גברתי היושבת ראש, דליה איציק,
חברי הכנסת,
משפחת ארד,
בני מחזור קורס טיס של רון ארד - קורס טיס מספר 87 שנוכחים איתנו כאן היום,
בני משפחותיהם של החיילים החטופים - גלעד שליט, אהוד גולדווסר ואלדד רגב,
משפחת חבר,
קהל נכבד,
אני מברך את חברי הכנסת ואת האורחים הנכבדים שהגיעו להשתתף בדיוני פתיחת מושב החורף של הכנסת.
עבור רבים במדינה יום זה הוא יום חג לדמוקרטיה הישראלית.
הבית הזה הוא המקום בו פועלת הרשות המחוקקת ובו מתקבצים יחדיו כל גווני הקשת הפוליטית של הארץ, ופה מתקבלות החלטות המשפיעות על גורל המדינה ועל איכות חיי אזרחיה.
אל הכנסת נשואות עיני העם כולו. ילדים ובני נוער שומעים את נבחרי העם והיו מבקשים ללמוד מהם תרבות דיבור ואופן התנהלות.
אזרחים רבים מבקשים ללמוד מהמקום הזה מהי אחריות עליונה, ולדעת שגורלם מופקד בידי נבחרים הראויים לכך.
המקום הזה ידע רגעים גדולים וחשובים, אך ידע גם רגעי שפל, שהיינו מעדיפים לשכוח.
שלושה עשורים אני חבר הבית הזה. אלפי פעמים פקדתי את אולם המליאה, את חדרי הועדות, את המסדרונות ואת המזנון בהם פועם הלב הפוליטי של מדינת ישראל הדמוקרטית.
אין לי ספק שבמהלך המושב נדע אי הסכמות רבות, לעתים קשות . אני לא מציע שנמנע מהן.
יחד עם זאת, ואני מקווה שהדברים נופלים על אוזניים קשובות: בואו נקיים את מלאכתנו באופן ראוי ומכובד.
בואו נראה לכל העיניים הנשואות אלינו והמבקשות מאיתנו יישוב דעת, אחריות ומכובדות כי יש להם על מי לסמוך. בואו נעדיף את המאחד על פני המפריד. בואו נאמין במה שמחזק ולא רק במה שמפלג וקורע.
בואו נתפלל שבעזרת השם נדע לשאת באחריות העליונה המוטלת עלינו ביושר, בצנעה ובאמונה גדולה בעם הזה ובמדינה הזאת.
גבירתי היושבת ראש,
גבירותי ורבותי חברי הכנסת,
קווי היסוד של ממשלתי גלויים לכל. אין כוונה לשנותם.
כל סיעה החברה בבית הנבחרים ורואה עצמה מוכנה להיות שותפה לעשייה בפועל, ולא רק בדיבורים מספסלי האופוזיציה, מוזמנת להיות שותפה
אני מוכן להרחיב את הבסיס הקואליציוני ולצרף שותפים נוספים על-מנת לפעול במשותף לקידום הנושאים החשובים העומדים על סדר יומה של המדינה.
במהלך מושב החורף אפעל לגיבוש הסכמה פרלמנטרית רחבה ככל שניתן, על-מנת להביא לשינוי שיטת הממשל בישראל ולהנהגת חוקה לישראל ולחזק את יציבות המערכת הפוליטית.
לא ייתכן מצב של חוסר יציבות שלטוני תמידי, של חוסר משילות ושל חוסר יכולת להניע תהליכים ארוכי טווח.
הכנסת חייבת לגבש הסכמה רחבה על דרך יעילה להנהיג כאן שיטת ממשל ולכונן חוקה, שייצבו את המערכת הפוליטית בישראל.
גבירותי ורבותי חברי הכנסת,
בזירה המדינית חלו לאחרונה שינויים משמעותיים.
ברשות הפלשתינית מכהנת כיום ממשלת חמאס.
לדאבוננו ממשלה זו איננה ממלאת את תנאי הסף המינימאליים שהתוותה הקהילה הבינלאומית, אשר מאפשרים לראותה כשותף אפשרי למשא-ומתן.
