|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

ברק היה שומר החומות

ד"ר שלמה כהן, ראש לשכת עו"ד בישראל, בדברים שנשא בטקס הפרישה של אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
14/09/2006  |     |   מאמרים   |   תגובות
   רשימות קודמות
  מיתקפה על שלטון החוק
  תפקיד מיוחד למשפטנים
  השופט מצא ביסס המהפיכה החוקתית
  "חברותי וחברי המוסמכים"

הנשיא ברק, קודם כל, יום הולדת שמח (מחרתיים).

ב- 1968, בתום שנה ב', התלבטנו, כמה סטודנטים, ואני ביניהם, אם להמשיך ללמוד משפטים. לא מצאנו בהם די עניין. ואז שמענו שבשנה הקרובה ילמד בפקולטה בתל אביב פרופסור צעיר מירושלים, אהרן ברק. נרשמנו לסמינריון, ועולם המשפט שלנו קיבל צורה. מה גילית לנו אהרן ברק שלא הבנו קודם? את אותם הדברים שבזכותם כבשת לעצמך במהלך השנים את המעמד הבכיר, הנדיר והמיוחד, בעולם המשפט הישראלי והבינלאומי, כמו:

- ערכי יסוד של המשפט שבלעדיהם הוא כגוף ללא נשמה, ואין שדה במשפט שאיננו חוסה בצילם.
- הזיקה ההדדית האמיצה שבין המשפט לחברה, לתרבות, להיסטוריה, ולפוליטיקה.
- הלימוד המסודר, השיטתי והמעמיק של נושא והזהירות מבירור שטחי.
- העצמה שבפשטות, בניתוח, בלימוד ובהצגת דברים.

מי שמקיש את השם אהרן ברק ב- Google מקבל כ- 244,000 טקסטים שבהם אתה נזכר. תולדות חייך, הנשיא ברק, הם תשקיף של ההיסטוריה היהודית בדורות האחרונים, המעבר של העם היהודי משואה לחירות, הגאולה של העם היהודי בדורות אלו, גאולה פיזית וגאולה רוחנית.

אפשר כמובן להרחיב על הביוגרפיה שלך ואף רגע לא יהיה משעמם. לספר על החוויות הקשות שעברתם משפחתך ואתה בקובנה, מעשי הניסים שבזכותם שרדת, עלייתך ארצה, הקריירה האקדמית שלך באוניברסיטאות שונות בארץ ובחו"ל, כחוקר בתחומים שונים במשפט, כשבכל אחד מהם חידשת הלכה. פעלך כיועץ המשפטי לממשלה ואת המבחנים הקשים שעברת בתפקיד זה. כיהנת כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. היית חבר בוועדת כהן לאירועי סברה ושתילה. קיבלת פרס ישראל למשפט. העמדת תלמידים הרבה, כולנו תלמידיך. פרסמת שורה ארוכה מאד של מאמרים וספרים, מחקרים תיאורטיים והצעות חוק, לרבות המפעל ההרקוליאני שהובלת להפקתו של קודקס אזרחי חדש. מה לא הספקת?

לקראת סיום תפקידך כיועץ המשפטי לממשלה (וגם אחרי שהתמנית לבית המשפט העליון) נטלת חלק פעיל במשא-ומתן שהוביל להסכמי קמפ דיוויד ולהסכם השלום עם מצרים. מן הספרים השונים שנכתבו על קמפ דיוויד עולה שבמשך חלק נכבד מהשיחות הנושא היחיד שהיה מוסכם על הצדדים השונים היה... אהרן ברק. בקמפ דייויד הראית שאינך רק משפטן, אלא גם דיפלומט היודע לקרוא מצב פוליטי סבוך ולסייע לצדדים ניצים להגיע לתוצאה מוסכמת.

הנשיא ג'ימי קרטר כתב: "ברמה האישית היה ברק ידידותי מאוד ותמיד חשתי שאני יכול לסמוך באופן מוחלט על מה שהוא אומר לי. ראש הממשלה בגין לא נראה נינוח במחיצתם של שר החוץ דיין ושר הביטחון ויצמן, אבל הוא סמך לחלוטין על אהרן. ואני חייב לומר שאלמלא אהרן ברק ואוסמה אל-באז אינני סבור שהיינו מצליחים להגיע להסכם הסופי".

