|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
פעילויות חווייתיות עם המשפחה בתקופת החגים
כתיבת המומחים
החשיבות הרבה בבחירת עורך דין הפועל מתוך שליחות

הרב אריה דרעי נ. היועץ המשפטי לממשלה - <br>ד"ר אליקים רובינשטיין

30/09/2002  |     |   פסיקה   |   פרשת דרעי   |   תגובות
   רשימות קודמות
  רע"א ‎3007/02 יואב יצחק, מעריב נ' ארנון מוזס, מיכל מוזס


דיון


דיון

‎10. פשוט הוא, כי בית-משפט זה אינו נוהג להתערב בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה המתקבלות על-ידיו מכוח תפקידו כממונה על אכיפת החוק, אלא אם יש בהחלטה משום חריגה של ממש ממיתחם הסבירות. ראו בהקשר להחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית, בג"ץ ‎6271/96 בארי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(‎4) 425, בע' ‎430. השאלה המתעוררת בפנינו היא, איפוא, אם ההחלטה שלא להורות על פתיחת הליך פלילי בעניינו של שמולביץ - ובעיקר על פתיחת חקירת משטרה - חורגת ממיתחם הסבירות באופן המצדיק את התערבותנו.

בעניין זה הגענו לכלל דעה, כי הגם שלא ניתן לייחס משקל של ממש להסברים שניתנו על-ידי המשיב להלוך נפשו של שמולביץ בעת שהעיד, ולא על-ידי שמולביץ עצמו, אין מקום להתערבותנו בעמדת המשיב, שלפיה אין להעמיד את שמולביץ לדין פלילי, כך שממילא גם אין טעם לפתיחת חקירה פלילית.

‎11. מעיון בפרוטוקול עדותו של שמולביץ בפני בית-המשפט המחוזי, ובמכלול הראיות שהציג בפנינו העותר, עולה אומנם כי לכאורה שמולביץ לא דיבר אמת בעניין ההליך שהתנהל כנגדו בשוויץ. על-כל-פנים מסתבר, כי שמולביץ תרם להטעיית בית-המשפט המחוזי לסבור כי החשדות הפליליים כנגדו בשוויץ התבררו בסופו-של-יום כעניין של מה-בכך, עד כי שמולביץ חזר כ"אדם חופשי".

‎12. ואולם, נוכח, מחד-גיסא, פגיעתה של כל חקירה משטרתית בזכויות ובאינטרסים של מי שכנגדו מתנהלת החקירה, ומאידך-גיסא, המשאבים שנדרשת המשטרה להפנות לצורך קיום החקירה, שמטבע הדברים מצויים במחסור, נדרש היועץ המשפטי לממשלה לשקול, בהחליטו אם להורות על פתיחה בחקירה משטרתית, אם אומנם יש תועלת ממשית בחקירה כזו. זאת, בהתחשב גם באינטרס שבהבאת החשוד לדין פלילי.

שהלוא מקובל הוא במשפטנו, כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבוע שאין להעמיד לדין חשוד פלוני, אף מטעמים שאינם היעדר ראיות מספיקות. כך, היועץ המשפטי לממשלה רשאי להורות שלא להעמיד לדין מי שנחשד בביצוע עבירה, מטעמים של חוסר עניין לציבור, או בהתחשב באינטרסים ציבוריים אחרים, שאפשר שבאיזון הכולל הם עדיפים על האינטרס שבאכיפת החוק במקרה המסוים.

עמד על-כך השופט מישאל חשין בפרשה אחרת, שבה נדחתה עתירה כנגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להורות על פתיחת חקירה פלילית כנגד הרב עובדיה יוסף בחשד לעבירה של זילות בית-המשפט:

היועץ המשפטי לממשלה ... סבור ... כי בענייננו-שלנו נעברה - לכאורה - עבירה. אלא שהמשפט הפלילי אינו חזות פני הכול, ונכון יהא אם לא יוחַל בהליכים פליליים. בלשוננו - לשון אנשי-המשפט - נאמר, כי היועץ המשפטי החליט שלא לפתוח בהליכים בשוותו נגד עיניו את טובת הכלל, ובסוברו כי אין לו לציבור עניין בתביעה פלילית כי תוגש נגד הרב עובדיה יוסף.

[בג"ץ ‎3087/99 התנועה למען איכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נד(‎1) 414 (להלן: בג"ץ התנועה למען איכות השלטון), בע' ‎419]

‎13. בענייננו, מדיניות היועץ המשפטי לממשלה, שעל תוקפה לא חלק העותר, היא שלא להעמיד לדין בעבירה של מתן עדות-שקר מי שמסרו במהלך עדותם בפני בית-משפט דבר-שקר, ובלבד שדבר-השקר שמסרו אינו יורד לשורשו של העניין, שבעטיו הובאו לעדות. מדיניות זו נועדה, בין היתר, להגשים את האינטרס הציבורי שלא להרתיע עדים פוטנציאליים - ובמיוחד עדי-תביעה במשפט פלילי - מפני מסירת עדות בבית-המשפט, ולהסיר את חששם של עדים אלו מכך שעדותם תחשוף אותם להליך פלילי שיתנהל כנגדם.

