תכלית האירוע לבלתי ראויה", סיכמה השופטת, והוסיפה: "אכן, ניתן להניח כי רוב רובו של הציבור בישראל יבחר שלא להיות נוכח באירוע הקשה לצפייה של שחיטת בעל חיים, ולא ליטול חלק ביום העיון המתוכנן. אולם אין בכך כדי לשלול את הלגיטימיות של אירוע כזה בעיני מי שמבקש ליטול בו חלק.

"כידוע, חופש הדת וחופש הפולחן הן מזכויות היסוד במדינת ישראל, ואין צורך להכביר מילים על כך. לפיכך אינני סבורה שיש לאסור את אירוע שחיטת הכבש, כל עוד אינו נעשה לצורך סאדיזם או הנאה מעצם המעשה, והוא מתבצע על-ידי שוחט כמקובל באופן שאינו מוסיף באופן מהותי על סבלו של בעל החיים. לא למותר לציין כי שחיטת בעלי חיים כאקט של חגיגת חג או כאירוע פולחני היא אירוע רווח ומקובל במדינת ישראל. די לציין את חג הקרבן המוסלמי בו מקובל לשחוט כבשים, או את חג הפסח השומרוני הכולל הקרבת קרבן פסח. כל אלה אינם נאסרים, ועל כן אינני רואה לנכון לאסור דווקא על ביצוע האירוע נשוא הבקשה".

במכון המקדש בירכו על ההחלטה, ואמרו כי מדובר ביום גדול לעם היהודי. מנכ"ל המכון, יהודה גליק, אמר ל-Nfc: "נדחו טענות נגד שחיטה יהודית, ואנו מקווים שהארוע ביום ראשון יהיה ברוב-עם ושנהיה ראויים להקרבת קרבן פסח במקומו על הר הבית עוד השנה".