11 לרצח. זוכרים את רבין

תנועת "ציונות-דתית-ריאלית" ממשיכה במפגשי הבמה הציבורית לחידוש השיח בחברה הציונית-דתית. לקראת יום השנה לרצח רה"מ, יצחק רבין, תקיים התנועה ערב עיון בשאלת זיכרון רצח רבין והחברה הציונית-דתית.

משתתפים: שלמה פישר, מנכ"ל "יסודות" (המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה), עו"ד ציפי חוטובלי ושי בנימיני, יו"ר
ציונות דתית ריאלית". מנחה: שהרה בלאו.

יום ד' (1.11.06) בבית הכנסת "נווה שמואל", רחוב אצ"ג, גבעת שמואל.

עמותת גשר תקיים (יום ד', 1.11.06) את "אוהל הדיאלוג השנתי בכיכר רבין". באוהלים שפעילותם תחל ב-8:00 בבוקר ותמשך במשך כל היום יתקיימו מפגשי הדברות וכן הרצאות מפי שרת החינוך אנשי אקדמיה, רבנים ואישי תקשורת.

אוהלי ההידברות וההרצאות יעסקו השנה בנושאי השותפויות בין כל חלקי החברה הישראלית. בין הדוברים יהיו שרת החינוך - פרופ' יולי תמיר, קצין חינוך ראשי תא"ל אילן הררי, הרב בני לאו, פרופ' דני גוטווין, ד"ר צבי צמרת, הרב דוד סתיו, ח"כ לשעבר גאולה כהן, ניר ברעם, סיוון רהב-מאיר, יקיר שגב. בנוסף, ייערך פנל בנושא חשבון נפש של התקשורת, בהנחיית אביב לביא ובהשתתפות רינה מצליח, ברוך קרא וסופיה רון-מוריה. בסיום האירוע בשעה 19:15, ייערך מופע בהשתתפות אריאל הורוביץ וג'קי לוי. במתחם הכיכר יתקיים גם אוהל קולנוע בו יוקרנו סרטים מסרטי "קרן גשר לקולנוע רב תרבותי" המבטאים קונפליקטים מרכזיים בחברה הישראלית.

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת תקיים באוהל בשעה 9:00 דיון מיוחד תחת הכותרת "מגבלות חופש הביטוי במערכת החינוך".

אל האוהלים הוזמנו אלפי תלמידי תיכון דתיים וחילונים, תלמידי מדרשות למנהיגות, חיילים ואזרחים על-מנת לדבר ולהקשיב זה לזה.

בערב יום הזיכרון בשעה 17:00 תתקיים בבית הנשיא הדלקת "נר יצחק". למחרת בשעה 15:00 יתקיים בהר הרצל טקס האזכרה הממלכתי, בשעה 17:00 ישיבת כנסת מיוחדת. ביום שני בשעה 7:30 תתקיים ישיבת פורום מטכ"ל מיוחדת במשכן הקבע בתל אביב.

ביום ג' (31.10.06) אוניברסיטת בר-אילן מקיימת יום עיון מיוחד לזכרו של רבין בנושא "ממלכתיות במבחן המציאות- מביטחון לפיכחון". הכנס יעסוק בשאלת הלכידות הלאומית, אתוס הכוח, ממלכתיות, סרבנות, גבולות ועוד, בכנס ישתתפו בכירי החוקרים בתחום וכו נשיא האוניברסיטה הפרופ' משה קוה ושופט ביהמ"ש העליון לשעבר, השופט מישאל חשין והאלוף (מיל.) יעקב עמידרור.

הכנס ינסה לבחון קשת רחבה של סוגיות העולות בהקשר הממלכתי וביניהן גם רצח רבין ז"ל. "הממלכתיות הישראלית עומדת בשנים האחרונות בפני אירועים מכוננים, כגון ההינתקות, ומלחמת לבנון 2006", אמר ד"ר אשר, ממארגני הכנס. "שאלות היסוד עולות בקצב גובר, כשברקע ניצב האיום האירני, המצריך בירור עמוק", הוסיף.

קרן קימת לישראל תקיים סיורים וטיולים מאורגנים שייערכו לזכרו של יצחק רבין ז"ל בפארק שהקימה לזכרו. הסיורים יתקיימו ביום שישי הקרוב (3.11.06). הטיולים שזורים אנקדוטות מקורות חייו של רבין, יליד ירושלים שנלחם לפריצת המצור עליה בתש"ח ולאיחודה במלחמת ששת הימים:

- "בין משלטים": יום שישי, בשעה: 14:00. טיול במשלטי פארק רבין. טיול המיועד לאוהבי לכת, בין המשלטים 1 - 10, בעקבות סיפור חייו בשבילי הפארק שקרן קימת לישראל הקדישה לזכרו. משך ההליכה כשעתיים, ובתום הטיול יקבלו המטיילים את השבת בצוותא בשירי רעות. מספר המשתתפים מוגבל. בתשלום: 60 ש"ח למשתתף, 40 ש"ח לידיד. לפרטים: 550 350 800 1.