אין מחלוקת, כי דבר-השקר המיוחס לשמולביץ אינו נוגע ישירות לאשמת העותר במעשים שיוחסו לו, אלא למהימנותו של שמולביץ כעד. דבריו של שמולביץ בעניין ההליך שהתנהל כנגדו בשוויץ נאמרו כאשר שמולביץ נדרש להעיד, הלכה למעשה, בעניין עברו הפלילי, וביקש להציג את עצמו באור חיובי; והם נגעו לעניינים שהכלל החל לגביהם הוא סופיות דברי העד. ראו והשוו ע"פ ‎6586/98 אלסיבצקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם; ניתן בתאריך ‎18.5.99).

דברים אלו אף נמסרו תוך ששמולביץ מצהיר בפני בית-המשפט המחוזי על כי אין הוא חושף את מלוא פרטי הפרשה. לבסוף, ולכך עיקר החשיבות בענייננו, דווקא העובדה כי שמולביץ היה עד-תביעה מרכזי במשפטו של העותר, באופן שמאמצי העותר להוכיח את חפותו שלו - במהלך המשפט והשנים שחלפו מאז - התמקדו בהשחרת פניו של שמולביץ, מעצימה את החשש מפני ההשפעה המרתיעה על עדים אחרים מסוגו של שמולביץ, שתהיה להחלטה על העמדת שמולביץ לדין פלילי עתה, בגין דברים שאמר בעדותו מטעם המדינה שבע שנים קודם לכן.

בנסיבות אלו, היועץ המשפטי לממשלה החליט כי אף בהנחה כי שמולביץ שיקר, אין להעמידו לדין פלילי, וזאת מטעמים שתכליתם קידום אינטרס הציבור. החלטה זו, המיישמת את המדיניות הכללית שנקבעה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, בוודאי שאינה חורגת ממיתחם הסבירות. ראו והשוו בג"ץ התנועה למען איכות השלטון, שם בע' ‎418-417.

משהוחלט כי אין להעמיד את שמולביץ לדין פלילי, ממילא אין יסוד להתערב בהחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית.

‎14. עם זאת, אך מובן הוא, כי בפני העותר פתוחה הדרך להיזקק לחומר שנצטבר ממשפטו, לצד הראיות החדשות, וכל זאת על-מנת לבסס את טענתו בפני נשיא בית-המשפט העליון כי ראוי לקיים לו משפט חוזר.

אשר-על-כן, אני מציעה לדחות את העתירה.

בנסיבות העניין אני מציעה כי לא נעשה צו להוצאות.

ש ו פ ט ת

השופטת א' פרוקצ'יה:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

השופט א' א' לוי:

אני מסכים לתוצאה אליה הגיעה חברתי הנכבדה כב' השופטת ד' דורנר ולהנמקתה, ואני מבקש להוסיף את אלה:

‎1. בחודש יולי ‎1994 נעצר שמולביץ בשוייץ בחשד למעורבות בביצוען של עבירות מרמה בהיקף גדול, שעל חומרתן נראה כי אין צורך להרבות מלים. נטען, כי במהלך שנת ‎1994 רכש שמולביץ חברה לא-פעילה בסכום של ‎200 אלף דולר, ובהמשך תר ביחד עם מי שנטען כי היו שותפיו לקשר הפלילי, אחר משקיעים במטרה לשכנעם להשקיע מכספם בחברה תוך הבטחתן של תשואות גבוהות ובטוחות בנקאיות.

דא עקא, כל אותה עת היה נהיר לשמולביץ ושותפיו כי אין בידם לספק את הבטוחות למשקיעים, ועל-מנת להתגבר על מכשול זה הם נהגו במרמה, ובאחד המקרים אף עשו שימוש במסמך-בנקאי מזויף. באותו מקרה הם זכו שלא כדין בשלל נכבד של ‎1 מיליון דולר, ובאותה דרך הם ניסו לפעול ב‎13- מקרים נוספים, בהם היו אמורים לגרוף לכיסם סכום של ‎370 מיליון דולר, אך עבירות אלו לא הושלמו.

‎2. חודשים רבים הכחיש שמולביץ את העובדות שיוחסו לו, אך בחקירתו ביום ‎19.1.95, בה נכח גם סניגורו, חלה תפנית. מתוך פרוטוקול החקירה שהוצג לנו כאחד מנספחיה של העתירה עולה, כי בפני התובע מר ‎kauer הצהיר שמולביץ כי לאחר מחשבה נוספת החליט לתרום את חלקו לחקר האמת.

מיד לאחר זאת הבהיר לו התובע כי הוא מייחס לו עבירות מרמה (‎Repeated commercial fraud), ובעקבות כך החל מונה אחת לאחת את העובדות המפלילות שיוחסו לו, ושמולביץ אישר את נכונותן למעט הסתייגויות בודדות.

