כינוס "מרכז" עם מזכ"ל על תנאי

מרכז מפלגת העבודה מתכנס (יום ד', 16.4.08) בתל אביב לקבוע את מועד הבחירות למוסדות התנועה, ולא יאוחר מ-1.8.08. הודעה על כך נמסרה (יום ג', 15.4.08) לבית המשפט העליון על-ידי יו"ר המפלגה ושר הביטחון אהוד ברק, במסגרת הסכמה בינו לבין קבוצה של 12 חברי העבודה שהגישה נגדו עתירה.

חברי הקבוצה הגישו תביעה נגד היו"ר ברק לבית המשפט המחוזי בתל אביב וביקשו להורות על יישום החלטות המוסד לבירור עתירות של המפלגה לקיים בחירות פנימיות עד אפריל 2008. בית המשפט המחוזי פסק (30.3.08) בסופו של דבר כי על העבודה לקיים את הבחירות עד 30.6.08, ולא כפי שביקש יו"ר העבודה ברק, בנובמבר 2008, לאחר קיומן של הבחירות המוניציפאליות.

הסכמה בין ברק לעותרים

ברק הגיש ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט העליון, אך במהלך הדיון שנערך (יום ג', 15.4.08) נמסר על הסכמה לפיה בכינוס שיתקיים הערב (יום ד') ייקבע מועד לבחירות עד 1.8.08. בעקבות ההסכם, הורתה השופטת אסתר חיות למחוק את הערעור והבקשה של ברק.

סוגיית התמהמהות המפלגה בקיום בחירות למוסדות המפלגה עמדה גם במרכז פסק דין (יום ב', 14.4.08) של המוסד לבירור עתירות במפלגה, בשבתו בהרכב מורחב של חמישה שופטים. השופטים דנו בערעור של ברק וכבל על החלטת בית דין בהרכב שלושה, להגיש תובענה לבית הדין העליון של התנועה, לפעול להוצאת ברק וכבל מהעבודה. זאת בשל אי קיום החלטות המוסד לקיים בחירות פנימיות באפריל 2008.

ברק צריך "להשגיח"

יו"ר ההרכב עו"ד מנחם חכמון וכן עוה"ד אמנון זכרוני, לימור פורר, שמעון בראון ומרקוס וסרמן ביטלו את ההחלטה לפעול להוצאת ברק וכבל וזאת בין היתר בשל העובדה כי עוד לא עבר המועד שנקבע לקיומן של הבחירות. בהחלטתם הפרידו השופטים בין ברק לכבל. ברק "ננזף", "מוטב היה אם יו"ר המפלגה היה מפקח באופן הדוק על מזכ"ל המפלגה ומוודא כי זה דואג למימושן של החלטות מוסד נכבד זה בנושא הבחירות".

הם הוסיפו כי "היות שלא הוכח כי היה מחדל בהתנהגותו של יו"ר המפלגה איננו מוצאים לנכון להטיל סנקציות כלשהן נגדו... ולפיכך אין עילה לכך שמזכירות מוסד זה תפנה לבית הדין העליון של המפלגה בתובענה להוצאתו מהמפלגה".

חבר ההרכב עו"ד אמנון זכרוני ציין כי החלטתו התקבלה "לאחר לבטים רבים", אך אין בכך "כדי לגרוע מכך שאני מגנה גינוי חריף את התנהלותה של מפלגת העבודה בכלל ושל מזכ"ל המפלגה בפרט". הוא ציין כי "העתירה הוגשה בעקבות טענתו של העותר [דני כהן, ר.א.] כי מפלגת העבודה אינה ממלאת אחר הלכות שנקבעו הן על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב והן על-ידי מוסד זה... יש צדק רב בטענותיו. עם זאת לא היה מקום בנסיבות המקרה לחברי הנכבדים אשר ישבו במותב הקודם להורות למזכירות המוסד לבירור עתירות לפנות לבית הדין העליון של המפלגה בתובענה להוצאת המזכ"ל ויו"ר המלגה מהמפלגה, אף על-פי שרצונם לזעזע את מוסדות המפלגה בנסיבות הללו היה מוצדק בהחלט".

אב ביה"ד - המזכ"ל לא משוריין

גם במקרה של כבל, לדבריו, "לא היה מקום להפעיל את סמכות המוסד מכוח סעיף 66 לחוקת המפלגה, מן הטעם כי המועד שנקבע לבחירות הפנימיות לעבודה טרם חלף. אשר על כן, אף אם כל הסימנים מעידים על כך שהחלטות מוסד זה לא תקוימנה בזמן, לרבות החלטת בית המשפט המחוזי [לקיים בחירות עד 30.6.08, ר.א.] אין זה בנסיבות אלו מידתי להתחיל את הליך הוצאת המזכ"ל מן המפלגה".

למרות ההחלטה שלא לפעול להוצאתו מהעבודה, זכרוני ושופטי ההרכב, לא חסכו את שבט ביקורתם מכבל. "התנהלות כבל לא ראויה ואפילו שערורייתית", כתב זכרוני. "הוראות החוקה והחלטות המוסד לבירור עתירות הן אבני יסוד שעליה מושתתת מפלגת העבודה כמפלגה ערכית ודמוקרטית. מקדמת דנא. צדקו חברי מותב קודם כאשר אמרו כי יש מחיר כבד למי שעושה מההחלטות וההוראות הנ"ל חוכא ואיטלולא".

אב בית הדין, עו"ד חכמון, הדגיש כי ההחלטה הפעם שלא לפעול להוצאת כבל מהמפלגה "אינה משריינת את המזכ"ל מפני אפשרות שבעתיד יינקט הליך עפ"י אותו סעיף, על-רקע מחדליו. לדאבון הלב ראינו כיצד פעם אחר פעם מזכ"ל המפלגה מתעלם מהסכמיו, מתעלם מהוראות החוקה, מתעלם מצווים, מהחלטות ומפסקי דין של המוסד לבירור עתירות 'מבטיח ואינו מקיים'. יש בלבנו יותר מאשר חשש שהתנהלותו של מזכ"ל המפלגה לאור העבר תימשך... שערי המוסד לבירור עתירות פתוחים על-מנת שאם יבואו טענות נמשכות על אי כיבוד החוקה החלטות המוסד ובית המשפט, הנושא ייבחן מלכתחילה".