כל עוד לא תכיר ממשלת החמאס במדינת ישראל; תקבל ותיישם את ההסכמים שנחתמו בין ישראל ובין הרשות הפלשתינית; ותפעל להפסיק את האלימות ולמגר את הטרור כולל כמובן את הפגיעה בישובי הדרום, לא נוכל לקיים אתה הדברות.
אנחנו, ויחד אתנו הקהילה הבינלאומית, לא נתפשר על התנאים הללו.
לא שכחנו לרגע את החייל גלעד שליט. גלעד יחזור הביתה.
ברור לנו שהעם הפלשתיני והנהגתו אינם מקשה אחת.
אנחנו עושים הבחנה ברורה בין ממשלת החמאס ובין נשיא הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, שקיבל את שלושת התנאים המוסכמים על מרבית מדינות העולם.
אבו-מאזן הוא פרטנר לגיטימי, אנחנו מקיימים מגעים שוטפים איתו ועם אנשיו, ואני מוכן להיפגש אתו באופן מיידי כדי לדון בדרכים להתקדם על-פי המתווה של מפת הדרכים והשלבים הקיימים בה.
מדינת ישראל הוכיחה מספר רב של פעמים בעבר את רצונה לחיות בשלום ובשכנות טובה עם העם הפלשתיני.
אנחנו לא מעוניינים בהמשך סבלו של העם הפלשתיני. נהפוך הוא, אנחנו מעדיפים חברה פלשתינית משגשגת שאין בה מצוקות הומניטריות, שיודעת רווחה כלכלית ושתפעל בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל.
אני מאמין בכל לבי שהמציאות הזאת אפשרית. העם הפלשתיני צריך לקבל הכרעה פנימית עמוקה: האם לתת לסיכוי להפוך לחברה בריאה וחזקה לנצח את המציאות העגומה בה הם חיים.
האחריות על מצבם היא שלהם בלבד, והאחריות על ההכרעה היא שלהם בלבד.
אצלנו ההכרעה כבר התקבלה. אין לנו רצון ואין לנו כוונה לשלוט על הפלשתינים לנצח. אם יבוא היום, והממשלה הפלשתינית תקבל את תנאי הסף שיאפשרו לראותה כגורם לגיטמי יאפשר הדבר פתיחת אופק מדיני רחב, שישנה את המציאות באזור.
אך, גם בנתונים הקיימים היום אני מתחייב, לפעול ללא לאות, כדי לנצל כל הזדמנות, כל סדק, כל אפשרות של קיום משא-ומתן שיביא להדברות אמיתית עם נציגים אחראיים של העם הפלשתיני.
חברי הכנסת,
המערכה בלבנון נסתיימה, ותוצאותיה נותנים אותותיהם באזור כולו. אנחנו מפיקים את הלקחים, ומתמודדים עם הבעיות שנחשפו במהלך הלחימה ואשר הצטברו במשך שנים רבות מבלי שניתן להן מענה ראוי. חשוב שיהיה ברור לכל: זו הייתה מערכה הכרחית.
תגובתה התקיפה של ישראל הוכיחה לעולם כולו שלא נסכים עוד להפרה בוטה של ריבונותנו.
הגענו במערכה הזו להישגים משמעותיים: מבחינה צבאית הצלחנו לפגוע קשות בחיזבאללה, ולשבש את המערך המסועף שבנה הארגון באמצעות הזרועות הארוכות של אירן ושל סוריה.
הם תיכננו להפעיל את המערך הזה נגדנו בזמנים אחרים, אם וכאשר היו נפתחות חזיתות אחרות - אפשרות זו סוכלה במחיר לא קל עבורנו.
מבחינה מדינית - נוצרו התנאים שהביאו להחלטה 1701 שבמסגרתה, לאחר יותר משלושים שנה, מתפרס צבא לבנון על הגבול עם ישראל.
בנוסף לכך, נפרס כוח רב-לאומי הכולל יחידות צבאיות מאירופה, שאמור לבלום את החיזבאללה בדרום לבנון, ולמנוע ממנו לחזור לעמדות שהיו לו, המאיימות על ביטחון צפון ישראל .
מבחינתנו, ומבחינת העולם כולו, החיזבאללה חדל להתקיים כמדינה בתוך מדינה בלבנון. החלטה 1701 מקבעת את ההבנה שיש כתובת אחת בלבנון - וזו ממשלת לבנון.