לשלמות התמונה אוסיף, כי בהמשך החקירה טען שמולביץ כי לא פעל מתוך כוונת מרמה, וחוששני שקשה ליישב הצהרה זו עם העובדות בהן הודה בחקירתו ומאוחר יותר גם במשפטו. לבסוף, אישר שמולביץ כי הוא מבין את משמעותו של הגרוש משוייץ, וביקש לעשות שימוש באפשרות שמשפטו יתקיים שלא בפניו.

‎3. במהלך חקירתו הראשית בפני בית המשפט המחוזי בירושלים במשפטו של העותר, נתבקש שמולביץ, בתאריך ‎22.2.95, להבהיר מדוע נעצר בשוייץ ועל מה נחקר, וכך השיב (ראה עמ' ‎5106 לפרוטוקול הדיון):

"חברה שלי תיווכה בין שני סוגי עיסקאות שנחשדו כעיסקאות שאחד הצדדים בהם, הוא עיסקה לא אמיתית, וממילא היה כוונה לי, או לחברה שלי, יותר נכון, כוונה לסייע באותה עיסקה לא אמיתית, החשדות האלו הוסרו (ההדגשה לא במקור). היום נשארו כנגדי, לפי מה שאמר לי התובע ב-18 בינואר, כשהייתי אצלו בפעם האחרונה, בחקירה אצל התובע עצמו, נשאר נגדי החשד של סוג התרשלות בעסק, שהייתי אמור לבדוק יותר אם העסק הזה אמיתי או לא, וסעיף שני זה עבודה ללא רישיון".

נדמה כי אין צורך לומר שתיאור זה רחוק מלהיות הצגה נאמנה של העובדות והאישומים אשר יוחסו לשמולביץ, כפי שאלה מצאו ביטוי בפרוטוקול החקירה בשוייץ, שהרי האישום במעשי מרמה עמד שם במרכז חקירתו. חרף זאת, גם בחקירתו הנגדית הוסיף שמולביץ לדבוק באותה גרסה, וחזר וטען (ראה עמ' ‎5592) כי כל מה שנותר מהאישומים המקוריים עליהם נחקר הוא "שעבד ללא רשיון", וכן "שהתרשל בעסקה".

בהמשך ניסה סניגורו של העותר לסייע לשמולביץ ל"היזכר" בטיבם של האישומים (אף שהיה זה שבועות ספורים בלבד לאחר חקירתו בשוייץ), ותשובתו היתה נחרצת: "מה שאדוני אומר הוא שקר גמור". במצב זה נראה לי כי נכון לקבוע שתשובותיו אלו של שמולביץ היו, במקרה הטוב, לא-נכונות ומטעות, ומכאן השקפתי שהסברו של בא-כוח המשיב, לפיו השיב שמולביץ "תשובות שהיו נכונות לפי שיפוטו והערכתו באשר למצב הדברים כפי שהיה עובר למסירת עדותו", אינו עומד במבחן הביקורת.

‎4. להשלמת התמונה אוסיף, כי בתאריך ‎2.9.96 ניתן פסק הדין בעניינו של שמולביץ בבית המשפט בציריך, ובו נמצא אשם בביצוע עבירה מוגמרת של מרמה, בה זכו הוא ושותפיו בשלל של ‎1 מיליון דולר (אשר חלק ממנו נתפס על ידי השלטונות בשוייץ).

כמו כן הוא נמצא אשם ב‎13- מקרים נוספים מאותו תחום, בהם הורשע בעבירה של ניסיון למרמה, וכאמור, השלל בו היו אמורים הוא וחבריו לזכות היה כ‎370- מיליון דולר. בגין כל אלה נגזרו לשמולביץ ‎18 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו (‎265 ימים), והוא גורש משוייץ למשך ‎8 שנים.

‎5. בהכרעת דינו של העותר, נתן בית המשפט המחוזי בירושלים אמון מלא וללא סייג בעדותו של שמולביץ. כך הוא גם נהג בסוגיית החקירה בשוייץ, ומפיו אף נשמעה ביקורת על כך שההגנה הטיחה בשמולביץ את הטענה כי תשובותיו בסוגייה זו אינן מדויקות.

ספק בעיני אם כיום, מספר שנים לאחר שניתן אותו פסק-דין, ובעקבות חשיפתן של העובדות החדשות אודות החקירה בשוייץ, היה בית המשפט המחוזי בירושלים מנסח את עמדתו ביחס לגרסתו של שמולביץ בסוגייה זו, באופן כה נחרץ. כך או כך, לדידי אין ספק כי בנושא החקירה בשוייץ לא הקפיד שמולביץ למלא את חובתו להעיד אמת, אך בכך לא די לקבלתה של העתירה.

ראשית, הואיל ולעבירות עליהן נחקר שמולביץ ועליהן נתן את הדין בשוייץ, אין זיקה כלשהי לעבירות בגינן הועמד העותר לדין. שנית, מטרתה של החקירה עליה מבקש העותר כי נורה היא, בין היתר, לחשוף את העובדות בעניין החקירה בשוייץ, והרי אלו האחרונות, כך על-פי השקפתי, ברורות למדי ומתועדות בכתובים, כך שגם מי שיבקש לחלוק עליהן יתקשה לעשות זאת.