בשנים שבהן כהנת בבית המשפט העליון פרץ בית המשפט דרכים חדשות וכבש פסגות חדשות ביישום ערכי היסוד של חברה דמוקרטית המבוססת על שלטון החוק וזכויות יסוד. עשיתם את המשפט הישראלי לחישוק איתן המאפשר קיום משותף בין הפלגים השונים של החברה הישראלית הרב-גונית והמשוסעת. החל בתהליך קודמך, מאיר שמגר, כיועץ משפטי לממשלה, כאשר קבע שהמדינה לא תטען כנגד זכות העמידה של עותרים תושבי שטחים או שפיטות עתירותיהם.

מכאן ואילך המשיך בית המשפט העליון תחת הנהגתכם והרחיב את זכות העמידה ואת השפיטות. משחוקקה הכנסת את חוקי היסוד חל שינוי משמעותי מאוד במשפט החוקתי הישראלי. אפשר רק להשתאות כאשר שומעים חברי כנסת שהשתתפו בהכנת אותם חוקי יסוד, או הצביעו עבורם, האומרים שלא הבינו שהם יוצרים חוקה. מה הם חשבו שהם עושים? מייצרים טקסט לתפארת המליצה? מה הם סברו כאשר חוקקו את סעיף 4 לחוק יסוד חופש העיסוק "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל...", או סעיף 8 של חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, שללשון כזו אין תוקף יישומי? ואם יש לה תוקף, האם סברו שיתכן דין בלי דיין?

המהפכה החוקתית שהתבטאה בחוקי היסוד, קיבלה ביטוי שיפוטי דרמטי בע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד. שם קבע בית המשפט: "חוק רגיל הפוגע בזכות חוקתית בלא שיהלום את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בלא שיהיה לתכלית ראויה, ובלא שיהיה במידה הדרושה, הוא חוק לא חוקתי ועל כן ניתן להצהיר על בטלותו".

ומאז נעו אמות הסיפים. יו"ר הכנסת האשים את בית המשפט בפוטש, לא פחות. נולד הרעיון המסוכן של בית משפט לחוקה, בית משפט שבו יכהנו שופטים על-פי מינוי פוליטי מוגבל בזמן. כאילו בתי משפט ברוב רובו של העולם המערבי לא מבטלים חוקים. הרי במדינות רבות מוסמך כל בית משפט, לרבות הנמוך שבנמוכים, להכריז על חוק כבלתי תקף. מה אמר בית משפט בפסיקה זו? שגם המחוקק איננו כל יכול. פעם סברו שהמחוקק איננו כל יכול מכיוון שאיננו יכול להפוך אישה לגבר או גבר לאישה. מסתבר שבישראל התהליך הזה יותר פשוט מאשר לבטל חוק בלתי חוקתי. כבר 300 שנה שבעולם הנאור, סליחה על הביטוי, שלטון - גם המחוקק - איננו כל יכול, זכויות היסוד הן תשתית המשפט ואותן לא ניתן להפר, גם לא בחקיקה, אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן.

אתה לא הסתפקת בכך. הבהרת וחזרת והבהרת, בניסוחים כאלה ואחרים, שמעבר לכך "בכל משפט". על כך זכית לביקורת רבה. מוזר, מכיוון שקשה לחשוב על ערך חשוב יותר שהנחיל עם ישראל לתרבות האנושית - שלטון הדין להבדיל משלטון אדם. על שלושה דברים העולם עומד, אמרו חז"ל, על הדין על האמת ועל השלום. השלום - בכל, האמת - בכל, והדין - לא?

