"שווער צו זאמן א ייד" – "קשה להיות יהודי". זהו שמה של קומדיה שכתב שלום עליכם, ואשר יכלה לבוא הישר מפיה של הדמות המפורסמת ביותר אותה יצר – טוביה החולב, גיבור "כנר על הגג". שרה וילדמן, עורכת ובעלת טור בניו-יורק טיימס, נזכרה בביטוי כאשר שמעה בשבוע שעבר על פטירתו של חיים טופול.
זֶרוֹ מוֹסְטֶל כיכב בהפקת המחזמר בבורדוויי, אך ב-1971 נבחר טופול לגלם את הדמות בסרט והטמיע לנצח את שיחותיו עם האלוקים בזכרונם של יהודים ולא-יהודים כאחת. טופול היא האיש שרואים כאשר חושבים על האב לחמישה, עמוס הדאגות בענייני כסף ומסורת, המנווט את דרכו בימיה האחרונים של השטעטעל בתחום המושב, המתמודד עם הכוחות שבסופו של דבר יביאו לקיצם מאות שנים של חיים יהודיים במזרח אירופה.
וילדמן צפתה שוב בסרט בסוף השבוע, לראשונה מזה שנים, והתפעמה לראות עד כמה הוא יהודי – אך גם אוניברסלי. "כנר על הגג" קושר את היהודים לסיפור הגדול יותר של גירוש והגירה ותקווה – סיפור שהוא חלק מהותי מזהותה של ארה"ב כאומת מהגרים. כאשר יצא הסרט אמר טופול לטיימס, כי הוא מקווה שהסרט יעזור למיעוטים להבין שיש להם זכויות, שלא יסכימו להידחף בידי הרוב – "ואולי ביום מן הימים גם הרוב יבין זאת".
ה"כנר" גם עוסק בסוגיה חוצת תרבויות: אב המתקשה להבין כיצד ילדיו יוצאים נגד המסורת. אין זה מקרה: טוביה בא לעולם כגיבור "טוביה ובנותיו" של שלום עליכם, בעוד "כנר על הגג" הוא יצירה אמריקנית אשר הטמיעה את היהודים בסיפור האמריקני בצורה שלא הייתה מוצלחת ממנה. המחזמר בא לעולם ב-1964, בשילוב של המנהגים היהודיים ברוסיה עם הסגנון של התיאטרון האמריקני.
היה זה פחות מ-20 שנה לאחר השואה, ולמרות שהמחזמר מתרחש על-רקע הפוגרומים ברוסיה הצארית של 1905, אין ספק שהיה בו מסר של האסון הצפוי להגיע שלושה עשורים מאוחר יותר. אבל התמונה הכוללת מסוננת-משהו: הצופה עד לאלימות אנטישמית, אך כולם מצליחים לעזוב, איש אינו נאנס או נרצח. היה זה שחזור של הפחד, המאבק, המסורת והניצחון היהודיים שהקהל האמריקני יכול היה לתפוס – סבורה וילדמן.
"כאשר ה'כנר' עלה על הבמה, מבחינת היהודים האמריקניים ההליכה לברודוויי לראות הדלקת נרות שבת וחופה הייתה עניין גדול מאוד", מסבירה עליזה סולומון שכתבה על תולדות המחזמר. לפני כן, הייצוג הבימתי של יהודי מזרח אירופה היה מוגבל לאיזורים בהם התגוררו. ה"כנר" היה היצירה הגדולה הראשונה של התרבות הפופולרית, אשר הציגה את המולדת הישנה בחום ובאהבה.
במקביל, המחזמר אולי גם היה הפעולה המובהקת של היטמעות. פרופ' רות ויזֶה מאוניברסיטת הרווארד אומרת שאחד ההבדלים הגדולים בין טוביה של שלום עליכם לבין זה הבימתי, הוא בתגובתו לכוונתה של בתו חווה להינשא לגוי. בספר היא מנודה מן המשפחה. בסרט היא חוזרת להיפרד ממשפחתה הנמלטת, ובעלה מוכיח אותו על התעלמותו מבנם-נכדו – מה שיוצר מעין משוואה מוסרית בינו לבין אלו המגרשים את היהודים. טוביה מתרכך קמעא ונפרד מהם בברכה. שלום עליכם לעולם לא היה משלים עם נישואי תערובת, אפילו לא בדיעבד.
יש מן האירוניה בכך שטופול, צבר בן 36, הפך לפנים של דמות השטעטעל הידועה ביותר. טופול היה כה נמרץ, עד שהוא היה מסוגל ליטול על עצמו את המשא כאשר סוסו היה תשוש מדי – דמות מחודשת של יהודי שרירי. הוא גילם את הדמות אלפי פעמים, עד שהיה הרבה יותר זקן ממנה. "כמה אנשים ידועים בזכות תפקיד אחד?", אמר ב-2015. "כמה אנשים במקצוע שלי ידועים ברחבי העולם? כך שאני לא מתלונן".
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