שלישית, גם אם אפשר שגרסתו התמוהה והלא-מדויקת, וזאת בלשון המעטה, של שמולביץ ביחס לאותה חקירה, עלולה להשליך על ההכרעה בשאלת מהימנות עדותו במשפטו של העותר, זו אפשרות שהכרעתנו בה אינה נדרשת, הואיל והיא הועמדה לבחינה בהליך אחר בו נקט העותר בפני בית משפט זה - בקשה לקיומו של משפט חוזר.

לשיקולים אלה מצטרפים כל אותם טעמים שמנתה חברתי הנכבדה, בשאלת מידת התערבותו של בית משפט זה בהחלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר פתיחתם של הליכים פליליים, ומכאן התוצאה הסופית, שגם על פי השקפתי דינה של העתירה להדחות.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת דורנר.

ניתן היום, כ"ד בתשרי תשס"ג (‎30.9.02).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט

פסק דין

בפני: כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' א' לוי

העותר: הרב אריה דרעי

נגד

המשיבים: ‎1. היועץ המשפטי לממשלה

‎2. יעקב שמולביץ

התנגדות לצו על-תנאי

תאריכי הישיבות: ד' בכסלו תשס"ב (‎19.11.01); י"ב בכסלו תשס"ב (‎27.11.01); י"ח באייר תשס"ב (‎30.4.02); כ"א באב תשס"ב (‎30.7.02)


בשם העותר: עו"ד יגאל ארנון; עו"ד נבות תל-צור; עו"ד אילת לשם

בשם המשיב ‎1: עו"ד שי ניצן; עו"ד יריב אבן-חיים

בשם המשיב ‎2: עו"ד רון ברנט


פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

העובדות, ההליכים והטענות

‎1. העותר הואשם בשנת ‎1993 בבית-המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ובמספר עבירות של מירמה והפרת אמונים. עד-התביעה המרכזי במשפטו של העותר היה המשיב ‎2 (להלן: שמולביץ), שהעיד מטעם המדינה לאחר שחתם עימה על הסכם עד-מדינה. עדותו, שנתפרשה על-פני ‎28 ישיבות בית-המשפט, נתחלקה בעיקרה לשני חלקים.

בחלק הראשון העיד שמולביץ בפני בית-המשפט המחוזי לאחר שהובא לישראל לצורך מתן עדות, משוויץ, שבה היה נתון במעצר מזה כשבעה חודשים, לאחר שנעצר על-ידי השלטונות השוויצריים בחשד לביצוע עבירות פליליות. על רקע זה, במסגרת שלב החקירה הראשית, נתבקש שמולביץ על-ידי התובע במשפטו של העותר, עורך-הדין יהושע רזניק, להסביר מהו טיבם של האישומים כנגדו בשוויץ. וכך העיד שמולביץ:

כפי שאתה יודע אני יכול לתת תשובה כללית. יש בעיה, אני לא מתכוון כמובן להתחמק מבית המשפט אלא לתת תשובה אם זה רלבנטי, אבל בפרטים יהיה לי בעיה, מאחר ואני עובר על חוק שוויצרי של שיבוש הליכים משפטיים ... הוזהרתי לא לעשות את זה, מאחר והחקירה שם לא נסתיימה. אז אני אוכל למסור במסגרת כללית של הדברים.

נעצרתי ... חברה שלי תיווכה בין שני סוגי עיסקאות שנחשדו כעיסקאות שאחד הצדדים בהם, הוא עיסקה לא אמיתית ... החשדות [נגדי] הוסרו. היום נשאר כנגדי, לפי מה שאמר לי התובע ... כשהייתי אצלו בפעם האחרונה, בחקירה אצל התובע עצמו, נשאר נגדי החשד של סוג של התרשלות בעסק ... וסעיף שני זה עבודה ללא רשיון.

על דברים אלו חזר שמולביץ אף בחקירה-הנגדית, תוך שהתעקש כי טענת סניגורו של העותר, כי שמולביץ הואשם בשוויץ במעשה נוכלות בינלאומי בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, היא שקרית.

לאחר דברים אלו הוחזר שמולביץ, שהיה נתון במעצר אף במהלך שהותו בישראל, לשוויץ, וכעבור מספר שבועות חזר לישראל, ושב והעיד בפני בית-המשפט המחוזי. במסגרת שלב החקירה החוזרת נתבקש שמולביץ להבהיר מה מצבו מבחינת הרשויות בשוויץ. על כך העיד שמולביץ:

אני אדם חופשי והחקירה נגדי, זאת אומרת אני וכל מי שנעצר חופשי, והחקירה נגדי הסתיימה. מעבר לזה אני לא יכול לפרט.

‎2. העותר הורשע בשנת ‎1999 בעבירות שייוחסו לו. בפסק-הדין קבע בית-המשפט המחוזי, כי הוא מאמין לעדותו של שמולביץ, וכי שמולביץ עמד בחקירה נגדית מכפישה והרשים במהימנותו. וכך כתב בית-המשפט המחוזי:

שמולביץ מסר עדותו בשני חלקים. בחלקה הראשון של עדותו הוא היה בגדר עצור בידי שלטונות שוויץ בשל חשד לביצוע עבירות מירמה. עדות שמולביץ הופסקה כדי לאפשר את החזרתו לשוויץ, בהתאם להסכם בין שלטונות שוויץ לבין התביעה. בחלקה השני של עדותו היה שמולביץ בגדר אדם חופשי, לאחר שהחקירה נגדו בשוויץ הסתיימה והוא שוחרר ממעצרו.

