שופט: גונן שגב לא יהיה רופא

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה סובל, דחה (יום ה', 7.8.08) את עתירתו של השר לשעבר, ד"ר גונן שגב, שביקש לבטל את שלילת רשיון הרופא שלו לצמיתות.

הרשיון נשלל ממנו לאחר שהורשע בעבירות פליליות חמורות ונידון לחמש שנות מאסר. שגב שוחרר לאחר שריצה שני שלישים מעונשו, וכיום האו אסיר ברישיון.

שגב, רופא בהכשרתו, כיהן בתפקיד שר האנרגיה והתשתיות בממשלת ישראל מינואר 1995 עד יוני 1996. בתוקף תפקידו כשר היה זכאי להחזיק בדרכון דיפלומטי שתוקפו פג שנה לאחר סיום כהונתו. הוא המשיך להחזיק בדרכון גם לאחר שתוקפו פג, ובשלב מסוים האריך את תוקפו עד 2006 באמצעות זיופו.

בעזרת הדרכון המזויף חמק במרמה בשתי הזדמנויות מחיפוש על גופו ובכליו בשדה התעופה סכיפהול שבהולנד. בשנת 2004 קשר שגב בישראל קשר עם שני אנשים נוספים להבריח סמים לארץ. ב-11.4.04 קיבל במלון באזור שדה התעופה סכיפהול כ-32,000 כדורי סם מסוג "אקסטזי" שהוסתרו באריזות ממתקים. הוא הסתיר את הסמים בכליו ובמזוודה השייכת לו. לאחר שאחד השוטרים בשדה התעופה זיהה אותו, החביא את הסמים בתא אחסון בתוך השדה. לאחר שהמריא שגב לארץ, פתחו רשויות שדה התעופה את תא האחסון ומצאו בו את הסמים המסוכנים.

שגב הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וב-27.2.05 הורשע על-סמך הודאתו בניסיון לייבא סמים מסוכנים, בהחזקת סמים מסוכנים, בזיוף מסמך בנסיבות מחמירות, בשימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. ב-30.5.05 נגזר עליו עונש של חמש שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי וקנס. ערעורו על גזר הדין נדחה בבית המשפט העליון ב-8.8.06.

ב-6.3.05 הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות קובלנה לשר הבריאות, שייחסה לשגב התנהגות בדרך שאינה הולמת רופא. השר הסמיך את נשיא בית המשפט המחוזי (בדימ.) ורדימוס זילר לתת החלטה, וזה קיבל ב-26.2.06 המלצה של ועדה לשלול את רשיון הרופא של שגב.

תאוות בצע ואטימות

בהחלטתו כתב השופט זילר: "הקוטביות שאין קיצונית הימנה בין ליבת התפקוד של רופא, שהיא שמירה על חיי אדם וריפויו מחוליו ככל שניתן, לבין גרימת נזק רפואי על-ידי החדרתם לאוכלוסיה של סמים אסורים, איננה ניתנת ליישוב ולגישור. דברים אלו נכונים ביתר שאת בעניננו, כשהנקבל ביקש לייבא לישראל עשרות אלפי כדורי אקסטזי לא מתוך מצוקה כלכלית, אלא לשם בצע כסף בלבד. תאוות הבצע גברה על מינימום הריסון שהיה מתבקש ממי שכיהן כשר בממשלת ישראל, ויש בכך כדי להראות שאין לנקבל בלמים פנימיים והוא נעדר כוחות ריסון. הפגיעה בבריאות אוכלוסיה שלימה לא הטרידה אותו, כשם שהיותו שר לשעבר לא מנע ממנו לפעול כמבריח סמים. די היה באטימות שגילה הנקבל לשלומה ולבריאותה של אוכלוסיית צרכני הסם כדי לשלול ממנו את רשיונו. 'הנתנה תוקף' הנוסף שיש בעניננו, המצביע על העדר בלמים ומשמעת, לא מותיר ספק בתוצאה אליה צריך להגיע".

לביטול החלטה זו עתר שגב לבית המשפט המחוזי בירושלים. בפסק הדין שדחה את העתירה כתב השופט סובל: "קשה לחשוב על מעשים הפוגעים ברמה ובכבוד של מקצוע הרפואה, כמו גם באמון הציבור ברופאים, יותר מאשר המעשים בהם העותר הורשע. פגיעה זו מתעצמת לנוכח העובדה, שגם עליה עמד בית המשפט העליון בדחותו את הערעור הפלילי של העותר, לפיה "אין מדובר בצרכן סם שסחר, כדי לממן את מנת הסם הבאה, אלא במי שתאוות בצע הדריכה אותו, ומאומה לא מעבר לכך" (ע"פ 4484/05, לעיל, בפסקה 9). ממילא, השיקולים הנוגעים לעברו של העותר ולפעילותו הברוכה ורבת ההישגים והשנים בתחומים שונים למען החברה והמדינה, אינם מסוגלים למנוע את אמצעי המשמעת שהוטל עליו. אומנם העותר לא ביצע את העבירות במסגרת עיסוקו כרופא. אולם הפגיעה באושיות מקצוע הרפואה הגלומה בניסיון להחדיר כמות עצומה של סמים לישראל תוך כדי זיוף ומרמה, הנה אותה פגיעה גם כשהיא מתבצעת על-ידי הרופא שלא בעת הושטת טיפול רפואי לנזקקים".