|
מזל ביש [צילום אילוסטרציה: AP]
|
|
|
|
|
חברת מילטנברג בע"מ הגישה תביעה נזיקית נגד חברת אמינות מוקד בע"מ בבית משפט השלום בתל אביב בסכום של 47,000 שקל לאחר שעסק שבבעלותה נפרץ.
מכתב התביעה עלה שהנתבעת התקינה מערכת אזעקה בעסק של התובעת ולאחר מכן תיקנה אותה ברשלנות, וגרמה לכך שלא תפעל. איתרע מזלה של התובעת ודווקא באותו יום העסק נפרץ ונגנב מתוכו רכוש בסך של 79,000 שקל. חברת הביטוח סירבה לשלם את מלוא הנזק, לאור רשלנות הנתבעת, ושילמה לתובעת רק 32,000 שקל. "ביום 8/3/06 נקראה הנתבעת לבדוק תקלה במערכת האזעקה. התיקון בוצע ברשלנות ובשל כך שלא הותקן מתג מגנטי, מערכת האזעקה חדלה לפעול באותו יום". התובעת ביקשה פיצוי הכולל את יתרת גובה הנזק הממוני.
בכתב ההגנה, טענה הנתבעת שמערכת הזכויות והחובות בינה לבין התובעת הוסדרה בהסכמים, "ובהתאם להם, הפיצוי בגין אחריות לכשל במערכת האזעקה מוגבל לסכום השווה לכפולת התמורה ששולמה עבור המערכת. אם הכשל קשור במתן שירותי המוקד, מוגבל הסכום לדמי המנוי החודשי כפול 60". לדברי הנתבעת, בכל מקרה הפיצוי המקסימלי לא יעלה על 4,536 שקל והיא הכחישה את הנזק הנטען למעט העובדה שאירעה פריצה. "טכנאי שבדק את המערכת התקין מתג מגנטי בדלת. האזעקה לא פעלה הואיל והתובעת לא דרכה את המערכת בליל האירוע. מכאן שהתרשלה ודין התביעה להידחות". הנתבעת הוסיפה שהתובעת הייתה צריכה לשדרג את המערכת ומשלא עשתה כן אין לה אלא להלין על עצמה.
בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט אלי ספיר, את הנתבעת לשלם לתובעת 5,850 שקל בהתאם לפיצוי שנקבע בהסכמים שביניהם ולאחר שקבע שלתובעת רשלנות תורמת בשיעור של 25%. לדברי השופט, הבדיקה שביצע טכנאי הנתבעת הייתה רשלנית ועליו היה לבצעה כשהעסק פנוי מלקוחות. "הכשל במערכת נבע מרשלנות עובד הנתבעת שלא הבחין בהעדרו של המגנט והותיר את המערכת במצב כזה שאינה יכולה לספק את השירות שאמורה לספק. ברור שטכנאי הנתבעת הוא שאמור לאתר את התקלה ולעומתו הבעלים והמנהל של התובעת הינו הדיוט בכל הקשור לבדיקה לעומק של המערכת. די בכך שבעל התובעת מגלה שישנה תקלה וקורא לנציג הנתבעת בכדי להסיר ממנו את עיקר האחריות לכשל". השופט דחה את טענת הנתבעת שהתובעת הייתה צריכה לשדרג את מערכת האזעקה. "עם זאת, לאור עדותו של מומחה התובעת שהמערכת לא נדרכה מיום ביקור הטכנאי, וכי במקודד ההפעלה קיימים 3 אינדיקציות חזותיות וקוליות המעידים על הצלחת פעולת דריכת המערכת, אני קובע שקיים אשם תורם מצד התובעת בכך שלא נתנה דעה לאותם אינדיקציות".