|
"שרוני אינו יכול להיות שר" [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
מפלגת צומת שיגרה (יום ה', 16.10.08) מכתב ליו"ר קדימה, ציפי לבני, ובו היא מוזהרת שלא תמנה את ח"כ משה שרוני לתפקיד שר בממשלתה. לטענת ראשי המפלגה, שרוני הוציא לכאורה במרמה המחאות בסכומים של מעל ל-230,000 ש"ח והפר את חובת הנאמנות שלו.
יו"ר צומת, שהייתה שותפתו של שרוני בעת התפלג ממפלגת הגימלאים, משה גרין צירף לפנייה ללבני מכתבים למבקר המדינה, ליו"ר הכנסת, לוועדת הכנסת ולגורמים נוספים שיש בהם, כדברי היועץ המשפטי של צומת, כדי לפסול את ח"כ שרוני מלכהן כשר בממשלת ישראל.
במכתב למבקר המדינה השופט (בדימ.), מיכה לינדנשטראוס, תחת הכותרת: "חשש לכאורה למרמה סעיף 414 לחוק העונשין" מואשם ח"כ משה שרוני כי הוציא לכאורה במרמה מגזבר מפלגת צומת ח"כ אלחנן גלזר, המחאות בסכומים של למעלה מ-230,000 ש"ח והפר את חובת הנאמנות שלו.
"ביום 24 ביוני 2008 נחתם הסכם בין חברי הכנסת משה שרוני, שרה מרום -שלו ואלחנן גלזר לבין מפלגת 'צומת- התנועה לציונות מתחדשת' לפיו תהפוך הסיעה למפלגה." כותב היועץ המשפטי של צומת, עו"ד חמי בן נון, "ההסכם אושר ע"י ועדת הכנסת ביום 30 ליוני 2008. על-פי ההסכם היה על הסיעה וכל אחד מיחידיה החתומים אישית על ההסכם שלא לפעול בניגוד להסכם, אלא לאחר אישורה מראש ובכתב של "צומת".
בצומת טוענים כי החזרה למפלגת "גיל" שנעשתה אתמול, לא קיבלה אישור מעולם. "הפנייה למפלגת "גיל" נעשתה ללא ידיעתו של ח"כ גלזר ובעיקר ללא התייעצות עם יו"ר צומת, משה גרין, ללא ידיעתו וללא ידיעת מוסדות "צומת" ותוך הסתרה מהם".
בצומת מדגישים במכתביה כי חברי הכנסת משה שרוני ושרה מרום שלו פעלו בסתירה להסכם והפרו אותו באופן שערורייתי ובוטה. כמו-כן חברי כנסת אלו אינם מייצגים את צומת וכל פעולה שלהם בשם "צומת" אינה חוקית.
"על-פי ההסכם שם המפלגה צריך היה להשתנות ל'צומת-צדק לזקן'." מסבירים בצומת, "ושמה החדש של המפלגה לא אושר על-ידי רשם המפלגות, כתוצאה מכך נוצר סבך חוקתי וכל מהלך שיתבצע על-ידי שני ח"כים אלה מול כל גוף או רשות נחזה כבלתי חוקי".
במכתב לח"כ דוד טל, יו"ר ועדת הכנסת, טוענים בצומת כי העובדה שח"כ שרוני וח"כ שרה מרום שלו הודיעו במסיבת העיתונאים על הצטרפותם לסיעת "גיל" מהווה פגיעה בכבוד ועדת הכנסת, עקיפתה ללא הודעה ו/או אישור ובכנסת ישראל. אין לעבור לסדר היום על פגיעה מסוג זה." כותב בא-כוח צומת, "לדעתנו, אין מקום לתת לאנשים אלה מטריה על חשבון כספי ציבור ויש לחייבם אישית בכל ההתחייבויות שנעשו עד לסיום כהונת הכנסת הנכחית - סכום המתקרב לשלושה מיליון ש"ח".