בתחילת עדותו הסביר שמולביץ כי בעת מתן עדותו, הצטמצמו החשדות נגדו לביצוע עבירות של ניהול רשלני של עסק ועבודה ללא היתר... הסניגוריה הטיחה בו שדבריו אינם אמת, חקרה אותו על טיב החשדות בהם הוא מעורב, וטענה שהוא נחשד ב"מעשה נוכלות בינלאומי בהיקף של עשרות מיליוני דולרים" ... כאמור, לבסוף חזר שמולביץ משוויץ כאדם חופשי ... ואותה סניגוריה שתקפה אותו והטיחה בו שהינו נוכל בינלאומי, בחרה, בהמשך החקירה הנגדית, מטעמים השמורים עמה, שלא לשאול אותו ולו שאלה אחת בנושא.

בגין הרשעתו נגזרו על העותר - בסיומו של הליך ערעור לבית-משפט זה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים - שלוש שנות מאסר.

‎3. בשנת ‎2000 הגיש העותר לנשיא בית-המשפט העליון בקשה לקיים משפט חוזר בעניינו. במסגרת בקשתו זו טען העותר, כי לאחר שנקט פעולות שונות, עלה בידו להשיג ראיות חדשות, שלא הוצגו במשפטו בבית-המשפט המחוזי, ובכללן תמלילים מחקירתו של שמולביץ בידי רשויות התביעה השוויצריות, כתב-האישום שהוגש כנגד שמולביץ בשוויץ, ופסק-הדין במשפטו של שמולביץ בשוויץ. ראיות אלו - כך טען העותר - מלמדות כי שמולביץ העיד עדות-שקר במשפט בכל הקשור לפרשה שבה התנהל כנגדו הליך פלילי בשוויץ והטעה את בית-המשפט המחוזי.

זאת, כאשר מסר פרטים מטעים על ההליך הפלילי בשוויץ, ובכלל זה על האיסור שהוטל עליו מכוח החוק השוויצרי, שמנע ממנו מלהרחיב את הדיבור על ההליך המתנהל נגדו; וכן - והוא העיקר - שמולביץ שיקר לבית-המשפט המחוזי כאשר העיד, בחלקה הראשון של עדותו, כי החשדות נגדו בשוויץ הוסרו ונותר כנגדו חשד לעבירה של התרשלות בניהול עסק ועבודה ללא רשיון.

העותר הטעים, כי הראיות שבידיו מלמדות, כי כאשר הגיע שמולביץ לישראל להעיד לראשונה במשפטו של העותר היה זה אך כחודש לאחר ששמולביץ הודה בפני הרשויות בשוויץ בעבירות מירמה וניסיון למירמה לפי החוק השוויצרי (‎Repeated Commercial Fraud) בסכום של למעלה מ-370 מיליון דולר; ולאחר שבמסגרת מפגש, שתוכנו נרשם, בין שמולביץ לבין התובע במשפטו בשוויץ, טוביאס קאואר, בנוכחות עורך-דינו של שמולביץ, הוקרא לשמולביץ, באריכות רבה, כתב-האישום נגדו, המפרט מסכת של ‎13 אישומים בעבירות ניסיון למירמה ואישום אחד בעבירה של מירמה, ושמולביץ הודה, בנפרד, בכל אחת מ-53 פיסקות כתב-האישום - תוך שבמהלך ההקראה בחר להסתייג רק מארבע פיסקות ספציפיות - וגם הסכים לכך שיורשע בעבירות המיוחסות לו אף שלא בפניו.

מראיות אלו עולה עוד, הדגיש העותר, כי התובע קאואר כלל לא אמר לשמולביץ את הדברים שייוחסו לו על-ידי שמולביץ במהלך עדותו במשפטו של העותר.

במקביל פנה העותר למשיב ‎1 (להלן: המשיב או היועץ המשפטי לממשלה) בדרישה כי יורה לפתוח בחקירה פלילית כנגד שמולביץ בחשד לביצוע עבירה של מסירת עדות-שקר.

ברם, דרישה זו של העותר סורבה על-ידי המשיב, ומכאן העתירה שבפנינו.

‎4. טענת העותר, שהצהיר כי עניינו המרכזי הוא כי תיענה בקשתו למשפט חוזר, הייתה, כי שמולביץ היה עד התביעה המרכזי במשפטו, והעד היחיד שייחס לעותר בעדותו את העבירה של לקיחת שוחד; כי בית-המשפט המחוזי קיבל את עדותו של שמולביץ כמהימנה, תוך שהעיר כי שמולביץ הרשים במהימנותו ועמד "כצוק איתן" בחקירה-הנגדית, שבמהלכה נעשו ניסיונות להכפישו; וכי הלכה למעשה, בסופו-של-יום, הראיה היחידה שנותרה כנגד העותר הייתה עדותו של שמולביץ.

