|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נראה, כי חוץ מלצבוע דגלים הם גם יודעים לשלוח פקסים אל משרדי "שופר", הרבנות הראשית ואל כל מי שמופיע ברשימה סודית שלהם כ"המזדעזע ביותר", ובהם הם מתריעים, תוך ציון תאריך עברי למהדרין, תתפסו אותנו או שאנחנו באים לטמא את העיר...
|
בימים האחרונים שוב ושוב עולה מצעד הגאווה לכותרות, רבנים מכל העולם זועקים "אוי ויי", ומתחבקים עם אנשי דת נוצרים ומוסלמים; נו בבקשה, תגידו להם שלא...
אני מתפלא על אנשי התקשורת הדתיים, על אייקוני המדיה וההשפעה, על רבנים ואישי ציבור ששכחו לרגע את השיעור הראשון ביח"צ עד שאני חושש לרגע שהם משת"פ עם מארגני המצעד.
רבותי, תנו להם גאווה, תנו להם לצעוד ולחולל סביב משאיות עמוסות ג'לי וצבע, תנו להם לטבוע במיץ של עצמם. אל תשחקו לידיהם ואל תדמעו בעוד כמה שנים שכל ילד דתי וחרדי בישראל יידע מה זאת גאווה נוסח סדום.
לטובתכם אזכיר לכם כמה חוקי יסוד להקמת אימפריה, חוקים ששירתו את טובי העריצים לאורך ההיסטוריה:
|
|
חוק מספר 1- "היסטוריה מלשון היסטריה"
|
|
צור היסטריה, יו, הם באים, אלה עם הדגלים הצבעוניים, אימאל'ה... ילדים קדושים, עיצמו את העיניים, הגיפו את התריסים, שלא תראו את השיירה עוברת והכלבים רוקדים על הדם...
|
|
חוק מספר 2- "המלחמה, היא הכותרת של המחר"
|
|
הרב אמנון יצחק החזיר בקופירייטינג נוסח איצטדיון "טדי" 20,000 איש, שישאגו "לא למצעד הגאווה, כן לענווה". קטונתי מול הרב אמנון ואני בטוח שהוא עשה זאת מצד הענווה ליזום מעמד קידוש השם, אבל גם לאדם פשוט כמוני יש שאלות בקול.
אייקון תקשורתי ואיש ממולח כהרב אמנון יודע היטב, שכדי לגייס 20,000 שואגים בתוך האיצטדיון ועוד כ- 5,000 דומעים מחוצה לו על שלא השיגו כרטיסים, צריך ליזום זהות התנגדות. יש לנו אחלה זהות, מעלים את סדום לירושלים- הצילו! אבל האם שכח כבודו את משב-רוח הגאווה שתביא לסוטים שיאמרו הנה הצלחנו ליזום כותרות דרך מערכת משומנת ומיומנת של ארגון "שופר"?
את 30,000 האנשים שיתעסקו בקול במעשיהם המטונפים של השכנים, את ההורים החרדיים שיגמגמו לילדיהם... הם עושים דברים לא יפים... אסור אפילו להגיד...
|
|
חוק מספר 3- "אל תכניס את עצמך למערכה שבטוח תפסיד ממנה"
|
|
כבר כמה שנים שמנסה מר אורי, ראש עיריית ירושלים, למנוע את קיום ומימון המצעד בעירו, ומידי שנה הוא נאלץ לממן מכיסו הפרטי קנסות שבג"צ מחליט בשרירות ליבו.
יקירי הכואבים, כדאי שתפנימו היטב! אין דרך למנוע מהסוטים את קיום המצעד! אין דרך!
הפנימו ושננו, הפגנות, צעקות, בכיות ותחנונים מעניקים להם כוח ואדרנלין להוסיף עוד טריילר וליטר צבעי גואש.
עיצרו לרגע והביטו אל מצעד שולי, שגם במגזר הכללי הביטו אליו כסטייה, ובחכמתם דאגו להכניס לנו צעקות לפה כדי להפוך למרכז הבמה.
האם לא הגיע הזמן להפסיק להלעיט את המפלצת?
|
|
חוק מספר 4- "אל תהרוג הרבה חיילים, חסל מפקד אחד"
|
|
שורש הבעיה הוא כרגיל, בג"צ. למה שלא למלא את איצטדיון "טדי" נגד שורש הבעיה?
|
|
חוק מספר 5- "כשיש חזית, יש מלחמה"
|
|
וכשיש מלחמה, יש חיילים! אל תציגו חזית ותראו איך חייליהם נופלים ומתפזרים משעמום ומתובנה שזאת לא בדיוק גאווה לנצח את עצמך...
|
|
חוק מספר 6- "הפגנה יכולה להתקיים רק בנתונים אקטואליים"
|
|
אף אחד לא יגיע היום להפגין נגד בגין... את האקטואליה אנחנו מספקים להם כל שנה!
|
|
חוק מספר 7- "תצעק נגד, יבואו הרבה, תצעק בעד תשאר לבד"
|
|
גם המארגנים של המצעד דואגים ליזום כותרות נגד, כדי שישתתפו בו ככל היותר אנשים, אך הם הבינו מזמן שמבלעדי החרדים הם סתם בודדים וסוטים שיישארו די לבד, מה שמסתבר שהם מאוד לא אוהבים...
