ציונות המגד

הפלשתינים והערבים מסביב שהפגינו אדישות ואפילו שמחת-מה לתוכנית ההינתקות, אינם מראים סימנים דומים, בלשון המעטה, לתוכנית ההתכנסות. ממשלת החמאס מתנגדת, אבו מאזן מתנגד, מובארק מתנגד והמלך עבדאללה מתנגד התנגדות נחרצת מלאת דאגה.

ההסבר הוא פשוט וגלוי: מדינת ישראל חורשת מזימה לקבוע את גבולותיה על חשבון אדמות הפלשתינים, לדחוף את הפלשתינים להקים מדינה בלתי אפשרית, שאינה בת-קיימא כלשונו של ראש המועצה לביטחון לאומי האלוף (בדימוס) גיורא איילנד, ולאיים על הממלכה הירדנית.

מבחינתם של הפלשתינים, תוכנית ההתכנסות תקבור סופית את "זכות השיבה" של הפליטים. להלכה ולמעשה היא תסיג לאחור את הישגיהם של הפלשתינים ותאלץ אותם לחיות תחת כיבוש מסוג אחר, נורא מהקודם. זוהי פגיעה קשה מדי עבורם שתגרום רוח סערה גבית לטרור. אין להם מוצא אחר!

מסמך האסירים ומשאל העם שיבוא או לא יבוא בעקבותיו, פגישות נשיא מצרים חוסני מובארק ועבדאללה חוסיין מלך ירדן עם ראש הממשלה אהוד אולמרט - נועדו לבלום את התוכנית הזאת ויכול להיות שֶׁאֵלֶה, יחד עם כמה פיגועים, יצליחו להכניס את התוכנית הזאת לַבּוֹיְידֶם. במקרה הזה לא חשוב מה יעשו היהודים, חשוב מה יעשו הערבים.

אבל אין להוציא מכלל אפשרות גם מלחמה בין ישראל לפלשתינים שתסלים במהרה למלחמה בין היהודים לערבים. משום שקשה להניח שהפלשתינים אזרחי ישראל ישבו בחיבוק ידיים לראות כיצד ייפול דבר ועוד יותר קשה להעלות על הדעת הימנעות של מי מארצות ערב מ"חגיגה" הזאת.

או אז עלולה להתפתח מלחמת אזרחים בין הפלשתינים ותומכיהם היהודים לבין היהודים הנאמנים למדינתם. צה"ל והמשטרה יהיו מטרות לכל דבר ויעסקו בהגנה על עצמם, היהודים המותקפים שאינם חמושים לא יוכלו להשיב מלחמה והמערכה תוכרע לרעתם.

לפיכך, תוכנית ההתכנסות מעמידה בסכנה מוחשית לא רק את עצמה, אלא מאיימת על קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, היא תהפוך למדינת כל-אזרחיה על לאומיהם ורוב האזרחים בה יהיו כמובן פלשתינים. מן הסתם יקראו למדינה הזאת מדינת-פלשתין.

לשוחרי השלום היהודים לא קיימת אפשרות טובה יותר אלא ויתור על הריבונות היהודית במדינת-היהודים. זה לא מבטיח שקט ושלווה לאורך זמן, וגם לא חיים נסבלים, אבל זה שווה ניסיון משום שהציונות שהיתה, איננה עוד! ונבואתו של אורי צבי גרינברג התגשמה במלואה: "... ציונות המֶגֶד, אשר בעורפה עומד בית שאנן, והאשה והטף בו כעגלי מַרְבֵּק, בלי אל וּבלי מלך וּבלי תשוקת מלכות עוד...".