|
|
לא חסה על חיי חברתה [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
17 שנות מאסר בפועל נגזרו (ב', 27.10.08) על רחל בסטיקאר, בת 63, שהורשעה בגיוס ובהדרכת בנה משה ושלושת חבריו לשדוד את חברתה שרה דוד בביתה בלוד, שוד שהסתיים ברצח שרה לפני ארבע שנים, בעת שהייתה בת 65. השופטים סביונה רוטלוי, עפרה סלומון צ'רניאק וד"ר קובי ורדי חייבו את בסטיקאר לפצות את בעלה של הנרצחת, בנימין דוד, בן 74, ב-50,000 שקל.
משה בסטיקאר ושלושת חבריו הורשעו במשפטים נפרדים בשוד ורצח ונידונו למאסר עולם. בעלה של בסטיקאר, ארתור, הורשע במשפט נפרד בקשירת קשר לפשע וביצוע בצוותא של שוד בחבורה אך זוכה מחמת הספק מעבירת הריגה, נידון לשבע שנות מאסר בפועל, ומת.
מהכרעת הדין עולה כי בני הזוג בסטיקאר היו חברים במשך כעשרים שנה של בני הזוג דוד שהתגוררו בדירת עמידר בגבעת הזיתים בלוד. במהלך היכרותם התברר לבסטיקאר כי חבריהם מחזיקים בדירתם סכומי כסף גדולים, מטילי זהב ותכשיטי זהב. לפיכך, תכננו עם משה וחבריו לשדוד את תכולת הדירה.
ביום השוד פיתה ארתור את בנימין דוד להגיע לקניון בלוד, והודיע על כך לארבעת השודדים. הללו נסעו לביתם של בני הזוג דוד, והזדהו כאנשי "עמידר". מייד כשפתחה שרה את הדלת התנפלו עליה שניים מהשודדים, סתמו את פיה בחוזקה שלא תצעק, כיסו את עיניה כדי שלא תזהה את משה, הפילו אותה לרצפה, התיישבו עליה והצמידו אותה בחוזקה לרצפה, כדי להתגבר על התנגדותה.
שני האחרים חיפשו את התכשיטים, הכסף והזהב והוציאו אותם מהדירה. לפני שעזבו את הדירה גררו את שרה מסלון ביתה לחדר השינה, והשאירו אותה מוטלת על הרצפה חבולה קשה. מהתקיפה, נגרמו לה דימומים, פצעים ושברים בצלעות ובעצם החזה, ומותה נגרם מחנק עקב חסימת פתחי הנשימה.
מעלה ובגדה באמון חברתה
בהכרעת הדין נקבע כי חלקה של רחל בסטיקאר היה מתן מידע לבנה משה ולחבריו על הכסף והזהב שבביתם של חבריה ועל מיקומו, וזאת תוך "טפטוף" לאורך זמן של מידע זה והפצרה בהם לבצע את השוד במשך שבועות לפני הרצח. ערב הרצח אמרה להם: "טפו, אני זונה אם אין כסף וזהב בבית". כמו-כן נתנה להם מידע על העובדה שמדובר בדירת "עמידר" והדריכה אותם לומר "עמידר" כדי שחברתה תפתח להם את הדלת. עוד השתתפה במשיכתו של בנימין דוד לצאת מהבית. היא גם הייתה אמורה לקבל, על-פי בקשתה, 20% מהשלל.
בגזר הדין דחו השופטים את בקשתה של בסטיקר להפעיל בקביעת העונש את מידת החסד והרחמים. "היכן היו החסד והרחמים של הנאשמת כלפי "חברתה" המנוחה שנתנה בה אמון במשך שנים, והיא מעלה ובגדה באמון זה בצורה הנבזית והשפלה ביותר, תוך ניצול המידע הפנימי שהושג עקב "חברות" זו לתכנון שוד אלים שהתגלגל לכדי רצח?", שאלו.
"מדובר במעשה נקלה ביותר של שוד והריגת קשישה המהווה טרף קל לביצוע עבירות כנגדה. יש להגן על החברה ועל פרטיה באמצעות הטלת עונשים קשים ומרתיעים על מבצעי עבירות כאלו, כאשר נסיבותיה האישיות של הנאשמת מתגמדות מול חומרת העבירות והנסיבות המחמירות של האירוע", כתבו השופטים.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