- "על גלגלים - לזכרו": יום שישי, בשעה: 10:00. טיול אופניים בפארק רבין. טיול אופניים בשבילי פארק רבין ודרך בורמה, עם תצפיות, סיפורים היסטוריים על הקרבות ועל הדרך שעלתה לירושלים במלחמת העצמאות. מתנדבי עמותת רוכבי שמשון יובילו את הרכיבה ומתנדבי שנת שירות בקרן קימת לישראל ידריכו בתצפיות ויספרו על חייו של יצחק רבין כמצביא וכמנהיג. משך הטיול כ-3 שעות ומספר המשתתפים מוגבל. בתשלום: 30 ש"ח למשתתף, 20 ש"ח לידיד ולחבר בעמותת רוכבי שמשון. לפרטים: קו ליער.

- טיול עצמאי בפארק רבין: דרכי הגעה: אל ציר נווה שלום - אשתאול ניתן להגיע מכביש מס' 3 (מחלף לטרון-צומת נחשון). פונים במחלף נחשון - נווה שלום אל היישוב היהודי-ערבי נווה שלום. אין צורך להיכנס אל תוך היישוב, יש להמשיך ישר (מזרחה) בדרך עפר לפי השילוט אל פיתחו של פארק יצחק רבין.

למתחילים בנתיב המסלול ההפוך מאשתאול- לנווה שלום, יש לנסוע בכביש צומת שמשון-נחשון (כביש 44), כ- 0.7 ק"מ צפונית-מערבית לצומת שמשון ולפנות בכניסה המובילה למשתלת קק"ל.

המסלול:

בתחילת הכביש ליישוב נווה שלום ולתחילת המסלול המוצע, ניתן לבקר באנדרטת ההנצחה של חטיבת אלכסנדרוני שבלטרון. לשם כך יש לרדת מהכביש, (שמאלה - מזרחה) בדרך עפר. האנדרטה נמצאת במרחק של 400 מטרים מהכביש ומוסתרת בחורשת עצי איקליפטוס. אנדרטת ההנצחה מספרת את סיפור הקרב במלחמת העצמאות של גדוד 32 מחטיבת אלכסנדרוני שפרץ את הדרך לירושלים הנצורה. בסמוך לאנדרטה מצפור נוף מרהיב הפונה אל עמק איילון וחניון לפיקניקים.

בהמשך הכביש נמצא יישוב היהודי-ערבי נווה שלום. בכביש זה עברה עד למלחמת "ששת הימים" דרך הפטרולים על גבול שטח ההפקר בין ישראל לירדן. היישוב הוקם בשנת 1969 במטרה לקדם את הדו-קיום בין יהודים וערביים. שמו של היישוב מסמל את שאיפת המקימים לייצר יישוב שיביא עימו את השלום.

עוקפים את היישוב וממשיכים ישר מזרחה בדרך העפר לפי השילוט, כ- 300 מטר עד ל"מצפור לטרון" שבפתחו של פארק יצחק רבין. מימין ניתן לראות מגדל שמירה מחורר בכדורים הוא מצפור לטרון. נקודת תצפית מרהיבה לארבע רוחות שמיים, פנורמה ושלטי תיעוד על קרבות לטרון ודרך בורמה. נקודת גובה 314, מספרת על גבורת "מבצע יורם" (9-8 ביוני 1948) בה לוחמי "פלמ"ח הראל" יחדיו עם לוחמי "פלמ"ח יפתח" תקפו את מרכז המתחם הירדני ברכס לטרון. בקרב הקשה על המשלט נפגעו כ- 100 לוחמי פלמ"ח, ועשרות הפצועים חולצו במאמץ רב על-ידי חבריהם. 16 מלוחמי "פלמ"ח הראל" נפלו בקרב זה.

כמה מאות מטרים על דרך העפר מובילה לחניון "סוכת שלום" לכבודו של איש השלום אייבי נתן (במפגש הסימנים של השחור עם האדום). החניון הוקם בסמוך ליישוב נווה שלום המסמל אף הוא את השלום. מכאן אפשר להתחבר לדרך היורדת לדרך בורמה, עד סמוך לעיינות סוסין (מסומנת באדום). המשך הטיול במסלול המסומן בשחור.

חניון לזכרו של אברהם (בומה) גולדשטיין - במקום ישנם ספסלים בצורת חצי סהר הפונים אל הנוף הצופה לשפלת החוף וערי גוש דן, בור מים שהפך לתעלת הגנה ללוחמי פלמ"ח במלחמת השחרור, כמו גם קטע של פסיפס שבמרכזו עיגול מלא חצוי לארבעה חלקים. מהחניון תצפית יפה לכיוון שפלת החוף. בצד ימין לחניון, מאחורי מתקן של חברת מקורות וסבך העצים, יש שביל טיול קטן (לא מסומן) המוביל אל בור כבשן סיד ולאחר מכן מתחבר לאחד מדרכי היער. מעט לפני החיבור לדרך היער יש גת עתיקה. במדרון המזרחי ביינות העצים יש מספר בורות מים וגתות המסתתרים בין הצמחייה העבותה.