בשנים האחרונות מי ששם לב, האירוע היה סתם יום של שירים וריקודים שכולם מחפשים, ובחינם. אבל הם השכילו להבין, שהם מתחילים לאבד את המומנט וחיפשו ליזום זהות "נגד" והעבירו את שיירת הכלבים הנובחים לירושלים, שם אברך חרדי הפסיד את חיי משפחתו וילדיו כדי להקיז להם עוד כותרת וזהות. חבל.
|
|
חוק מספר 8- "תתפסו אותי!"
|
|
התקשורת עסוקה בקאסמים-שמאסמים? מה הבעיה, צעק למתנגדים "תתפסו אותי!" והם יספקו לך את הכותרות הראשיות, כמו שישראל מספקת לאירן את הגיגי הנשיא הקטן.
נראה, כי חוץ מלצבוע דגלים הם גם יודעים לשלוח פקסים אל משרדי "שופר", הרבנות הראשית ואל כל מי שמופיע ברשימה סודית שלהם כ"המזדעזע ביותר", ובהם הם מתריעים, תוך ציון תאריך עברי למהדרין, תתפסו אותנו או שאנחנו באים לטמא את העיר...
אוי ויי. אימאל'ה, טאטי, גיוועלד, הזדעזעי ארץ!
תנו להם לרקוד לצלילי עצמם, ליזום כותרות ענק בעיתוני קהילתם, בבקשה חבריי, החזירו אותם לארון!
הם מבקשים גאווה (כי זה בדיוק מה שחסר לקבוצה שולית ומוזרה). תנו להם גאווה ותרוויחו במערכה!
|
|
הרגישו בנוח, אתם לא באמת מוזרים... זה קורה להמון נחיתים, זה בסדר יש לזה תרופות שאני מוכן לשבות רעב כדי שיכניסו אותם לארון, אה סליחה לסל.
נותר לי גם קצת צבע צהוב מהפעם האחרונה שצבעתי את השמש לראות שאני לא חולם, אהה וגם מכונית מיני מיינור, אומנם קטנה אבל בהחלט מספיקה להצעיד את כל חכמת החיים של כל משתתפי האירוע לדורותיו.
אז אם אתם צריכים משו, אל תתביישו, פשוט בקשו, למה לא. ואיך מברכים אצלנו? "תצעדו ותברחו".
|
|
| תאריך:
|
24/06/2006
|
|
|
עודכן:
|
24/06/2006
|
|
יוסי רבין
|
|
אולמרט והירשזון הם שותפים נאמנים לקליקת ההון-שלטון ולדרדור החברה בישראל אל פי התהום החברתית והמוסרית. הממשלה בראשותם היא חבורת אנשים מושחתים, משוללי ניצוץ של אנושיות - חבורת אנשים אכזרים, שמעלו בחובתם כלפי העם והחברה.
|
|
|
|
|
ביום 23.6.06, הופיעה ב"הארץ" ידיעה מאת ענת רואה: "מנהל בתי המשפט מודה כי ייתכן ששופטים מתייחסים אחרת לבעלי מעמד". הידיעה התייחסה לנאומו של מנהל בתי המשפט, השופט בעז אוקון, בנושא "אמון הציבור בבתי המשפט" במפגש המסורתי "תרבות יום ה'" שעורכת לשכת עורכי הדין.
|
|
|
|
|
שאלה קשה: מה הייתם עושים אילו עבדתם בארגון ממשלתי, והייתם מגלים התנהלות שנראית לכם כנגועה בשחיתות? מהתקשורת למדנו, שהיו פה ושם חושפי שחיתות, שאחרי שעזרו בניקוי המערכת, נחשפו לנקמתם של המושחתים. ואלה, או עושה דברם, כילו בהם את זעמם. השורה התחתונה: הם שילמו מחיר אישי כבד.
|
|
|
|
|
כשקראתי בסוף השבוע את המאמרים של שניים מבכירי הפובליציסטים של "הארץ", יואל מרקוס וזאב שיף, לא האמנתי למראה עיני. הייתי בטוח שאני קורא מאמרי מערכת של "נקודה", או רחמנא ליצלן של "מקור ראשון". כותב יואל מרקוס: "דין קסאם ששוגר ללב אוכלוסיה, גם אם לא הרג איש, דינו כאילו פגע וגרם לטבח אזרחי המוני, והוא מחייב תגובה חריפה. על הפלשתינים לדעת שאם אזרחים ימשיכו להיות יעד בלא הבחנה - גם אזרחים עלולים להיות מטרה. לא בשיטת פרס שמרס, אלא בשיטת עין תחת עין".
|
|
|
|
|
פרשת האונס בחיל האוויר מזעזעת אותי מכל היבט שאסתכל. כאדם, כאישה, כאם, כמי שעוסקת בתפקיד חינוכי. כל התהליך החינוכי כולו, שאנו מעניקים לילדינו-תלמידנו, מרגע שעמדו על דעתם, מכוון לכך שברגעים של בחירה, כשלא נהיה שם איתם להנחותם ולהדריכם - יעשו את ההחלטות הערכיות הנכונות. יגיבו בסיטואציה מסוימת בה נדרשת הכרעה ערכית - כפי שאנו מצפים מבן אנוש הומני ומוסרי. יעשו שימוש בערכים ששנים כה רבות שיננו בתיאוריה. לכך הלא מכוון כל התהליך החינוכי, וברגע שזה לא קורה -זה מאכזב ומהווה שבר ערכי חמור.
|
|
|
|
|
