"מסוכן שכל שופט יכול לסגור עיתון"

דורנר ידועה בעמדותיה הפמיניסטיות, וזכורה בתמיכתה בבג"צ בפרשת אליס מילר, שעתרה ב-94' נגד משרד הביטחון וצה"ל בגין אי קבלתה לשלב המיונים לקורס טיס. "כאשר כותבת הביוגרפיה של עורכת העיתון ?ל'אקספרס' שאלה אותה אם הנשים בצרפת הגיעו לשוויון, היא השיבה שכאשר היא תראה נשים בעלות כישורים בינוניים ומטה מכהנות במשרות חשובות - היא תדע שהגיע השוויון", מספרת דורנר. "אם שם זה רחוק, בוודאי שאצלנו זה רחוק עוד יותר. פה יש גם מערכות דתיות, בכל הדתות, שמקשות על כך. העובדה שאשה באופן ממוסד לא כשרה לעדות היא דבר נורא.

"אחד הרבנים אמר פעם שאפשר שיהיו גם דיינות, שזו לא בעיה של ההלכה, אלא שנשים דעתן קלה ולא כדאי למנות אותן. אמרתי לו שעדיף שהן יהיו פסולות לפי ההלכה. קשה פה בעניין הזה: יש מערכת של חוקים שחשובים לחיי האדם ומשפחתו, ומעצם טבעם הם שוביניסטיים".

דורנר נזכרת באשה אחת, "ששמעה שבבית דין רבני לא צריך לשלם אגרה כדי להוציא צו ירושה, והיא הגיעה לשם אחרי שבעלה נפטר. אלא שלפי דין תורה אשה לא יורשת, וזה הצו שניתן לה. אז היא באה לבג"צ.

"לצערי, העולם עדיין לא פתוח, וזה פרי תרבות וחינוך שהושרשו מזמן. כל חיי עבדתי מחוץ לבית, ואמי גידלה את הילדים. כשהבן הצעיר שלי, אמיר, היה בכיתה ב', הוא הכין חוברת ליום האם שנמצאת אצלי עד היום. היה כתוב שם: ?מה עושה אמא?' והוא ענה: ?מטאטאת, מגהצת'. היה שם פרק נוסף שבני כתב: ?ויש אמא שעובדת בבית חרושת'. כתב את זה ילד שגדל בבית שבו האם עבדה. בנוסף, האם הביטוי ?דעתנית' קיים גם ביחס לגבר? אני לא מכירה דבר כזה. לכן צריך להמשיך להילחם ולא להרפות".

יש עדיין מקום להעדפה מתקנת?

"זו בעיה, כי זה פוגע בשוויון. יש עניינים מסוימים, בעיקר בפוליטיקה, שבהם היה ראוי לתת העדפה לנשים, לפחות לפרק זמן מוגבל. פה נכנס תפקידה של העיתונות: להצביע על שוביניזם ולכתוב בצורה מבקרת. אומנם ההשפעה של התקשורת קיימת עד גבול מסוים, אבל השינוי התרבותי יתרחש בטווח הרחוק. אם התקשורת תתן יד לשוביניזם, זה יחלחל".

לדברי דורנר, "ימים קשים עוברים עלינו בגלל הצעות חוק שעלולות לפגוע בחופש הביטוי, כמו זה שלא רוצה שיצלמו במקומות מסוימים, או זה שרוצה חוק עיתונות שיביא לסגירת עיתונים. אני מאמינה שאת זה אפשר יהיה לעצור, אבל החשוב מכל הוא לעצור את אלה שרוצים להגביל את כוחה של המערכת המשפטית, ובזה אמשיך להילחם.

"לא מזמן ראיינו אותי לרדיו גרמני לקראת חגיגות ה-60 למדינה. המראיין שאל אותי למה דויד גרוסמן כל כך פסימי. אמרתי לו שגרוסמן מסתכל עכשיו ורואה את הדברים הרעים, ויש הרבה כאלה, אלא שאני כבר מסתכלת ממרומי גילי ורואה את הדברים בפרספקטיווה אחרת, ולכן אני חייבת להיות אופטימית. אז אני אופטימית".

בנובמבר האחרון אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה פה אחד את הצעת חוק העיתונות, שאמורה להחליף את פקודת העיתונות המנדטורית. הנוסח החדש קובע את הצורך בשקיפות זהות המו"לים, בעלי השליטה והעורכים בגופי התקשורת, ומבטל את הצורך בקבלת רישיון משרד הפנים להוצאת עיתון. הסמכות לאסור או להגביל הוצאה לאור של עיתון ניתנה לבית המשפט המחוזי, במקרים של סכנה לבטחון המדינה או הציבור. התיקון לחוק התקבל ללא התייעצות עם מועצת העיתונות, ודורנר מדגישה בכל הזדמנות את התנגדותה הנחרצת לחוק החדש. "אני מפחדת מהחוק הזה", היא אומרת, "הוא בא רק להגביל. זה איום ונורא שאין בישראל חוק יסוד שמגן על חופש הביטוי. חוק חופש הביטוי תלוי בפסק דין של העליון, ויש הרבה חוקים שמגבילים אותו. אני חוששת משלטון שרוצה להסדיר את השטח הזה.