בבג"צ 910/86 רסלר נגד שר הביטחון, אמרת: "נקודת המוצא... לבחינתה של השפיטות (או אי השפיטות) הנורמטיבית, הינה התפיסה כי משפט הוא מערכת של איסורים והיתרים. כל פעולה הינה מותרת או אסורה בעולם המשפט. אין פעולה שהמשפט לא חל עליה, כל פעולה נתפסת בעולם המשפט אף במקום שבו קיימת לקונה במשפט, קובע המשפט דרכים למילויה של הלקונה.

על-פי גישה זו לא יתכן כלל מצב שבו אין נורמה משפטית החלה על פעולה. לעניין זה אין נפקא מינה מה היא אותה פעולה, אם פוליטית היא אם לאו, אם עניין היא למדיניות אם לאו. כל פעולה ותהא פוליטית או עניין למדיניות ככל שתהא - נתפסת בעולם המשפט וקיימת נורמה משפטית הנוקטת עמדה כלפיה, אם מותרת היא או אסורה. הטיעון "העניין לא היה עניין משפטי אלא עניין פוליטי מובהק" מערבב מין בשאינו מינו. היותו של העניין "פוליטי מובהק" אינו יכול להסיר מאותו עניין את היותו גם "עניין משפטי"." ואכן, מי שטוען אחרת מציע שחלק ניכר מאד מפעולות השלטון, בביצוע או בחקיקה, יהיה פטור מבקרה שיפוטית, חוקית או חוקתית.

בשנים האחרונות הואשם בית המשפט העליון, ובעיקר אתה, לא רק ב"אקטיביזם שיפוטי" אלא ב-"אימפריאליזם שיפוטי" רחמנא ליצלן. רוב האש הופנתה אליך. כולא ברק. קשה מאוד לקבל ביקורת זו, מכיוון שלגופה אין בה דבר והן לנוכח ההיסטוריה של המשפט הישראלי. שהרי ה"מהפכה החוקתית" שבאה בעקבות חוקי היסוד, שקבעו מדרג חוקתי-חקיקתי, היא המהפכה השנייה, לא הראשונה, בתולדות המשפט הישראלי.

המהפכה החוקתית המדהימה ביותר שעבר המשפט הישראלי, אירעה בשנות ה- 50. אז אירע לישראל נס. מדינה במצור, במצוקה דמוגרפית ביטחונית וכלכלית קשה, הנהיגה משטר דמוקרטי פעיל ביותר המבוסס על זכויות היסוד של אזרחיה. את הנס הזה הוביל בית המשפט העליון של אז. משפטנים שנתקבצו מארצות שונות, נאורות יותר או פחות, אסרו על השלטון רב העוצמה דאז של בן-גוריון לסגור עיתון קומוניסטי עוין, וכך קבעו את חופש הביטוי; אילצו את הממשלה להעסיק בשורותיה יריב פוליטי קשה כמורה במערכת החינוך, וכך טבעו את ערכי העצמאות והשוויון בשרות הציבורי ואת חופש העיסוק; הם יצרו יש מאין את חופש ההפגנה, חירות ההתאגדות ועוד ועוד.

ואת כל זאת עשו ללא חוקי יסוד ואפילו ללא חקיקה רגילה שביססה את עמדותיהם או את סמכויותיהם. זה היה בית משפט אקטיביסטי מאין כמוהו. ללא תקדים בהיסטוריה האנושית המודרנית. אנחנו מקבלים את פסיקותיהם והלכותיהם מאז כמובנים מאליהם. אך הם לא היו כאלה. ומי שמבקר את בית המשפט העליון בדור האחרון על אקטיביזם או אימפריאליזם כדאי שישאל את עצמו, או את עצמה, מה היה קורה למשפט הישראלי אם ביקורות כאלה היו מושמעות ומסתייעות בשנות ה- 50.

אבל, מה שלא עושה השכל עושה הזמן, הגלגל המסתובב והפסיקה הערכית שבאה מבית המשפט הזה במשך השנים. בשנה האחרונה נראה שחוגים רבים בציבור הישראלי, שהלעיזו על בית המשפט, שכפרו בעיקרון שתשתית המשפט היא זכויות היסוד, שינו את עמדתם בעיקר כתוצאה מתוכנית ההינתקות.

