|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
אם חפצי חיים אנחנו, עלינו לסתום את נקודות התורפה! אין לנו את הלוקסוס להיות חלשים ולו לחלקיק של שנייה. טוב יהיה אם נשנס מותניים, טוב יותר אם נאחד את השורות. המאבקים בתוכנו מחלישים אותנו וחושפים את החולשה הזאת לאויב
|
בכל התמודדות בין קבוצות או יחידים, עסוקים הכול בחיפוש אחר נקודת תורפה אצל היריב. מחפשים את השחקן הפנוי למסור לו כדור, מחפשים את השטח הריק ליָדות לעברו את כדור הטניס, גם המתאגרף מצפה לאותו שבריר של שנייה שבו פרצופו של היריב חשוף וכו' וכו' וכו'. נקודת התורפה היא גילוי חולשתו של היריב ואז יש להכות במלוא המרץ עד להכרעה. אם אינך מגלה במהלך כל ההתמודדות את אותו זיק של חולשה אצל היריב, אות הוא וסימן שהוּבסתָ.
השמאל הישראלי, העמוק והקיצוני, הוא הוא נקודת התורפה וגילוי החולשה של העם היהודי בישראל. אין זה קשור לאהבת בני-אדם, חיות-מחמד, המיית היונים ושירת הציפורים. ההתמודדות מחייבת ריכוז גמור בהתמודדות! אחרת לא יהיו לנו בני-אדם, חיות-מחמד, לא יונים ולא ציפורים. השמאל אינו חפץ בהתמודדות מול אלה שמכריחים אותו להתמודד! השמאל רוצה שיניחו לו להרוויח כסף ולחיות בשלווה! השמאל מרוויח את כספו מן הימין וּבז לו! השמאל מפריע להתמודדות הבלתי-נמנעת! השמאל הישראלי מושך בחוזקת ממונו את כל העם אל עברי פי פחת.
רק האינטליגנטים והאינטלקטואלים מבין הערבים מבחינים בין שמאל לימין בישראל, וגם הם אינם מבינים כיצד ייתכן הדבר במדינה-לא-מדינה, שלא תוכל בסופו של יום למיליארד מוסלמים. האומה הערבית מאוחדת להפליא בהתמודדות עמנו. אין שם אופוזיציה! הם צועדים יחד! בלב אחד! אין נקודוֹת תורפה! למן השליטים האכזריים ועד לאחרון מחבליהם, הם נחושים מינקות! מטרתם מקדשת את כל האמצעים, בלי כללים ובכל הכלים.
אינני כותב על עיתונאים כמו גדעון לוי, עמירה הס, טניה ריינהרט, זאב שטרנהל ושכמותם. אלה עולים לזירה בלי כפפות. יותר נכון מעלים אותם לזירה בעל כורחם, וּמתוך היגיון מערבי שאינו שייך לזמן ולמקום, הם מתעקשים שלא להגן על עצמם. אני כותב על אלה שבתום לבם מעלים אפשרות של ביטול ההתמודדות ואינם מבחינים שההתמודדות בעיצומה, שאנחנו במרכז הקלחת.
אם חפצי חיים אנחנו, עלינו לסתום את נקודות התורפה! אין לנו את הלוקסוס להיות חלשים ולו לחלקיק של שנייה. טוב יהיה אם נשנס מותניים, טוב יותר אם נאחד את השורות. המאבקים בתוכנו מחלישים אותנו וחושפים את החולשה הזאת לאויב, שאין לו שם אחר בלתי אם "אוייב!" אם איננו יכולים להגיע להסכמות בתוכנו, איך נסכים עם מבקשי נפשנו?