אני מבקש לנצל את המעמד הזה כדי לקרוא מכאן לראש ממשלת לבנון פואד סניורא להפגש איתי במישרין, ולא באמצעות גורמים מתווכים, כדי לכרות שלום בינינו לבין לבנון.
אני יודע שהוא נמצא במצוקה קשה: מבית - בניסיון להחליש את החיזבאללה, ומחוץ - נוכח ניסיונות המשטר הסורי להפילו.
ישראל יכולה להיות שותף טבעי ורציני לממשלה שוחרת שלום בלבנון.
הסבל שנגרם לתושבי לבנון, כמו לתושבי ישראל, מחייב את שנינו, את ראש הממשלה סניורא ואותי להתגבר על החשדנות והדעות הקדומות - ולמצוא יחד אפיק של הידברות ישירה - כדי להביא שלום לעמינו.
לא שכחנו וגם לא נשכח את החיילים החטופים, אלדד רגב ואהוד גולדווסר ונמשיך לפעול ללא לאות כדי להביאם חזרה הביתה.
עשרים שנה חלפו ומדינת ישראל לא הצליחה להחזיר את רון ארד הביתה.
הכנסת מציינת היום עשרים שנה לנפילתו בשבי ואני רוצה להבטיח כי לא נרפה עד אשר נדע מה עלה בגורלו של רון ארד.
לא שכחנו וגם לא נשכח את יתר נעדרי ישראל, ונמשיך לעשות כל שלאל ידינו כדי להשיבם ארצה.
ישראל תמשיך לעקוב בדריכות אחר האיומים העוטפים אותה. יחד עם זאת, מדינת ישראל היא חלק ממערך גדול של מדינות המתמודד עם הסכנות.
המערכה בלבנון חידדה את הסכנה האורבת לאזורנו ולעולם החופשי כולו מאירן ומתוכנית הגרעין שלה.
אירן מערימה על הקהילה הבינלאומית, נוקטת בסחבת ומנסה להרויח זמן, כדי להשלים את תוכנית הגרעין המסוכנת שלה.
האיום האירני הוא איום קיומי לישראל, הוא איום קיומי לשלום העולם.
ישראל משתפת פעולה עם הקהילה הבינלאומית על-מנת לסכל אותו.
זוהי פרשת דרכים היסטורית שבה נמצאת הקהילה הבינלאומית כולה, ועליה החובה למנוע יכולת גרעינית מאירן. אין כאן שאלה, אין כאן התלבטות, יש כאן הכרעה: העולם חייב להבטיח שלאירן לא יהיה נשק גרעיני.
האירועים האחרונים בצפון קוריאה ממחישים את הסכנה: משטרים לא אחראיים ולא זהירים רוכשים יכולת לא קונוונציונלית במטרה לאיים על שלום העולם.
הקהילה הבינלאומית חייבת להיות נחושה ברורה וחד-משמעית בפעולותיה.
אין כאן מקום לגמגום, אין כאן מקום לפשרות, ואין כאן מקום למשחקים מיותרים.
נחישות ותקיפות הן הדרך היחידה למגר את הסכנה הזו מן העולם.
אירן מביטה על הדרך בה הקהילה הבינלאומית מגיבה לפעולות צפון קוריאה, ותסיק את המסקנות גם לגבי התנהלותה.
מחר אני מתעתד לצאת לביקור חשוב ברוסיה, לפגישה עם הנשיא פוטין, ובחודש הבא אני עתיד להיפגש עם הנשיא ג'ורג' וו. בוש. הנושאים הללו יעמדו במרכז שיחותי עם מנהיגים אלה.
אני שומע תגובות של תמיהה על כך שאנחנו מחמיצים, כביכול, הזדמנות ולא נענים לקריאות השלום של נשיא סוריה.
ישראל מעוניינת בהסכם שלום עם סוריה. אך שלום עושים עם מי שמתנער מטרור ולא מארח מפקדות של ארגוני טרור.
שלום עושים עם מי שקיבל הכרעה אסטרטגית לתמוך בקו מתון ולא לסייע לחימושו של ארגון טרור המאיים על היציבות האזורית.