אלא, טען העותר, כעת מתברר, כי שמולביץ העיד במתכוון עדות-שקר במשפט על-מנת שלא תיפגע מהימנותו כעד, ועדות-שקר זו ניתנה בנושא שהיה מהותי, מכיוון שירד לשורש אמינותו האישית של שמולביץ.

העותר טען איפוא, כי נוכח החשד שבוצעה עבירה פלילית של מסירת עדות-שקר על-ידי שמולביץ, מן הדין לפתוח בחקירת משטרה כנגדו, וכי החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להורות על פתיחת חקירה, לא נומקה; נגועה בשיקולים זרים, שיסודם בחשש מפני השלכות החקירה על ההחלטה בעניין בקשת העותר למשפט חוזר; ועל-כל-פנים, נגועה בחוסר סבירות קיצוני נוכח הראיות החדשות שהציג העותר, המבססות לכאורה את החשד כנגד שמולביץ לביצוע עבירה פלילית חמורה.

העותר הוסיף, כי לאחרונה, בעקבות פרסומים בתקשורת על הראיות החדשות שבידיו, נודע לו כי נערכו פגישות בין שמולביץ לבין עורך-הדין יהושע רזניק, ששימש כתובע במשפטו של העותר, ובמהלך פגישות אלו חזר שמולביץ על גירסה שקרית בעניין ההליך שהתנהל נגדו בשוויץ. אלא - המשיך וטען העותר - אין לראות בפגישות אלו תחליף לחקירה משטרתית.

העותר הוסיף ופירט בעתירתו את הטיעונים שהעלה היועץ המשפטי לממשלה בגדרי חוות-דעתו בעניין בקשת העותר להורות על קיום משפט חוזר. בחוות-דעת זו, שהוגשה לנשיא בית-המשפט העליון, הסביר היועץ המשפטי לממשלה, אגב הבעת התנגדות לקיום משפט חוזר, כי עדותו של שמולביץ בפני בית-המשפט המחוזי שיקפה לכאורה את מצב דעתו באותה העת, ואינה מלמדת על כי שיקר בעדותו.

בהקשר זה הדגיש העותר, כי דווקא דרך טיעון זו של היועץ המשפטי לממשלה בחוות-דעתו - שיש בה כדי להעמיד את היועץ המשפטי לממשלה במצב מביך שבו הוא נדרש לשים הסברים מורכבים בפיו של חשוד על-מנת לנקותו מאשמה - מחייבת את היועץ המשפטי לממשלה לחזור בו מהחלטתו שלא להורות על פתיחת חקירה פלילית כנגד שמולביץ; שהלוא אין מקום לכך שהיועץ המשפטי לממשלה יגיע למסקנה כי חשוד פלוני לא עבר עבירה של מסירת עדות-שקר, כל עוד לא הורה לקיים בעניינו חקירה משטרתית, שבה יידרש אותו חשוד, למצער, למסור גירסה מלאה ולספק הסברים ותשובות לחשדות נגדו.

‎5. בשולי עתירתו דרש העותר כי יינקטו פעולות חקירתיות משלימות בעניין פרשת עדותו של שמולביץ. העותר ביקש, ראשית, כי נורה למשיב לפעול על-מנת לקבל מרשויות התביעה בשוויץ חומר נוסף בעניינו של שמולביץ המצוי ברשותם, היכול להבהיר את התשתית העובדתית לטענות העותר.

ושנית, כי נחייב את המשיב להורות למשטרה לתפוס מיד קלטות אודיו ווידאו, ששמולביץ סיפר בראיון טלוויזיה - שקוים עימו בעקבות פרסומים בתקשורת על דבר הגשתה של בקשה למשפט חוזר - כי נמצאות ברשותו, ומוכיחות, לדברי שמולביץ, כי מקורבי העותר העלילו עליו על-מנת שייאסר בשוויץ ולא יעיד במשפטו של העותר.

העותר טען בעניין זה, כי סירובו של היועץ המשפטי לממשלה להורות למשטרה לפעול אינו סביר, מכיוון שיש בו כדי למנוע את בירורם של חשדות לניסיון לשיבוש הליכי משפט על-ידי שמולביץ בהקשר לבקשתו של העותר למשפט חוזר, או על-ידי מקורבי העותר - לפי גרסת שמולביץ - על-מנת לשבש את ההליכים במשפטו של העותר.

העותר הוסיף עוד, כי סירובו של המשיב אף נגוע בשיקולים זרים באשר הוא מבוסס על חששו של המשיב מפני חשיפתו ברבים של שמולביץ כשקרן כפייתי, הבודה דברים מליבו, באופן העלול להילקח בחשבון בעת הדיון בבקשתו של העותר למשפט חוזר.

‎6. בתאריך ‎30.4.02 הוצאנו בעתירה צו על-תנאי, שבגידרו הורינו למשיב לנמק מדוע לא יורה על פתיחת הליכי בדיקה או חקירה משטרתיים בעניין העדות שנתן שמולביץ במשפטו של העותר.

