חדשות השעה מדי שעה בארץ: השר אופיר אקוניס מהליכוד ביטל את השתתפותו בכינוס בלוס אנג׳לס בעקבות מחאה של מתנגדי החקיקה המשפטית מחוץ לאולם. הנוכחים בכינוס המתינו לאקוניס במשך שעתיים ובסיומם הודיע הקונסול הישראלי בלוס אנג׳לס כי השר החליט לוותר על השתתפותו כדי לא להביא לכינוס את "הרוחות הרעות מישראל" כלשונו.
מארגני המחאה מסרו בתגובה שאין בכוונתם לאפשר למי שחותרים להרס הדמוקרטיה הישראלית לטייל בשקט בארה"ב: "נגיע לכל מקום שהם יהיו בו, ונמנע מהם להפיץ שקרים".
ישבתי והתמוגגתי לשמע הדברים. פשוט לא הפסקתי לצחוק: ביטל את השתתפותו, אבל שאר האירועים התקיימו כמתוכנן. או ביטל את השתתפותו, שכן הייתה מכירה והוא נתקע בקניון בסנצ׳ורי סיטי (זה קרה בעבר לדיפלומט ישראלי, שליח משה"ח, עת ישבו עשרות אנשים וחיכו לו לארוחת ערב; גם אז הייתה הקונסוליה מעורבת). ולמה זה כל כך חשוב שלא רק נכתבו כבר חצי תריסר כתבות על כך, אלא שה"חדשה" הזו הגיעה עד לחדשות השעה משך כמה ימים בארץ? כנראה משעמם להם שם!
ראשית, למי באמת אכפת לו"ז ביקור השר בלוס אנג׳לס? זו לא הפעם הראשונה וגם לא האחרונה שהוא מגיע, ומעבר לאותו אירוע "חדשותי" לכאורה (בצורה מאוד מגמתית), האם מי שהשבית את השמחה קלקל את שאר הביקור? ודאי שלא. זו לא הייתה המטרה. לשר ידידה טובה, פעילה מקומית למען ישראל, והוא אורח בביתה ובאירועים שהיא עורכת.
שנית, מי הם אותם "מארגני המחאה"? ישראלים שהעתיקו חייהם מהארץ? ירצו לשנות, שיחזרו ארצה, ויצאו עם שאר העם לרחובות. אך לשבת כאן ולהרצות לארץ? אולי ביניהם כמה ישראלים-טובים, דוגמאת ילדי אלופים השונאים את הארץ או פרופסורים הקוראים לחרם או מכחישים שהייתה השואה? יש לנו כאן קבוצה נהדרת של "ישראלים" (ו"יהודים") בשם; אוי לעם שאלו יוצאי חלציו, אין צורך באויבים.
שנאה יוקדת
ואפילו אם נניח שאין אותם מוחים שונאי ישראל, ושהם באמת ובתמים רוצים להביע דעה כי עתיד ישראל חשוב להם. משום מה, הם נשמעים לי בדיוק כמו האיסלאמיסטים: הם יחליטו, הם ימנעו, הם יוציאו להורג. הם ימנעו משר בממשלת ישראל "להפיץ שקרים", והם יעשו זאת בכוח. הם יענישו, והעונשים לא מספיקים. ממש כמו עיקרי תנועת החרם.
חבל שהשר לא הגיע. אם היה מגיע והיו המפגינים מונעים ממנו לדבר, אולי היו אוסרים כמה מהם, כמו שעשו עם מקצת אלו שמנעו משגריר ישראל בארה"ב לדבר באוניברסיטת קליפורניה באירוין. זה הדבר היחיד שהם מבינים, וטוב לפעמים להחשף לשנאה היוקדת, לחוצפה, לטרור שהם מנסים להשליט.
עד שאותה קבוצה מנעה מהשגריר לדבר וגינתה אותו כ"רוצח ילדים" ועוד, הקהילה היהודית באזור התמקדה במלחמה באישה, יהודיה, מדרום אפריקה, שנלחמה באיסלמיסטים. אחרי אותו אירוע מתוקשר ביותר, השתנתה הגישה מהקצה אל הקצה. הבינו חסרי הבינה שהאויב הוא האיסלאמיסטים, לא המציל שניסה להגן בגופו עליהם.
מי החליט שהשר לא יגיע? הייתה זו החלטה שגויה ביותר. הוא לא מנע מאותן "רוחות רעות" להגיע ולהשפיע, להפך, הוא (והקונסול) דאג לאירוע כה מתוקשר שלא הספיקו כל הכתבות, צריך היה לודא שכלל ישראל שומעים זאת מדי שעה בשעה. הוריי, בול פגיעה. השר הופל (באמת? מי חושב כך?). נצא לחגוג - רק צריך להאזין לחדשות (כי הן הפכו לתשדיר שרות מוזר ביותר).