לא נוכל לעשות שלום עם מי שכרת ברית עם מדינה הקוראת בפומבי להשמדתה של מדינת ישראל, וכופרת בזכותה להתקיים כמדינה יהודית.
ישראל תסכים לעשות שלום עם נשיא סוריה אם יקבל החלטה אסטרטגית, אמיתית, להתנער מהטרור, ולא עם מנהיג המשתמש בשפת שלום כטקטיקה להסטת תשומת הלב הבינלאומית מהסוגיות אחרות הנוגעות אליו.
לעומת זאת יש בעולם הערבי קולות רבים המדברים בעד שיתוף פעולה להסדר מדיני.
אני שמח על כך שנוצר ציר מדינות מתון בעולם הערבי, שרוצה לקחת חלק בבלימת ההשפעה השלילית של אירן על האיזור.
האיום האירני הוא לא רק איום על ישראל ועל העולם החופשי, אלא הוא גם איום על מדינות ערביות הסובבות אותנו.
הטרור מאיים על העולם הערבי פנימה לא פחות מאשר על מדינות אחרות. לא מעט מדינות ערב מבינות את זה. הן מוכנות לפעול כדי לפתור את הסכסוך הישראלי - פלשתיני ולייצר מציאות אופטימית וחיובית באזור.
אני מתכוון לנצל כל אפיק של הגיון ושכל ישר בעולם הערבי כדי לתת תקווה לסיכוי לשלום אזורי וכדי להניע תהליכים שיצרו כאן מציאות אזורית אחרת. מציאות של חיים שתפצה על עשרות שנים של מלחמות, כאב ואובדן, ותייצר באזור חיים של תקווה, שגשוג ושיתוף פעולה.
מדובר בהתפתחות חיובית וחשובה מאין כמוה, הפותחת בפנינו סיכויים חדשים לעתיד.
גבירתי היושבת ראש
רבותי חברי הכנסת,
ציינתי כבר שיש לנו סיבות רבות להרגיש ביטחון ותקווה, ולהיות גאים במי שאנחנו.
מצב הכלכלה הישראלית הוא ביטוי מובהק לכך. זו תולדה של מדיניות פיסקאלית אחראית.
המשק הישראלי יצמח השנה על-פי ההערכות בשיעור שנתי של לפחות ארבעה אחוזים ושש עשיריות האחוז זהו שיעור גבוה יותר ממדינות אזור האירו ומארצות הברית, וזו תוצאה שאנחנו מגיעים אליה למרות המערכה הצבאית בלבנון, ועל אף התחזיות שתקופת הלחימה תפגע בצמיחה.
ולא רק זאת, שנת 2006 תניב יתרה של כשישה מיליארד דולר עודף יצוא על היבוא המהווה שיא של כל הזמנים.
ההשקעות מחו"ל בארץ כבר הגיעו לשישה עשר מיליארד דולר השנה, אף הן שיא.
השנה גם זכינו ל"הצבעת האימון" של וורן באפט, גדול המשקיעים בעולם, ולהתחזקות ניכרת של השקל מול הדולר. כמו כן, הגירעון בתקציב המדינה יעמוד על פחות משני אחוזים למרות הגידול הניכר בהוצאות הביטחון בשל המערכה והעלויות הכבדות שבשיקום הצפון.
המציאות הזו תעזור לנו להתמודד עם הקשיים שעוד ישנם.
רק אם נאמין בחוסנה הכלכלי של מדינת ישראל נעשה זאת בהצלחה.
האבטלה אומנם הצטמצמה אך שיעורה עדיין גבוה מאוד; שיעור ההשתתפות בשוק העבודה נמוך מהרצוי, במיוחד בקרב בעלי השכלה נמוכה; הפריון בתעשיות המסורתיות ובסקטור השירותים, המעסיקים הגדולים ביותר במשק, קופא על שמריו ולא מאפשר גידול נוסף בתעסוקה ובשכר;
ממדי העוני לא פוחתים והמצוקות הכלכליות קיימות בחלק לא מבוטל של האוכלוסיה.
מדובר בסימפטומים מדאיגים, המחייבים אותנו לטיפול שורש ולא להקלה זמנית.