‎7. עמדת היועץ המשפטי לממשלה בכתב תשובתו, שאליה הצטרף גם המשיב ‎2, הייתה, כי אין עילה להתערב בהחלטותיו, לא-כל-שכן נוכח הכלל בדבר מידת ההתערבות המוגבלת של בית-משפט זה בשיקול-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניינים הנוגעים לאכיפת החוק הפלילי. היועץ המשפטי לממשלה הסביר, כי מדיניות רשויות התביעה מזה שנים ביחס לפתיחה בחקירה פלילית כנגד עדים בגין עדות שמסרו במשפט היא מצמצמת מאד, וחקירה פלילית אינה נפתחת, ככלל, אף במקרים שבהם בית-המשפט עצמו קובע כי העד לא העיד אמת.

עוד הוסבר, כי מדיניות זו מטרתה, מחד-גיסא, למנוע את הרתעתם של עדים מלמסור עדויות, ומאידך-גיסא, שלא לאפשר לנאשמים או לבעלי-דין להתנקם בעדים שהעידו במשפטם, וזאת על-ידי הגשת תלונה למשטרה, באופן שגם יהפוך את החקירה המשטרתית כלי בידי המתלוננים לשינוי תוצאות משפטם.

מדיניות זו נועדה איפוא גם למנוע את הצפת המערכת בתלונות ומשפטים שעניינם תקיפת ממצאי הליך שיפוטי שנסתיים שלא לשביעות רצון המתלונן. עוד נטען, כי עמדה זו אף משקפת את הבנת מהותו של הליך מסירת העדות, שבגידרו עשויים עדים למצוא את עצמם במצוקה כאשר נדרשים הם להשיב לשאלות העלולות להביכם, כגון שאלות אודות עברם הפלילי.

מדיניות היועץ המשפטי לממשלה היא איפוא, כי יש לפתוח בחקירה פלילית, ולהעמיד לדין בעבירה של מתן עדות-שקר, רק במקרים חמורים במיוחד, כגון אם מתברר כי עד-התביעה המרכזי במשפט מסר עדות-שקר באשר לעצם ביצוע העבירה על-ידי הנאשם. בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה הוסיף וטען, כי ברוח מדיניות זו, אף לא נפתחה חקירה פלילית כנגד עדי-הגנה במשפטו של העותר, שלגביהם נקבע בפסק-הדין כי תיאמו עדויות, שיבשו הליכי חקירה ומשפט והדיחו לעדות-שקר.

‎8. היועץ המשפטי לממשלה הוסיף והטעים, כי הגיע להחלטתו אף בהתבסס על כך שהטענות כנגד עדות-השקר שמסר שמולביץ נוגעות לעניין שכלל אינו מקיים את דרישת המהותיות, שהיא יסוד בעבירה של מתן עדות שקר לפי סעיף ‎237(א) לחוק העונשין, תשל"ז‎1977-.

זאת, באופן שאין בטענות אלו כדי להוביל, בסופו-של-דבר, לגיבוש כתב-אישום כנגד שמולביץ. בהקשר זה נטען, כי השקרים המיוחסים לשמולביץ נוגעים לפרשת ההליך שהתנהל כנגדו בשוויץ, אלא שלא זו בלבד שמדובר היה בעניין שלא היה רלוואנטי לאשמת העותר - וחל לגביו הכלל של סופיות תשובות העד בעניינים צדדיים - אלא שאף לא היה בעניין זה כדי להשפיע באופן משמעותי על מידת מהימנותו כעד של שמולביץ.

שכן, שמולביץ הצהיר מפורשות בפתח עדותו בעניין פרשת שוויץ כי אין בכוונתו להשיב בפירוט לשאלות בנושא זה, וממילא הבהיר על-ידי כך לבית-המשפט כי אינו חושף את התמונה כולה בעניין מסוים זה. על יסוד עדותו זו של שמולביץ נמנע בית-המשפט המחוזי, כמו גם בית-משפט זה בדיון בערעורו של העותר על הרשעתו, מלקבוע ממצאים בנושא ההליך שהתנהל כנגד שמולביץ בשוויץ.

בא-כוח המשיב הוסיף, כי אף ההגנה במשפטו של העותר סברה שאין מדובר בעניין מהותי, ולפיכך נמנעה מלחקור לעומק את שמולביץ בעניין זה; ובחקירה משטרתית המתבקשת עתה אין כדי לקדם את בירור שאלת המהותיות, שכן ממילא שאלה זו נגזרת מן החומר המצוי ביחס למשפטו של העותר ותו לא.

המשיב המשיך והסביר, כי טעם נוסף להחלטתו שלא לפתוח בחקירה פלילית היה חלוף הזמן הרב של כחמש וחצי שנים ממועד מתן העדות ועד להגשת התלונה כנגד שמולביץ, והעובדה כי התלונה, שעניינה אירוע שהתרחש לפני כשבע שנים, נגועה בשיהוי. המשיב טען בהקשר זה, כי נודע לו שברשות העותר היה כבר בשנת ‎1997 מקצת מחומר הראיות שהוצג על-ידיו כעת, אלא שהעותר נמנע במשך תקופה ארוכה מלפעול.