רבים מבין מי שתקפו את בית המשפט העליון על ימין ועל שמאל, על "אקטיביזם השיפוטי", הכירו פתאום בחשיבות חופש הביטוי חופש ההפגנה והמחאה, וקלטו שבג"צ הוא שומר החומות של זכויות היסוד של הכל.

כידוע, בתי המשפט בארה"ב לא מרבים להתערב במעשי השלטון הנוגעים למלחמה או לפעילות נגד טרור. והנה, בחודשים האחרונים, פסלו בתי המשפט בארה"ב רכיבים שונים בהתנהלות כלפי עצורי גואנטנמו וחלקים ב"חוק הפטריוט" שנגעו לזכות להוועצות עם ולייצוג ע"י עו"ד ולהאזנות סתר. החלטות אלה תואמות במידה רבה את הסטנדרטים שפותחו על-ידי בית המשפט הזה בעשורים האחרונים. מציון יוצאת תורה.

כמשפטן וכשופט אתה מורה דרך. שרטטת את המפה של המשפט הישראלי. נתת סימנים והבהרת את אמות המידה שבעזרתן ניתן לנווט במפת המשפט. הסימנים ואמות המידה ברורים, אך עלינו ליישמם למציאות ולנסיבות המשתנות. ולכן המשפט, כמו החיים, זורם ומשתנה, לובש ופשוט צורה, בניסיון ליישם עקרונות למציאות דינמית.

ביטאת בקול צלול את השקפתך לגבי תפקידו החקיקתי של השופט. הסרת את המסכה, שככל שחוזרים עליה יותר היא נשמעת יותר מוזרה, כאילו שופטים רק מיישמים דין לעובדות ואינם מחדשים הלכות. על הגישה הזו אמר בשעתו הלורד דנינג:

"If we never do anything which has not been done before, we shall never get anywhere. The law will stand whilst the rest of the world goes on; and that will be bad for both."

ואתה אמרת: "מילותיו של החוק אינן מבצרים שיש לכבשם בעזרת מילונים, אלא עטיפה לרעיון חי, המשתנה על-פי נסיבות הזמן והמקום, לשם הגשמת מטרתו הבסיסית של החוק" (פס"ד מזרחי,79').

ציינת בגילוי לב את מה שידוע לכל משפטן בשיטת המשפט המקובל - ששופטים מייצרים דין. אתה עשית זאת במידה רבה דרך הלכות הפרשנות שלך. "החוק הוא יצירה נורמטיבית" אמרת "הבא להגשים תכלית חברתית. הוא ביטוי למדיניות. על הפרשן לחשוף, מבין קשת האפשרויות הראשוניות, אותה משמעות אשר תגשים את מטרת החוק" (ד"נ 40/80 קניג נגד כהן, פ"ד לו(3) 701,175).

ועוד אמרת "הנסח, כמו השופט, עושה מלאכה אנושית על חולשותיה ופגמיה. את פרשנותו של החוק יש לבסס על לשונו ועל הגיונו ועל מטרתו ועל תכליתו. וכאשר נתקל השופט בהוראה, הנראית לו לכאורה סתומה, אין עליו להתייאש אלא עליו לעשות מאמץ אינטלקטואלי, לבחון את הרקע לחקיקתה ואת המטרה שביקש המחוקק להשיג, ועד כמה מטרה זו מעוגנת באותה לשון סתומה. לא פעם קיים בליבי החשש, כי הדבקות בפרשנות דווקנית [של חוקי מס] אינה אלא מפלט לחוסר רצון להתמודד עם הוראה קשה." ומיד מזגת לתוך גישה זו את הרכיב הערכי המתבקש: "כמובן, אם לאחר מיצוי תהליך הפרשנות נשארת ההוראה סתומה, כי אז יש ליתן אותו פירוש, שאין בו חיוב האזרח להיפרד מהחופש האישי שלו או מרכושו או נכסיו. וכך הושגה אותה מזיגה ראויה בין הצורך לקיים את צרכי המדינה לבין הצורך לשמור על זכויות הפרט" (ע"א 165/82 קיבוץ חצור נגד פקיד השומה רחובות פ"ד לב(2) 70,78).