בהמשך הדרך יש שפע של חניוני נופש פעיל, מתקני משחק לילדים, מרכזי הוקרה ופינות מרגוע. מרביתם הוקמו בתרומת ידידי קק"ל בארצות אמריקה הלטינית: פרו, אורוגוואי (עמודים בצבעי הדגל כחול/צהוב), צ'ילה ועוד.

בערב יום הזכרון (יום ד', 1.11.06), יעמדו חניכי ומדריכי הנוער העובד והלומד ב-84 צמתים ומרכזי ערים ברחבי הארץ וידליקו משואות זיכרון ויקיימו טקסים לזכרו של יצחק רבין. מבצע המשואות יחל בשעה 16:30, ובדיוק בשעה 17:30 יִדָלקו ב-84 צמתים ומרכזי ערים מאות משואות לזכרו של רבין.

42% מהישראלים מאמינים כי הפוליטיקאים בישראל אשמים בפילוג העם. 39% מאמינים כי האשמה היא התקשורת, ו-9.2% מטילים את האשמה ברבנים. כך עולה מסקר שערכה עמותת 'גשר' על מצב הפילוג בעם, לקראת יום השנה ה-11 לרצח רבין.

מהסקר עולה כי רוב הציבור בישראל (47.7%) מאמין כי ההינתקות גרמה לפילוג הגדול ביותר. רצח רבין נמצא במקום השני (38.8%).

הקבוצה השנואה ביותר בישראל היא - החרדים (37%), במקום השני - העולים מחבר העמים (152%). 12.6% ציינו את המתנחלים.

הקיבוצניקים עדיין נחשבים לקבוצה אשר תורמת רבות לחברה הישראלית (20.1%). למתחנלים גם כן יש תרומה משמעותית (16.2%) והם נמצאים לפני התל אביבים (11.9%) והעולים מחבר העמים (11.7%).

מנכ"לית עמותת גשר, שושי בקר אמרה בתגובה לממצאי הסקר: "התוצאות מהוות תמרור אדום לפוליטיקאים ולמנהיגי המדינה שחייבים לשנות את דרכיהם ב-180 מעלות. מלבד זה שהציבור רואה בהן את האחראים על השנאה הם גם צריכים להיות מודאגים מהקוטביות בחברה הישראלית כפי שעולה מהתוצאות".

רצח רבין מהווה קו פרשת מים בחיי האומה ומאז נדמה שהחברה הישראלית נמצאת בעיצומו של משבר זהותי-ערכי מתמשך. ציון הרצח מהווה מבחינת "בתי מדרש" שהוקמו לעיסוק בשאלות תרבותיות הזדמנות לקחת אחריות ולעשות חשבון נפש לאומי לא כדי להתחשבן על העבר ואחד עם השני אלא כדי לעשות תיקון. תיקון במקומות שונים של החברה, תיקון שאינו נובע מעריפת ראשים אלא מחיפוש דרכים חדשות להגדרת הזהות הישראלית. אחד הסימפטומים המרכזיים של משבר הזהות של החברה הישראלית הוא המנהיגות הישראלית, הנחשפת יותר ויותר כנגועה בשחיתות, אופורטוניזם, סקטוריאליות ועוד. החברה הישראלית מתבוננת במנהיגיה כבראי ומבקשת לשבור את הראי פעם אחרי פעם על-מנת לפתור את השאלות הערכיות הניצבות לפתחה. ל"בתי המדרש" הללו נדמה, כי הדרך לתיקון צריכה לעבור בנתיב מורכב יותר בו החברה והמנהיגות שלה יעצבו מחדש את השיח הישראלי, את ערכיו וזהותו.

במהלך השבוע המציין את רצח רבין יקדישו בתי המדרש העוסקים בהתחדשות יהודית ולימוד, סדרת אירועים במטרה להתמודד עם משבר המנהיגות (סימפטום או סיבה ) ולהניח יסודות לתיקון. מדובר באירוע אחד, שיתפרס בכ-20 נקודות בארץ.

בין בתי המדרש המשתתפים: 'אלול', 'בינה', 'המדרשה בארנים', 'עלמא מכללה עברית', 'ממזרח שמש', 'במדבר', 'מדרשת עיון', 'מעגל', מרכז יעקב הרצוג', 'קהילה'. במימון הפדרציה של ניו-יורק, בחסות רשת ב' ובשיתוף מגזין 'ארץ אחרת'.

בתוכנית: שיח בהשתתפות אנשי ציבור, עיון ולימוד טקסטים יהודיים וישראלים, ודיון ציבורי במטרה לגייס לעשייה ולתיקון.

פירוט מלא במסמך המצורף לעיל.