|
|
פרופ' ישראל אומן [צילום: יוני המנחם]
|
|
|
|
|
שבעה זוכי פרס נובל לכלכלה משתתפים בימים אלו בכינוס בן 10 ימים, בנושא תיאוריה כלכלית, באוניברסיטה העברית בירושלים.
הכינוס, שהחל שלשום (יום ו,27.6.08) הוא מחווה לפרופ' קנת' ארו, זוכה פרס נובל לכלכלה, ומחשובי הכלכלנים כיום. הכינוס נערך מטעם המכון ללימודים מתקדמים, בתמיכת המחלקה לכלכלה והמרכז לחקר הרציונאליות באוניברסיטה העברית ובנק ישראל, ויימשך עד ה-8.6.08, בקמפוס אדמונד י' ספרא של האוניברסיטה העברית בירושלים, גבעת רם.
בראש הכינוס יעמוד השנה חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' אריק מסקין, מהמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, שימשיך לכהן בראשו גם בשנים הבאות.
ראש החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, פרופ' אייל וינטר, אמר, כי "הכינוס מוכיח שישראל והאוניברסיטה העברית, כמרכזים אינטלקטואלים יוצאי דופן, עדיין מסוגלים למשוך שבעה חתני פרס נובל, אך לאור הקיצוצים הדרסטיים בתקציב ההשכלה הגבוהה אני מתקשה להאמין שבעוד עשר שנים נוכל להביא לארץ אנשים בעלי שם עולמי מבחינה אקדמית".
חתני פרס נובל המשתתפים בכינוס: פרופ' קנת ארו מאוניברסיטת סטנפורד; פרופ' ישראל אומן מהאוניברסיטה העברית; פרופ' רוברט לוקאס מאוניברסיטת שיקאגו; פרופ' אריק מסקין מהמכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון; סר ג'יימס מירליס מאוניברסיטת קיימבריג'; פרופ' רוג'ר מאירסון מאוניברסיטת שיקגו; ופרופ' אמרטיה סן מאוניברסיטת הרווארד.
פרופ' קנת ארו, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1972, ייסד את הכינוס הראשון בכלכלה, וניהל אותו במשך 18 שנים. רבים מבוגרי הכינוס, שנועד לחנך סטודנטים לכלכלה מכל רחבי העולם, ובכך לתרום להתפתחויות בתחום, מחזיקים כיום במשרות הוראה בכירות באוניברסיטאות הטובות בעולם. השנה יתקיים הכינוס בפעם ה-19 כמחווה לפרופ' ארו על מפעל חייו.
לדברי פרופ' וינטר, "פרופ' ארו עסק רבות בשאלות של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, ופיתח על-פיהן מודלים המשמשים בהבנת שוק-ההון. אירו הוא גם החוקר הראשון שעסק בכלכלת איכות-הסביבה, והבין ששאלות באיכות הסביבה צריכות להיפתר ע"י מודלים כלכליים שיהוו תמריץ לחברות, ליצרנים ולציבור בכלל לשמור על הסביבה".
עוד ישתתף, זוכה פרס נובל לכלכלה פרופ' רוג'ר מאירסון, המתמחה בתורת המשחקים ובכלכלה פוליטית, ומתעניין בסכסוך הישראלי פלשתיני. פרופ' מאירסון הוא בעל עמדה אופוזיציונית לממשל בוש. לטענתו הממשל צריך להיות מעורב במידה רבה יותר בתיווך בין שני הצדדים בסכסוך. הוא סבור גם כי תורת המשחקים היא כלי מרכזי וחשוב ביישוב סכסוכים דוגמת הסכסוך הישראלי-פלשתיני.