"קיימת פקודת עיתונות וקיימת פסיקה של בית המשפט העליון, שנתנה פירוש שמגביל מאוד את הרשות לסגור עיתון. בחוק החדש עירערו את הסמכות הזו, ועוד העבירו אותה לבית המשפט המחוזי במקום לשר הפנים, ולא דרך בג"צ. השופט יכול לעשות מה שהוא רוצה - מותר לו לסגור עיתון במעמד צד אחד בלי לשמוע את הצד השני, על סמך ראיות מודיעיניות. לא ישתמשו בסמכות הזו נגד העיתונים הגדולים, אלא נגד עיתונים שמחוץ לקונצנזוס, כמו העיתונות הערבית. זה מסוכן, ולכן מועצת העיתונות מתנגדת".

מדוע מתנגדת מועצת העיתונות מתנגדת גם לחוק הצנזורה באינטרנט?

"הניסוח הנוכחי של החוק פוגע בזכות לפרטיות ובחופש הביטוי. אפשר להגיע למטרה הזאת בהסכמה, ולא דווקא דרך חקיקה. כיום אי אפשר להתעלם מהאינטרנט. זה עולם ומלואו שקשה להכניס אותו למסגרות. צריך לנצל את המכשיר הזה לדברים ראויים".

מה מערכת היחסים בין התקשורת לבין מערכת המשפט?

"התקשורת צריכה לדווח. האם התקשורת משפיעה? לדעתי כן, ויש עניינים שבהם טוב שהיא נותנת ביטוי לאווירה הציבורית. לדוגמה, אלימות במשפחה ועבירות מין. בשנות 80 ישבתי בראש הרכב מחוזי לפשעים חמורים, ובעניינים של עבירות מין היתה באולם אווירה ששנאתי. הגברים היו שואלים ?למה היא התלבשה ככה', ?למה היא הסכימה לשתות ויסקי', ואומרים ?אין ארוחות חינם'. הם חשבו שאם התיירת הסכימה לשתות ויסקי, זה סימן שהוא יכול לקיים עמה יחסי מין שלא בהסכמה. גם העונשים היו בהתאם לגישה זו, והיתה פסיקה של בית המשפט העליון שאם אין סימני חבלה על גוף האשה, אין מספיק סיוע לטענתה שנאנסה.

"מאז האווירה השתנתה, בין היתר כי התקשורת הובילה מלחמה בעניין. עם זאת, זה לא ראוי בעיני כאשר התקשורת מסמנת פלוני ומוצאת אותו אשם, ואסור שזה ישפיע על המערכת המשפטית. אדם לא צריך להישפט על-ידי העיתון".

אולי העוצמה של התקשורת היא פועל יוצא של חולשת מערכת המשפט?

"הכל קשור האחד בשני. התקשורת לא יכולה לעצור תופעה, אבל האווירה החברתית השתנתה בזכותה. שוטר לא יבוא כיום לאשה שהתלוננה שבעלה מכה אותה ויאמר לה ?תתנשקו ותלכו הביתה'. עם זאת, לא צריך ללכת לקיצוניות השנייה".

חילופי המהלומות המילוליות בין נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, לשר המשפטים, דניאל פרידמן, כבר מזמן נהפכו לשיח ציבורי בתקשורת.

"לטעמי אין פה עניין אישי, ודווקא בגלל זה אני כל כך מוטרדת. יש פה תזה. יש לשר גיבוי ממשלתי לעקר את בית המשפט העליון. צריך להבין שכוחו של בג"צ אינו בהתערבות, אלא בהרתעה: ביכולת של האזרח לפנות לגוף עצמאי שמקבל ביטוי בתקשורת, ואז השלטון חייב לתת תשובה.

"העניין חורג ממהות היחסים בין השניים, כי הרבה אחרי שפרידמן וביניש ייעלמו מהבמה הציבורית, אם חלילה החוקים האלה יעברו, המשטר הדמוקרטי שלנו לא יהיה עוד אותו דבר. אני חוששת משינוי המשטר, מהעצמאות של בית המשפט, מהפוליטיזציה של בחירת השופטים, מכל מה שמצביע על רצון שר המשפטים לעקר את כוחו של בית המשפט העליון כרשות מבקרת".

מי צריך לעשות פה מעשה? לשכת עורכי הדין? חברי כנסת? אולי האזרחים?

"לא מזמן נסעתי לכפר בלום והסברתי שם את הסכנה הזאת. אנשים שאלו מה אפשר לעשות נגד זה, ואמרתי להם שישלחו SMS לאולמרט, שיפציצו אותו בהודעות, ולא את פרידמן, כי בלי ראש הממשלה הוא לא יכול היה לבצע את זה. אמרתי להם ?אל תשתקו, כי מי שייפגע זו לא דורית ביניש. היא תפרוש ב-2013 ותקבל את תמונת השמן שלה, כפי שכל נשיא פורש מקבל. מי שייפגע זה אתם'. לשמחתי, באחרונה התפרסם ב'הארץ' סקר שלפיו יש שינוי בדעת הקהל. יותר ויותר תומכים בביניש, ושיעור התומכים בה עולה במידה רבה על שיעור התומכים בפרידמן".

ובכל זאת, יש לא מעט שופטים שדווקא תומכים בו.

"שמעתי שהוא מאוד פופולרי בקרב שופטים, ושיש ביניהם כאלה שמסכימים לרפורמות שלו. זה נורא, כי איך איש מהרשות המבצעת יודע מה חושבים שופטים? ברור שהם מרוצים אם הוא מבטיח להם קידום, וברור שכך הוא מפורר את המערכת המשפטית. כדי לשמור על העצמאות של שופט צריך להכניס אותו לבועה, תיאורטית ומעשית. לכן יש נשיא בית המשפט העליון, שהוא היחיד שיכול לדבר עם השר. אם השר מזמין אליו שופטים ומבטיח תקנים, זו פגיעה במערכת".