חידת הקילומטראז' הקולינרי <br>

מדי שנה, בכל סוף חודש אוגוסט, זה קורה. אני מוסיף למניין שנותיי עוד סיפרה שמעידה על כך שנשאר לי קצת פחות זמן פה. האבסורד הוא שבדרך כלל אני חוגג את האובדן הזה בשמחה גדולה ועם המון חברים. לא עוד. השנה החלטתי לחרוג ממנהגי האווילי, לקחת איתי את מה שחשוב לי באמת ולהתבודד. כך מצאנו עצמנו, הג'ינג'ית שלי ואני, עושים דרכנו צפונה בצהרי יום חמישי. היעד: צימר במושב חד נס בדרום רמת הגולן. נדמה שמאז התפוזים של שנות השבעים לא הפכנו למעצמה בשום תחום, עד שהגיעו הצימרים בצפון. חישוב גס שעשינו בדרך הביא אותנו למסקנה שיש ברמת הגולן בערך שלוש מאות משפחות ולהן כמאתיים ועשרים אלף צימרים בקירוב. במושב חד נס אם כן, היה אחד פנוי במיוחד עבורנו. נדמה שאין דרך טובה יותר לחגוג בה יום הולדת משקיעה וכוס יין עם נוף הררי של סוף הקיץ.

את החגיגה החלטנו להתחיל כבר בדרך, ולצורך כך עצרנו ללאנץ' ב'קפה פלוס' שבקריית טבעון. מטרתנו היא להגדיר מה הקילומטראז' ששווה לעשות כדי לאכול בקפה פלוס. האם שווה לחיפאי לנסוע לטבעון בשביל הארוחה שמסוגל קפה פלוס להציע? האם שווה לתושב רמת ישי הסמוכה להשקיע שלוש דקות נסיעה? ואולי שווה לתל אביבי להקדיש שעה וחצי על הכביש? כדי שנדע לפתור את חידת הקילומטראז' המסקרנת התחלנו להזמין.

פתחנו בסלסלת קריספי ווינגס (33 שקל) בציפוי וינאי, ובטרין חציל (33 שקל) - חצילים קלויים בתנור ממולאים בגבינת עיזים בסלסת עגבניות. לאלו הוספנו פוקצ'ת מטבלים (29 שקל), שהגיעה עם שום ועשבי תיבול על סלסת עגבניות ולצידה טפנד זיתים, פסטו וגבינת שמנת. אתחיל מהסוף, הפוקצ'ה חמה וטעימה. הטפנד שאיתה לא הפיל אותנו, אך בסך-הכל מדובר במתאבן כיפי. טרין החציל היה טוב, אם כי גודש מוגזם של גבינת עזים גרע מעט מטעמו. הכנפיים היו הכוכב על שולחננו בחלק הזה של הארוחה: כמותן מכובדת, פריכותן במידה המצופה ושרידי השמן מהטיגון העמוק בקושי ניכרו בהן.

לעיקרית לקחתי אני סלט באפלו ביל (49 שקל) - רצועות סינטה עם נבטים, פטריות, בצל סגול ופטריות ברוטב של שמן שומשום, סויה, מייפל ויין אדום על מצע חסות. היפה לקחה ראפ גבינת עיזים (39 שקל) עם פלפל קלוי, חציל קלוי, פסטו, ממרח עגבניות ושמן זית. הסלט שלי המשיך את מגמת הגודל המכובד שהחלה בה סלסלת הכנפיים מהראשונות, אולם הבשר במנה הגיע לכיוון הוול דאן. מזל שרוטב איולי הלימונים הטעים שמעליו הציל אותו מפני התייבשות. גם הסלט שמתחת לבשר היה עשיר ומתובל בעידון. ראפ גבינת העיזים של הג'ינג'ית היה גדוש גם הוא בגבינת עזים, וזה אחרי שחשבנו שבמטבח גמרו את כל המלאי על טרין החציל מהראשונות. בסך-הכל היה הראפ טעים. כשהוצאנו מתוכו מעט מגבינת העיזים בכוחות עצמנו, הוא היה טעים אפילו יותר.

סיימנו בהפוך (11 שקל) שנעשה כהלכה ובהתחשב בדקדנס הקלוריות שצפוי לנו בסוף השבוע, ויתרנו על קינוח. ולעניין החידה, קפה פלוס בהחלט שווה גיחה. אם הייתי גר בטבעון או באחד היישובים השכנים, סביר שהייתי מבלה שם מדי פעם. עוד קצת הקפדה על מקצועיות בשירות ועוד טיפונת תשומת לב למנות בזמן ההכנה, היו מציבים את קפה פלוס, עם התפריט העשיר והמגוון שלו, בשורה אחת עם מיטב בתי הקפה בארץ ומצדיקים נסיעה אפילו מהמרכז הרחוק.