‎9. לבסוף טען המשיב, כי למכלול שיקוליו אלו, הצטרפה המסקנה שגם לגופם של דברים אין עילה לפתוח בחקירה פלילית כנגד שמולביץ. המשיב טען, כי חומר הראיות שעליו הצביע העותר אינו מוכיח, ולו לכאורה, כי שמולביץ שיקר ביודעין במהלך עדותו בנוגע לפרשת שוויץ. שכן, מעיון בפרוטוקול החקירה האחרונה שהתנהלה בין התובע קאואר לבין שמולביץ עולה, ראשית, כי בין שמולביץ לבין התביעה השוויצרית התנהלו מגעים, שלא באו לכלל ביטוי בכתובים, ובגידרם סוכם כי שמולביץ יודה בעובדות כתב-האישום שהוגש נגדו וייגזר עליו עונש קל של מאסר מותנה וגירוש משוויץ, אף שהעונש המירבי לעבירות שביצע עשוי להגיע ל-‎15 שנות מאסר.

המשיב הדגיש עוד, כי מתצהיר שהגיש שמולביץ לקראת הדיון בעתירה הנוכחית התברר, כי אומנם כך היה: לגירסת שמולביץ, סוכם בינו לבין התובע קאואר כי שמולביץ יחתום על מסמך שבו יאשר את העובדות הנטענות כנגדו, ולאחר-מכן ייצא לישראל וייתכן שיוגש נגדו כתב-אישום שעניינו רשלנותו, ועל-כל-פנים לא ייגזר עליו אלא עונש מאסר בפועל שיחפוף את מניין ימי מעצרו.

שנית, מן הפרוטוקול הנ"ל עצמו עולה, כי אף ששמולביץ הודה בעובדות שייוחסו לו על-ידי השלטונות השוויצריים, עדיין סירב הוא בתוקף להודות שביצע את מעשיו מתוך מודעות למירמה הכרוכה בהם, או מתוך כוונה לרמות, ורק הסכים לאשר כי חשד בכשרות העיסקות שהיה שותף להן, שאותן ביצע ביחד עם שותפים. כן הסכים שמולביץ להודות, כי שוכנע על-ידי אחרים שאין יסוד לחשדותיו, וכי - ולמרות שבכך לא נהג ראוי - גם לא בדק בעצמו חשדות אלו.

לפיכך, טען המשיב, המסקנות המתבקשות הן שתיים: ראשית, כי לשמולביץ, שאינו משפטן, הייתה תשתית מספקת לסבור, כי החשדות נגדו התגמדו. ועל-כל-פנים, לא ניתן יהיה להוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי כי שמולביץ ידע בעת מתן עדותו כי הודה בפני התובע קאואר בעבירות מירמה. שנית, כי למירב מדובר באי-דיוק של שמולביץ בעדותו.

אלא שניהול הליך פלילי כנגד עד, שהעיד במשך ‎28 ישיבות בית-משפט, וזאת בעטיו של אי-דיוק כלשהו בנקודה מסוימת בעדותו, תוך התעלמות מן ההקשר הרחב שבו נמסרה העדות - אינו ראוי ואינו מתיישב עם שיקולי המדיניות שיש להגשים על-ידי הגשת כתב-אישום בעבירה של מסירת עדות-שקר.

המשיבים ביקשו איפוא כי נדחה את העתירה.

תאריך:  30/09/2002   |   עודכן:  30/09/2002
בית המשפט העליון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית החדשה מרחיבה את רפורמת דרך שווה ומגדילה הנחות לתושבי הפריפריה הגאוגרפית והחברתית    נוסעי אוטובוס בפריפריה החברתית ישלמו יותר מפי 2 מאשר מקביליהם בפרי...
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
מלחמות של היוונים בפרסים; המטה הכללי האינטלקטואלי של אלכסנדר מוקדון; מלחמות הרומאים בגרמנים; מלחמות הפרסים בערבים; מלחמות ביפן; מלחמת רוברט קלייב בהודו; לקחים היסטוריים שראשי הממשל...
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
למדנו בדרך הקשה ביותר, הכואבת ביותר, כי אל לנו להיות שאננים גם בגזרת הבקעה    בינתיים עיקר תשומת הלב ועיקר הפעילות נתונות לרצועת עזה ולדרום לבנון, כמו גם לסיכולים ברחבי יו"ש    בממלכ...
חיים נוי
חיים נוי
המעגל - המחזה השערורייתי של ארתור שניצלר - בית צבי    בשעתו נעצרו מספר שחקנים סטודנטים שהעלו את המחזה במינכן ב-1903 והוא נאסר להצגה בכלל ורק בשנת 1920 עלה המחזה בברלין
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
צר לי, שכבוד השר מתעלם, שבמשך חמשת החודשים האחרונים למעלה משש מאות ושלושים משפחות יהודיות הכה אותן השכול, הכאב והצער, כי בניהם שבו בארונות מתים לבתיהם משירותם בצבא, הלוחם את המלחמה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il