תורת הפרשנות שלך יושמה בכל תחומי המשפט, האזרחי, הפלילי והציבורי: על פרשנות חוזה בפסק הדין בעניין אפרופים (ע"א 4628/93 פ"ד מט(2) 287,265) ובהמשך בפסק הדין בעניין ארגון מגדלי הירקות (דנ"א 2045/05), בדיני הנזיקין, בדיני החברות ובדיני הראיות.

ביצרת את הזכות לפרטיות (בג"צ 6650/04 פלונית נגד בית הדין הרבני האזורי בנתניה), ערכת איזונים עדינים בין ערכים מתנגשים כמו חופש המצפון והדת מזה וחופש העיסוק מזה (בג"צ 953/01 מרינה סולודקין נגד עיריית בית שמש), יישבת בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב (ע"א 4534 רשת שוקן בע"מ נגד אילון הרציקוביץ') ואסרת אפליה מטעמי העדפה מינית (בג"צ 721/84 דנילביץ).

קבעת שאישה זכאית להיות חברה במועצה דתית (בג"צ 153/87 לאה שקדיאל) ולהשתתף בקורס טיס (בג"צ 4541/99 אליס מילר). בכל אלה תרמתם - בית המשפט ואתה - תרומה חשובה מאוד לביסוסן של זכויות היסוד. תרומתך היתה משמעותית ביותר הן במחקר ובפסיקה והן ברטוריקה שהיא חשובה מאוד בשל ערכה החינוכי. וכל פסק דין כזה הקים עליך ועל בית המשפט קבוצות שונות שלא אהבו את התוצאה. שהרי בישראל כל אחד חרד בעיקר לזכויותיו, ולא כל כך לזכויות זולתו.

אני מבקש לציין במיוחד כמה הלכות המבטאות את מערכת הערכים שבה דגלת ושאותה הנחלת. פסקי דין כאלה הם שעושים את מדינת ישראל הלכה למעשה למדינת חוק נאורה, למדינה יהודית ודמוקרטית. בבג"צ 6698/95 קעדאן נגד מנהל מקרקעי ישראלועדת המעקב העליונה).

על פסק דין זה זכה בית המשפט הנכבד ואתה בראשו ל"ברכות" מסוגים שונים, ובין השאר התואר "פוסט-ציוני", שהיה ללשון שגורה בפיותיהם של "פטריוטים" רבים. בתגובה הבהרת, לאחרונה בכנס השנתי של הלשכה באילת, שמהותה היהודית של המדינה מתבטאת בחוק השבות, ובפנים אחרים של המשפט והתרבות בישראל. אבל, הדגשת, אחד מן העקרונות הבסיסיים של מורשת ישראל הוא היחס השוויוני לגר הגר בתוכנו. חוק השבות, כך אמרת, נוהג סלקטיביות בהענקת המפתח לכניסה לישראל. אולם מרגע שמישהו הוא תושב ישראל, יהודי או לאו, יש לו חובות וזכויות שוות כמו לכל תושב אחד. פוסט ציוני? לא יהודי? היפוכו של דבר. זוהי המורשת התרבותית והערכית היהודית במיטבה, הסולדת משרירות ומגזענות.

בסידרה של פסקי דין הבהיר בית המשפט בראשותך שלא כל האמצעים כשרים בעיני הדמוקרטיה ולכן זו נלחמת לא פעם כשאחת מידיה קשורה לאחור. לכן אסר בית המשפט עינויים בחקירות, "נוהל שכן" וחלקים שרירותיים ופוגעניים בתוואי גדר ההפרדה.