אלא שבשביל לאחד את השורות זקוקים נואשות לאיזשהו מכנה משותף. היכן נמצא מכנה משותף בין כל-כך הרבה קהילת נבדלות זו מזו, שתרבויותיהם רחוקות זו מזו כִּרחוק מזרח ממערב ממש! על זה כתב פעם הפרופסור ישעיהו ליבוביץ': נסו את היהדות!
|
| תאריך:
|
31/08/2006
|
|
|
עודכן:
|
31/08/2006
|
|
דודו אלהרר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יהדות
|
31/08/06 13:29
|
|
|
|
|
|
פלצפן
|
31/08/06 14:37
|
|
|
|
|
|
הסמול לא השמאל
|
31/08/06 15:51
|
|
|
|
2
|
|
ד"ר סושי סמבו
|
31/08/06 13:31
|
|
|
|
3
|
|
תום לב
|
31/08/06 17:09
|
|
|
|
|
|
מתמיד
|
31/08/06 20:17
|
|
|
|
|
|
פדרבוש, ארץ נהדרת
|
31/08/06 22:12
|
|
|
|
|
|
הנגחניות
|
1/09/06 16:11
|
|
|
|
4
|
|
כולנו מוכנים
|
31/08/06 17:45
|
|
|
|
5
|
|
ע. לציון
|
31/08/06 23:24
|
|
|
|
|
|
חואן פארון
|
1/09/06 05:30
|
|
|
|
|
|
סעדיה סעדון
|
1/09/06 09:38
|
|
|
|
|
|
נחמה
|
1/09/06 15:48
|
|
|
|
|
|
אודי בר
|
1/09/06 15:49
|
|
|
|
6
|
|
!!!!
|
31/08/06 23:51
|
|
|
|
7
|
|
ראובן לנדאו
|
1/09/06 19:38
|
|
|
|
8
|
|
קונשטטר
|
1/09/06 23:43
|
|
|
|
9
|
|
מישהי שמבינה עניין
|
2/09/06 15:27
|
|
מלחמה נטושה היום בין מערכות השלטון, כולל התקשורת, לבין חבורה של מילואימניקים נחושים, שחוו את כישלון ניהול המלחמה על בשרם, ובמקום לשוב הביתה החליטו לקום ולעשות מעשה. בגן הורדים בירושלים, כמו גם בעוד כמה נקודות בארץ, מתקיימת כיום מחאה מתמדת ובלתי-פוסקת, ללא מימון, ללא פרסום, ללא ספינים וללא יועצי תקשורת.
|
|
|
|
|
נשים חזרו לשמש פיתיון על-מנת לסלק גברים ממשרתם או עמדתם הפוליטית. חזרנו למעמד האישה בימי הביניים כשזו נאלצה ובצדק, להשתמש בטכסיסים נלוזים על-מנת שגם דעתה תחשב, אחרת כיצד עלינו להבין את מה שקורה סביבנו? האין זה שקוף שמישהו מנצל ניצול ציני חוקים שבאו להגן על נשים חלשות על-מנת לקצר דרך במאבקים על שליטה?
|
|
|
|
|
החלטתו של ראש הממשלה לפרק את הפרשה הגדולה של המלחמה לשלוש פרשות נפרדות לכאורה, ולמנות לכל אחת מהן ועדת חקירה נפרדת (בהן מבקר המדינה), החלטה זו מעידה על עצמה יותר ויותר, שהיא נתקבלה תחת לחץ וללא שיקול דעת מספיק.
|
|
|
|
|
יש פתרון פשוט ( הלב מבקש לחדד ולהעצים - פשוט להחריד) ל"בעיית" השבויים שלנו: תחילה, בראש ובראשונה, להכיר בעיקרון חילופי שבויים, להסכים עליו ולהביע, בראש חוצות, נכונות להחלפתם. שנית - לשאת ולתת על תג המחיר, או, בפשטות, על מספר האסירים.
|
|
|
|
|
1. ההחלטה להקים ועדות בדיקה ולהימנע מהקמת ועדת חקירה ממלכתית הינה החלטה נכונה ומוצדקת. בניגוד לאגדות אין לממשלה סיבה לחשוש מוועדת חקירה ממלכתית, כי ההחלטות המדיניות לפתוח במלחמה וההחלטות על דרך ניהולה, גם אם היו מוטעות לחלוטין, נמצאות בתוך "מתחם הסבירות". אין לאפשר לבית המשפט העליון, או לשופט אחר, בראשות ועדת חקירה לפסוק בנושאים אלו - לא הכול שפיט ואין לשופטים כל יתרון בבחינת צידוקן של החלטות מדיניות.
|
|
|
|
|
