אמנון דנקנר. יליד 5.2.1946, ירושלים.
למד לימודים יסודיים ותיכוניים בבית הספר הדתי מעלה. שירת בצה"ל בחטיבת הנח"ל. בוגר הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים (1974).
ממאי 1971 עד מאי 1974 שימש דובר משרד החינוך והתרבות. מאפריל 1974 עד פברואר 1975 היה מנהל עבודה בחברת מטען להובלת עפר. ב-1975 השתתף בבניית קו ההפרדה בסיני. מפברואר 1975 עד פברואר 1976 שימש דובר הסוכנות היהודית. מספטמבר 1976 עד יולי 1984 שימש כתב לענייני הסתדרות ובעל טור - ראיתי שמעתי, בעיתון הארץ. מיולי 1984 עד נובמבר 1988 - סופר דבר, שליח דבר בוושינגטון. מנובמבר 1988 עד דצמבר 1993 - בעל טור בעיתון חדשות. מאז ועד אוגוסט 1997 - פובליציסט ובעל טור בעיתון הארץ.
מ-1993 ועד 1996 - חבר פאנל קבוע בתוכנית פופוליטיקה (ערוץ 1). ממרס 1997 היה מגיש-שותף של התוכנית לפידנקנר בערוץ 3. מ-1997 היה בעל מדור משותף (הספירה לאחור) עם
רון מיברג, במוסף השבת בעיתון
מעריב. היה בעל טור בעיתון מעריב.
בדצמבר 2001 מונה לעורך מעריב.
בנובמבר 2007 סיים תפקידו כעורך מעריב.
ב-5 באפריל 2013 נפטר מדום לב בביתו.
כתב עשרה ספרים
1) אל תירו בנשיא (1980);
2) ברמן למה עשית לי את זה (1983);
3) מחפשים את גואלמן (1986);
4) אפריקה אפריקה (1987), ביחד עם תמר גולן;
5) שלושה בממ"ט אחד (1991), ביחד עם
אמנון לוי ורון מיברג;
6) דן בן-אמוץ (1992);
7) הקיץ של רינה אוסטר (1996);
8) שרמן בחורף (1996);
9) איפה היינו ומה עשינו (1996), ביחד עם דוד טרטקובר;
10) הפסטו של השכן ירוק יותר (1997).