הממשלה נחושה ליטול את האחריות המלאה לגבש תוכנית מקיפה, ארוכת טווח, שתבטיח שהאוכלוסיה כולה תיהנה מפירות הצמיחה, ושתביא גם להקטנת הפערים החברתיים בישראל.
אין במערכה כזאת "זבנג וגמרנו". הדבר דורש מאמצים מתמשכים, נשימה ארוכה, למידת לקחים ותיקון כיוון תוך כדי התקדמות לעבר המטרה.
הטלתי על המועצה הלאומית לכלכלה שהקמתי לאחרונה במשרד ראש הממשלה, בראשותו של הפרופסור מנואל טרכטנברג, את המשימה להתוות תוכנית אופרטיבית בעלת יעדים ברורים, לצמצום העוני והאבטלה, להגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, ולהגברת פיריון הייצור בתעשיות המסורתיות ובסקטור השירותים.
התוכנית תכלול, בין היתר, הצעה למדיניות ממשלתית במספר נושאים מרכזיים: הנהגת מס הכנסה שלילי, הקניית כלים וכישורים פרטניים להשתלבות בתעסוקה, טיפול במוקדי מצוקה במגזר החרדי ובמגזר המיעוטים, השוואת עלויות בהעסקת עובדים זרים לעובדים ישראלים, ועידוד החדשנות והמו"פ בתעשיות המסורתיות.
המדינות שהצליחו בעשורים האחרונים לצמוח תוך כדי הבאת פירות הצמיחה למעגלים רחבים של אוכלוסייתן, מדינות כמו אירלנד, אנגליה, פינלנד ודנמרק, לא הצליחו רק בגלל שהתמזל מזלן. זוהי תוצאה של תכנון מפורט, של אסטרטגיה מקיפה ארוכת טווח, של תפיסות חדשניות ושל דבקות במטרה.
אין לי ספק, שגם אנחנו מסוגלים לעשות את זה, והאחריות על כך לא מוטלת רק על הממשלה אלא גם על הכנסת ועל כל אחד מחבריה.
תקציב המדינה שיובא בפניכם במהלך המושב הנוכחי, הכרחי להשגת היעדים הללו.
מעבר לתוכניות החשובות לעתיד, התקציב, כפי שאושר בממשלה משיג שני יעדים בו זמנית: ההוצאה החברתית בתקציב הזה גבוהה בשלושה מיליארד ושמונה מאות מיליון שקלים, תוספת נטו מעבר לגידול הטבעי ביחס לשנת 2005, ולמעט הוצאות חד פעמיות, תקרת ההוצאה גדלה מאחוז אחד לאחוז ושבע עשיריות האחוז.
התקציב מבטא את המדיניות החדשה של הממשלה בתחומים החברתיים.
התקציב קובע כי שכר המינימום ימשיך לעלות, היקף סל הבריאות יגדל משמעותית, תקציבי הרווחה יגדלו, תקציב המדינה למעונות היום יגדל, מפעל ההזנה יורחב, וקצבאות הזיקנה יהיו גבוהות יותר.
הממשלה הנוכחית רואה בעבודה ערך יסוד, העומד בבסיס השותפות של כל אזרח בחברה הישראלית.
הממשלה תפעל כדי לסייע למעסיקים ליצור מקומות עבודה חדשים, ולשמור על כל הזכויות המגיעות לעובדים.
אני שומע את הקולות האומרים שלא הוספנו מספיק, שצריך להוסיף עוד ועוד. אין לנו מחלוקת. אבל אנחנו חייבים לנהוג באחריות.
תוספת לא אחראית לתקציב המדינה, שלא תתחשב בהכנסות המדינה, הכבדה נוספת של נטל המס, והנהגת מדיניות פופוליסטית קצרת טווח, יצרו מראית עין של מדיניות חברתית, אך בסופו של דבר יפגעו דווקא בשכבות החלשות.
חברי הכנסת,
המערכה בלבנון פגעה בצפונה של הארץ. אבל אני מתכוון להפוך את הפגיעה הזו לסיכוי ולשינוי משמעותי במצב הצפון. תקציבים ממשלתיים בהיקף של שני מיליארד ושמונה מאות מיליון שקלים יושקעו באזור הצפון עד לסוף שנת 2007.