בבג"צ 7052/03 עדאללה נגד שר הפנים בעניין חוק האזרחות גרסת, בדעת מיעוט, שהחוק בטל. בין היתר אמרת: "מודעים אנו לכך כי בטווח הקצר, פסק דיננו זה אינו מקל על המאבק של המדינה כנגד הקמים עליה. ידיעה זו מקשה עלינו, אך אנו שופטים. כאשר אנו יושבים לדין אנו עומדים לדין...כשופטים אנו יודעים כי עלינו לאזן כראוי בין זכויות האדם לבין הביטחון. באיזון זה זכויות האדם אינן יכולות לקבל את מלוא ההגנה כאילו אין טרור ובטחון המדינה אינו יכול לקבל את מלוא ההגנה כאילו אין זכויות אדם. נדרש איזון עדין ורגיש. זהו מחיר הדמוקרטיה. זהו מחיר יקר אשר כדאי לשלמו. הוא מחזק את כוחה של המדינה ונותן טעם למאבקה". הגם שבית משפט נכבד זה התפצל 6 לעומת 5 בעניין זה, נראה שהתוצאה היא שחוק אומלל זה קיבל ארכה זמנית בלבד. שהרי גם כמה משופטי הרוב הבהירו שמעבר לארכה זו ספק אם החוק יוכל לעמוד על כנו.

בדנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נגד שבס, הנשים בית המשפט מחדש את העבירה של הפרת אמונים. למרות כמה החלטות של בתי המשפט בעניין זה, החליטה הפרקליטות, באומץ ובנחישות, לדבוק בקו שביטא הבנה נכונה של הדין, עד שבית המשפט בהרכב מורחב החזיר חיים לעבירה חשובה זו, שללא אכיפתה עלול אמון הציבור בשלטון - אמון מצומק ממילא - להתמוטט חלילה.

יש הטוענים שבשנים האחרונות איבד בית המשפט את מעמד הבכורה שהיה לו בחברה הישראלית ונחלש. אין יסוד לדברים אלה. צריך רק לשמוע את הקריאות מכל קצוות הקשת החברתית, התרבותית והפוליטית להקמתה של ועדת חקירה בראשות שופט, והעדפתה של ועדת חקירה כזו על פני כל ועדות הבדיקה האחרות שהוצעו. וכל זאת, למרות שבית המשפט, כחובתו, איננו פוזל לרוחות המנשבות בככרות ואיננו מחפש פופולאריות. הוא ממלא תפקידו באורח ענייני, מקצועי והגון. בית המשפט היה ונותר הגורם החשוב ביותר בהבטחת אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, וכתוצאה מכך בהבטחת את עתידה.

בשנים האחרונות נפלה בחלקי הזכות לפעול מולך כראש לשכת עורכי הדין. היתה זו חוויה שלא הייתי מוותר עליה. פעילות מולך מחייבת אדם לעמוד על קצות אצבעותיו ולהפעיל את מלוא יכולותיו. היא מסקרנת ומרתקת. תמיד נעימה - גם כשיש חילוקי דעות. אם סייענו לך ולו במעט לממש את חזונך ויכולותיך - באנו על שכרנו. כאות הוקרה על פעלך תעניק לך לשכת עורכי הדין באוקטובר את פרס הלשכה ותפיק את ספר ברק לכבודך ונתברך אנו בך.

הנשיא ברק: בחייך המקצועיים שילבת לימוד, הוראה ומחקר יחד עם עשייה משפטית ושיפוטית. היקפן מתחרה רק עם עומקן. אתה תלמיד חכם שהיה לאחד מגדולי הפוסקים בהיסטוריה של עם ישראל. אתה הראית שיש נביא בעירו. אתה פורש היום מכהונתך כנשיא בית המשפט העליון. אבל אינך פורש מן המשפט הישראלי, מן החברה הישראלית ומחיי הציבור בישראל. בשנים הרבות שבהן כיהנת בתפקידים ציבוריים בישראל רכשת מעמד נדיר ומיוחד. וכפי שניתן לראות, כאשר אתה מביט על חברותיך וחבריך שפרשו לפניך, יש חיים אחרי השיפוט. איננו נפרדים ממך. בצד הבעת תודה עמוקה לך על תרומתך עד כה, אנחנו מביטים, בציפיה ובתקווה גדולה, להמשך פעילותך ותרומתך למשפט הישראלי ולחברה הישראלית.

