|
פקיעין במהומות. ראש המועצה סייע להרגיע
|
|
|
|
|
בית משפט השלום בחיפה גזר (יום ב', 2.6.08) שישה חודשים בעבודות שירות, על ראש מועצת פקיעין לשעבר, מחמד ח'יר, שהורשע בעבירות של שוחד בחירות. בהחלטה, ציין השופט פלאח זאיד כי הקל בעונשו בין היתר בשל העובדה כי בחתימתו על הסכמים פסולים עם הפעילים הסתמך ח'יר על ייעוץ של עורך דינו. השופט הטיל על מעשיו של ח'יר קלון.
ח'יר הורשע בעבירות של שוחד בחירות בשל חתימתו על שני הסכמים של "ג'ובים תמורת קולות". בטיעונים לעונשו טענה המדינה כי יש להטיל עליו עונש מאסר בפועל וזאת יש ללמוד מעניינם של עמרי שרון, נעמי בלומנטל וישראל סדן, שנשלחו בשל עבירות שוחד בחירות לרצות מאסר בכלא.
מנגד, בא-כוחו של ח'יר, עו"ד אדם פיש, טען כי אין במעשיו "כוונה פלילית" כיוון שמדובר בהסכמים שקיבלו את אישורו של עורך דין. עוד טען פיש כי התנהלות הפרקליטות בתיק, סגירת התיק ואחר כך פתיחתו בעקבות ערר, מעידה כי גם בפרקליטות סברו שאין מדובר בעבירה פלילית. בבית המשפט התייצבו לטובת ח'יר מספר עדי אופי בהם מנהיג העדה הדרוזית שיח' מואפק טריף שטען כי לח'יר "היתה השפעה גדולה על הרגעת הרוחות בפקיעין בזמן המהומות שפקדו את הכפר".
כאמור, בית המשפט גזר על ח'יר שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות והטיל קלון על מעשיו. בהחלטה כתב השופט פלאח זאיד כי ח'יר "טעה" בנוגע להסכמים אך טעות זו לא הצמיחה לו "פטור" מאחריות פלילית. עם זאת טעות זו היא נסיבה לקולא "בשל אמונתו הסובייקטיבית שהוא פועל כחוק". השופט ציין כי גם קיומה של המחלוקת בפרקליטות אודות הגשת כתב אישום מהווה נסיבה מקלה נוספת.עוד נסיבה להקלה היתה טענתו של ח'יר להגנה מן הצדק בשל העובדה כי למעשה זהו מקרה ראשון בו מועמד לדין ראש מועצה על בסיס הטיעון "שהסכם ובו הבטחת משרה בסמוך לבחירות ללא תמורה מצד מקבל ההבטחה הוא אסור". ח'יר טען להגנה מן הצדק גם על-רקע אי העמדתם לדין שמעורבים נוספים בפרשה.
השופט הזכיר כי בהכרעת הדין דחה את הטענות להגנה מן הצדק על-רקע אכיפה סלקטיבית. "אין מדובר בשווה מול שווים. שהרי ח'יר הוא ראש המועצה ואילו יתר המעורבים הם תושבים שאינם נושאים במשרה ציבורית כה רמה". כמו כן "האינטרס הציבורי שבהעמדת ראש רשות לדין שעה שזה הגיע למעמדו בעקבות מתן טובות הנאה עבור אלה שבחרו בו, אינו זהה במשקלו לאינטרס הציבורי שבהעמדת תושב מן המנין לדין". עם זאת, הדגיש השופט, שיקול זה הוא נסיבה לקולא.
הוא ציין את הביוגרפיה של ח'יר כשיקול נוסף להקל בעונשו. "ח'יר אדם חיובי ונורמטיבי...בעל עבר נקי מפלילים ועשיר בפעילות חיובית, הן בפן הציבורי והן בפן הפרטי. מדובר בנאשם שעבר את גיל 63 שנים והוא יחד עם כל ילדיו שירתו בצה"ל ותרמו למדינה. הנאשם הינו הבעלים והמנהל של בית חולים גריאטרי המטפל באוכלוסיה המבוגרת. תרומתו של ח'יר בהרגעת הרוחות בעת האירועים המצערים שפקדו את הכפר פקיעין בעת האחרונה, הודגשה בדברי עדי האופי".
עם זאת, הסיבות שנמצאו לקולא בפרשה, לא סייעו לח'יר בסוגיית הקלון. השופט קבע כי מדובר בשוחד בחירות ולפיכך יש להטיל קלון. "עברו המפואר של הנאשם, כפי שבא לידי ביטוי בדברי עדי האופי, אינו יכול לבטל את הקלון שבמעשיו. כך גם בנוגע לאורח חייו הנורמטיבי, והעובדה שהנאשם ביצע וממשיך לבצע את תפקידו כראש המעוצה, בצורה יעילה ונבונה, אינם יכולים לסייע לו לעניין הקלון", כתב השופט.
בסיכום דבריו כתב השופט כי "עבירות השוחד בבחירות מסכנות את קיומה של החברה הדמוקרטית ופוגעות בסדרי השלטון והממשל. ההשפעה הבלתי כשרה על בוחרים, ביום חגם הדמוקרטי, עלולה לעודד זלזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור, עד כדי פגיעה ממשית ביציבות השלטונית והחברתית. יש לעקור מן השורש כל תופעה של שחיתות, ועל הבוחרים והנבחרים לדעת, שהתנהגותם האסורה תגרור ענישה הולמת, ללא הבדלי דת, גזע, מין, ותפקיד".