האמינות של עזרד לב

המשטרה פתחה השבוע בבדיקת פרשת גינוסר. במשטרה מדברים כבר במונחים של "פרשה", שכן קיימת הערכה סבירה, כי הבדיקה ו/או החקירה יסתיימו אצל היועץ המשפטי לממשלה או פרקליטת המדינה, שייכתבו דוח ציבורי - לפחות בנושא של ניגודי עניינים. זה המסלול שהלך בו היועמ"ש אליקים רובינשטיין, ומראש, כשהתנגד לשליחויות גינוסר בשם ראש הממשלה, ורק טבעי הוא שעתה הוא יקפוץ על הגילויים שחשף מעריב, בבחינת: "אמרתי לכם".

אלא שהדברים אינם פשוטים כל כך. כיוון שגילויי מעריב בשאלות המהותיות, למשל: האם יוסי גינוסר ועזרד לב ניהלו את החשבונות של ערפאת; או האם רק תיווכו/ייעצו וקיבלו עמלות, מסתמכים על דבריו של עזרד לב עצמו, אותם מסר למעריב, סביר להניח כי שאלת אמינותו והתנהלותו העסקית יעלו לדיון.

ובעניין זה, מתגלה כי קיימת בעייתיות מסויימת בדרכי עבודתו ואמינותו של עזרד לב. הדבר עלה באחרונה, ואף הגיע להכרעה שיפוטית בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, במסגרת תביעה שהגישה חברת להט לב השקעות בע"מ נגד עזרד לב, ששימש מנכ"ל החברה עד אוקטובר 1996. בראש החברה עמדו שלמה להט, לשעבר ראש העיר תל אביב, בנו עו"ד דן להט, וכן עזרד לב עצמו.

החברה תבעה מלב להשיב הלוואה שקיבל בסכום של 150 אלף ש"ח. לב סירב, וטען כי זו נועדה לשמש כבונוס, בהתאם להסכם ההעסקה. על כן, טען, לא חלה עליו חובה להשיב את ההלוואה. בפני בית המשפט הוא טען, כי סכום זה הובטח לו כבונוס, במידה ותצליח החברה, בסיועו, לגייס 30 מיליון דולר ל"קרן החקלאית", או לפחות סכום מינימום של 25 מיליון דולר. נדגיש, כי היוזמה המשותפת התפוצצה ברעש לא קטן, עקב הסכסוכים בין הצדדים.

בפני בית המשפט העידו שלושה חברי דירקטוריון החברה: דני מנדל, גארי סטוק ויוסף שחר. שלושתם אנשים בכירים ורציניים בסקטור העסקי. שלושתם דחו את דבריו של עזרד לב. בפני בית המשפט אף נטען, כי עזרד לב לא התפטר מיוזמתו, אלא הובל להתפטרות - לאחר שתפקידו רוקן מתוכן, ולאחר שהוא לא עמד בהנחיות הדירקטוריון בכלל ושלמה להט בפרט. חברי הדירקטוריון החליטו להצר את צעדיו, לאחר שעמדו על קנקנו של לב.

בתצהיר מטעמו כתב לב עצמו:

"... מדבריהם של הדירקטורים הנ"ל עלה, כי אם לא אנהג כמצוותו של מר שלמה להט בעניינים השוטפים של החברה... הם יביאו לפיטוריי בהחלטת דירקטוריון פורמלית... למעשה, הכריחו אותי הדירקטורים הנ"ל, בצוותא עם מר שלמה להט, להתפטר מתפקידי, הואיל ותפקיד זה רוקן מכל תוכן מעשי...".

לב עצמו העלה את גירסה הנ"ל, כדי לתמוך את דבריו, לפיהם הוא למעשה פוטר באמצע תהליך של עשייה וגיוס הכספים - לסכום שהיה מזכה אותו בבונוס. לכן, טען, כיוון שהעסקתו הופסקה, הוא זכאי לבונוס.

בית המשפט דחה את גירסתו של עזרד לב. לא רק בגלל אי-אמינות דבריו, אלא בגלל שמצא בהם סתירה לשכל הישר. בפסק הדין מיום 2.9.02 חייבו השופטת ורדה סמט ונציג ציבור משה שמר את עזרד לב, להשיב לחברה 180 אלף ש"ח בתוספת הפרשה הצמדה וריבית ממאי 1997 ועד ליום התשלום בפועל, וכן בתשלום הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך 5000 ש"ח.

עזרד לב לא מילא אחר צו בית משפט. עכשיו הוא עלול למצוא עצמו בפני ההוצאה לפועל.