אני מבקש לנצל את ההזדמנות הזו כדי לברך את הנשיאה הנכנסת של בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש. גבירתי, את מביאה איתך לכס הנכבד הזה, הישגים רבי משמעות כפרקליטה בשירות המדינה, כפרקליטת המדינה וכשופטת. הוכחת את מחויבותך המוחלטת לערכים הבסיסיים של מדינת ישראל. אין לאיש ספק שאת תמלאי את תפקידך בעתיד, כמו בעבר, באורח מרשים, תוך שמירה על המסורת שנתגבשה בו והתאמתו לצרכי השעה. קהיליית המשפט בישראל תעמוד לצידך ותסייע לך ככל יכולתה בתפקידך החשוב.

תאריך:  14/09/2006   |   עודכן:  14/09/2006
ד"ר שלמה כהן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ברק היה שומר החומות
תגובות  [ 12 ] מוצגות   [ 8 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פונקצי המתכנסת
14/09/06 14:44
2
מזרחן
14/09/06 16:53
3
צדקיהו הצדיק
14/09/06 20:46
 
קידי
14/09/06 21:54
4
קידי
14/09/06 21:45
5
ברילי
15/09/06 09:49
6
יוסי יוסי
15/09/06 09:56
7
יאיר תיבון
17/09/06 18:31
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלקטרה נדל"ן הודיעה הבוקר על עסקה גדולה בגרמניה, שלכאורה היא רווחית וכדאית: החברה קנתה - לא נמסר ממי - בנייני משרדים בנירנברג ב- 530 מיליון שקל. היא מממנת כמעט את כל ההשקעה משלוש הלוואות בנקאיות, בריבית ממוצעת של 4.6% לשנה. הבנינים מושכרים לחברת ההיי-טק לוסנט, בדמי שכירות המניבים הכנסה של 8.1% בשנה. לכאורה, הפער בין הריבית לבין דמי השכירות מבטיחים לחברה רווח נאה, 3.5% על ההשקעה, כלומר כ-18.5 מיליון שקל לשנה.
14/09/2006  |  אלעזר לוין  |   מאמרים
כולנו מבינים היום כי כך לא ניתן עוד להמשיך. הפעם נוכחנו שהוגדשה הסאה, שיטת הממשל המסואבת שלנו דרדרה אותנו לשאול תחתיות. אנחנו סובלים מנבצרות כרונית של השלטון, הנמשכת שנים רבות מדי ומסכנת את קיומנו.
14/09/2006  |  גורי גרוסמן  |   מאמרים
למה יהודים לא עושים סקס ברחוב? כי מיד יתקבצו סביבם כל החבר'ה לתת עצות. כל מי שהיה וכל מי שלא היה, מי שטס ומי שירה ומי שלחם וגם מי שלא לחם אלא רק חלם שלחם - כולם נעשו פתאום חכמים ומבינים ונותנים את חוות דעתם המלומדה.
14/09/2006  |  גיא רפאלי  |   מאמרים
גדר
14/09/2006  |  ד"ר אברהם בן-עזרא  |   מאמרים
במבט האישי שלי - אזרח הצופה על המינוי של השופטת דורית ביניש לנשיאת בית המשפט העליון - יש שלושה רכיבים (תופעה ידועה היא - החלוקה לשלושה חלקים): הערכה, תלישות, תקווה.
14/09/2006  |  אריה דרוקמן  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
נעם סולברג
נעם סולברג
דברי השופט נעם סולברג בטקס הסמכת עורכי דין חדשים, בבנייני האומה בירושלים [י' באדר ב' תשפ"ד, 20.03.2024]
אסור שצהלות הפלשתינים ייצרבו בתודעה [צילום: עטייה מוחמד, פלאש 90]
ד"ר יעקב סוקול
הצורה שבה זוכרים אירוע נקבעת על-פי התמונה העיקרית שלו שצרובה במוחנו    לכן, החלטת הממשלה על קביעת יום הזיכרון למלחמת חרבות ברזל ביום שבו פרצה מתקפת הטרור מחליטה שבעצם כבר הפסדנו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il