אם באמת אכפת לאותם מפגינים עתיד הדמוקרטיה בישראל, האם הם חושבים לרגע שהפגנה בלוס אנג׳לס תשנה משהו כהוא זה? אם אכפת להם מעתיד ישראל (לא בתור דמוקרטיה, כי אם עצם השרדות העם והמדינה), אולי כדאי באמת להלחם בהפצת שקרים (אנחנו רוצחים, קוצרים איברים, משתמשים בדם לאפית מצות, גונבים מים, מזהמים את הטבע ואת מי התהום, הורסים בתים, מפתחים חתולי בר מסוכנים בגודל דובים שמסתובבים אך ורק במזרח ירושלים, מונעים תעסוקה ומעבר חופשי, גורמים להפלות, מסממים את האוכלוסייה, עומדים להצית ולמוטט את מסגד אל-אקצה ועוד ועוד ועוד)?
חזון אחרית הימים
את אותם חכמים לא ראיתי ולא שמעתי פעם אחת משך העשורים האחרונים כשהיה צריך להגן על מדינת ישראל או עלינו היהודים. כשהפיצו עלילות דם ובישלו אותן לאורך זמן, הם פשוט לא היו בנמצא. אך עכשיו, כשמעשיהם אולי משמשים דמות זו או אחרת לקידום אינטרסים אישיים, אך הם חסרי ערך או משמעות, הם יוצאים, ששים אלי קרב. ודאי התחפשו בייחוד לכבוד המאורע, תחפושות של הוליווד ממש, כי כל המרבה והמפריז, הרי זה משובח.
רציתי לתלוש שערותי ולהכות את עצמי, עד כמה מוכנים ישראלים בארץ וכנראה מחוץ לה לשרוף את הבית היחיד שיש לנו על יושביו. אך אני כבר רגיל לכך מיהודי ארה"ב. לכן ישבתי והתמוגגתי, כי אנחנו באמת לא זקוקים לאויבים. כל שצריך הוא להניחנו לנפשנו, במהרה בימינו תחדל המדינה להתקיים, ואלו יעלצו ברחובות ויחלקו סוכריות. או אז תבוטל הנכבה ותוחלף ביום שמחה. ממש חזון אחרית הימים לגבי תשעה באב, אך לא עבורנו, היהודים, כי אם עבור שונאינו מבית.
ועל כך נאמר: שונאיך ומחריביך ממך יצאו: הם יצאו כמו מרחם אם, והלוואי שיצאו (מלשון להפטר מהם, כמו ממזיקים) וישאירו אותנו לעצמנו, שכן עקיצתם כמו זו של עקרב צהוב שחור (קטלן עב צבתות).
כשברגותי (מקים תנועת החרם) היה בלוס אנג׳לס ובאמת ובתמים הפיץ שקרים המזיקים לנו, היכן הייתם? כשב-UCLA התקיימו ארועים אנטי-ישראלים מובהקים, האם מישהו מכם התייצב לצד פול קורץ (חבר מועצת העיר לוס אנג׳לס) שהותקף מכל עבר? כשהנוצרים התייצבו לצדנו באירויין, היכן הייתם אתם? בכל ההפגנות נגד ישראל, השתתפתם? אולי תמכתם בדניאל פרג כשהוא צעד עם דגל ישראל מול המון אספסוף? כמובן שלא! הוא היה לבד, והמשטרה הייתה צריכה להקיף אותו בכדי להגן עליו. להמשיך? קצרה היריעה מלהכיל. שנים שהפכו לעשורים של פעילות נגד עצם קיומנו, ואתם נבצרים הייתם.
עכשיו כשמגיע שר מישראל, יצאתם לתקוף אותו? ממש כל הכבוד. עלו והצליחו. המשיכו מחיל לחיל. אתם והמומחים במשרד החוץ המצייצים נגד אילון מסק כשהם מגינים על ה"יהודי" ג׳ורג׳ סורוס. סורוס לא זקוק לעזרה, הוא - והשטן - מחככים ידיהם בהנאה כה מרובה.
כה גאה אני בהצגת התכלית של השר והקונסוליה, כמו גם על-ידי "המוחים" בע"ם. איזו אירוע מתוקשר וכמה מוצלח הוא! מדוע אתם לא מצליחים כשבאמת חשוב להיות נוכחים ולמנוע הסרטה של סרט אנטי ישראלי בעיר ווסט הוליווד או למנוע שטיפת מוחות של מורים בלוס אנג׳לס על כל עוולות ישראל וצה"ל או לאזן, ולו במקצת, את הדיווחים בתקשורת לגבי כל מה שקשור לישראל, בין אם זה מהלך מבצע בעזה או בשגרה בין מבצע למבצע? בכל סיטואציה אחרת אתם שותקים, לא קיימים, או אולי פשוט אינכם מוצלחים. לכן אתם משתמשים באירוע שיצרתם בעצמכם, והנה אתם חוגגים. אתם מכתיבים. אתם תמנעו. אתם גיבורים. אתם חזקים. אלוהים אדירים, אולי תציל אותנו מעונשם של אלו?