ההשקעה הממשלתית תקיף מגוון רחב של תחומים, ובהם סיוע לרשויות המקומיות, שיפור משמעותי במערכת החינוך בצפון הארץ, שידרוג אזורי תעשיה, סיוע ליצואנים ולמעסיקים על-מנת להגדיל את נפח התעסוקה, שיווק מאסיבי של התיירות בצפון כולל פיתוח תשתיות לתיירות, השקעות בבריאות, בתשתיות בחקלאות בתחבורה בהגנת הסביבה ובתקציבי הרווחה.
ניצור כאן מאסה קריטית של שינוי. התוכנית כוללת גם את שדרות ואת יישובי עוטף עזה, שיזכו לתקציבים הממשלתיים האלה בדיוק כמו תושבי הצפון.
יעד נוסף שהצבתי כתוצאה מהלחימה הוא הסדרת נושא הטיפול בעורף במצבי חירום.
אנו חייבים להניח כי גם בעתיד עלול העורף הישראלי להיות מאויים.
אנחנו נפיק את כל הלקחים הנדרשים ונכין את כל המערכות על-מנת להבטיח מוכנות של העורף למצבי חירום.
הממשלה בראשותי מתכוונת להילחם באלימות ובפשיעה כדי לתת לכל אזרח בישראל ביטחון אישי בביתו, בשכונת מגוריו, בבית ספרו ובמקומות שבהם הוא מבלה. נילחם בפשיעה מבפנים באותה נחישות שבה אנחנו נלחמים בטרור.
המאבק בפשיעה יתמקד בשני מסלולים עיקריים. האחד יעמיד את האזרח במרכז, וישפר את יכולתו לקבל שירותים מן המשטרה ואת יכולת המשטרה להגן עליו. המעגל השני יעמיד את העבריין במרכז, וירכז מאמץ במניעה, איתור וכליאה, תוך מתן דגש למאבק בתאונות הדרכים ובתופעות קשות של שחיתות ציבורית.
בימים אלה עומד כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס, מאיר שמגר, בראש ועדה שאת הקמתה יזמתי מיד לאחר כניסתי לתפקידי, שנועדה לגבש קוד אתי להתנהלות נבחרי הציבור בישראל.
אני מכיר את אלה שמדברים גבוהה גבוהה בדבר ביעור הרע מקרבנו. אני מאמין שועדת שמגר תוביל למעשים בפועל ותייצר מציאות - שאותה התחייבתי לקבל ככתבה וכלשונה ולעגנה עיגון משפטי - על-מנת לייצר כללים ברורים וחד-משמעיים בכל הקשור להתנהלות הציבורית בישראל.
עשר שנות כהונתי כראש העיר ירושלים לימדו אותי עד כמה חשובה ומרכזית עבודתן של מערכות השלטון המקומי ועד כמה מהותי הוא תפקיד ראש העיר.
יש לנו הרבה רשויות מקומיות בארץ וראשי ערים יעילים, מאורגנים ומסודרים להפליא. לצדם יש גם רשויות כושלות. עוד לפני שנבחרתי לתפקידי התחייבתי כי נפעל לחיזוק השלטון המקומי ולהגדרה מחודשת ויציבה יותר של דפוסי הקשר בין השלטון המרכזי ובין השלטון המקומי בישראל.
גם בנושא זה אהיה מעורב באופן אישי ואבטיח קיומם של הידברות ותהליכי עבודה במטרה לחולל את השינויים הנדרשים.
גברתי היושבת ראש חברי הכנסת
אני מבקש לסיים את דברי בהתייחסות ליום עיון שקיימתי בימים שבין כסה לעשור עם נציגי הציבור הציוני דתי במכון הישראלי לדמוקרטיה.
במשך יום שלם קיימנו סדרה של דיונים, שיחות והתייעצויות שעסקו בהגדרת תפקידו של הציבור הציוני-דתי בישראל.
היה זה יום מרתק שבו הרגשתי עד כמה גדולה המחוייבות של כל אחד ממשתתפיו למדינה שלנו. הציבור הציוני דתי הוא ציבור נפלא. תרומתו לחברה ולעם בישראל משמעותית ביותר. הציבור הזה חייב להיות מעורב במסלולים נוספים בחברה הישראלית, בנוסף על הערך ההתיישבותי.
במקביל אנחנו חייבים לשמור על אופיה היהודי של מדינת ישראל, וזאת ללא כפייה חלילה אלא מתוך הידברות ושיתוף פעולה.
כבר במהלך מושב החורף, ותוך המשך קיומה של ההידברות עם נציגי הציונות הדתית, נפעל לקבלת החלטות בתחומי הגיור ובדבר אופיה של השבת בישראל.
נעשה מאמץ עליון לצמצם פערים ביחסים הפנימיים עם הציבור החרדי. נפעל לעגן בחוק את מעמד החינוך החרדי, על כל גווניו, כדי להבטיח את זכויותיו.
ממשלת ישראל מחוייבת באותה מידה עצמה ליצור בסיס אחר ליחסים עם האזרחים הלא יהודיים שהם חלק בלתי נפרד מחיי המדינה. שנים דברנו על כך - לא עשינו מספיק.
הלחימה בצפון לא הבחינה בין יהודים וערבים, דרוזים צ'רקסים ובדואים, אלה גם אלה היו חשופים לאותם טילים ולאותן סכנות. שיוויון זה לא יכול להתקיים רק בימי לחימה.
הוא חייב לבוא לידי ביטוי גם בחיי היום יום. בהזדמנות לאיכות חיים, בפיתוח תשתיות, בחינוך ובתעסוקה. לא נתחמק מהאחריות המוטלת עלינו בעניין זה.
גבירתי היושבת ראש - חברות וחברי הכנסת -
אני מבקש פעם נוספת, מהבמה הרמה הזו, לפנות אליכם, אתם המשפיעים במידה מכרעת על תרבות השיח הציבורי ודפוסי היחסים החברתיים במדינה שלנו.
אני יודע כמה קל להתפתות לאוירה של נרגנות, קנטור ויריבות שאינה יודעת גבולות. כל כך הרבה מונח על כף המאזניים.
כל כך הרבה תלוי בנו, ביכולת שלנו - לגלות איפוק, כבוד הדדי, ויכוח תוך כדי סובלנות, אי הסכמה שיודעת להציב גבולות של סבירות.
העם שלנו זקוק, אולי יותר מכל דבר אחר, לדוגמא שאנחנו יכולים להציב לו - כדי להרים את ראשו בגאווה, להיות גאה במדינה שלנו, בהשגיה, במורשתה המופלאה, ביכולתה להתגבר על הקשיים, המחדלים והמצוקות שגם הם חלק מחיינו.
אני מתפלל שנהיה ראויים, כולנו, כל אחד מאיתנו, לתקוה הזו ולאמון שאנו מבקשים.
גבירתי היושבת ראש,
ממש בסיום דבריי רציתי לומר, בהזדמנות הזאת שאולי מטבע הדברים לא תהיה כמוה בשבועות הקרובים.
בגלל התאריך המיוחד הזה של פתיחת המושב, מילה של פרידה ממי שהודיע על כוונתו לעזוב את הכנסת, מחבר הכנסת נתן שרנסקי.
אני רוצה לומר בבית הזה אבל אולי לכל מדינת ישראל. אין כמוהו בבית הזה. מעטים האנשים ששרתו כאן ששחקו תפקיד חשוב כל כך ומרכזי כל כך בהיסטוריה המודרנית של העם שלנו כמו האיש הזה נתן שרנסקי. הוא יודע שאני חושב את הדברים האלה הרבה שנים כי אמרתי לו את זה גם במעמדים פרטיים.
המעמד הזה שבו עלה נתן שרנסקי לכנסת ישראל לדוכן הזה כאן לפני שנים לא מעטות כבר כדי להשבע את שבועת האמונים כשר בישראל היה לי אחד הרגעים המרגשים בחיי שחשבתי מהיכן הוא בא, מה הוא סימל ומה הוא מייצג למדינת ישראל ולעם ישראל.
נתן שרנסקי הודיע שהוא פורש מהכנסת אולי גם מהחיים הפוליטיים וממשיך להיות איש שמסמל גאווה גדולה אומץ רב כיהודי וכלוחם חופש. בשם ממשלת ישראל במעמד הזה, לפני כל עם ישראל אני רוצה לומר לך תודה.
גבירתי היושבת ראש תודה גם לך.
