החוגגת יפה גריף עברה חוויה לא נעימה באולמי השמחות יסמין בירושלים. בחודש דצמבר 2001 הגיעה לאולם לחגיגת בת-מצווה וכשעשתה דרכה לשולחן הכיבוד נתקלה לטענתה בכבל שהונח על הרצפה ונחבלה. גריף תבעה את גזית אולמי שמחות, את מגדל חברה לביטוח, את צלם הוידאו דניאל הרוש, ואת הדר חברה לביטוח בבית המשפט השלום בירושלים, בגין נזקי הגוף שנגרמו לה.
"הגעתי לאולם בשעה 20:00 וכעבור שעתיים פסעתי לעבר שולחן הכיבוד במטרה לבחון קישוט מיוחד שהיה על עוגה ושסיקרן אותי בהיותי קונדיטורית", כתבה בתביעתה. לדבריה, היא לא הגיעה לשולחן הכיבוד בשלום, שכן בדרכה אליו נתקלה בכבל ה"סורר".
בחקירתה הנגדית אמרה שהיה חשוך ולכן לא ראתה את הכבל והדבר לא צוין בתצהירה. בהמשך חקירתה אמרה שייתכן שהמקום היה מואר ואין לה הסבר מדוע אמרה שהיה חשוך. גריף לא זכרה היכן היה הכבל בו נתקלה והדגישה שלא ראתה אותו, וכי הנפילה אירעה בסמוך לשולחן עליו הונחה העוגה. חברתה של גריף העידה שהנפילה אירעה במקום שאינו צמוד לשולחן העוגות, וכי לא ראתה את הנפילה אלא את הכבל כשעזרה לגריף לקום. מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט קבע שגריף סבלה מבעיות בברכיים לפני הנפילה ומצבה הוחמר שלושה שבועות קודם לכן.
בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט כרמי מוסק את התביעה וחייב את גריף לשלם לנתבעים 5,000 שקל. "קיים הבדל גדול בין גרסאות התובעת לחברתה העדה באשר למקום הנפילה. העדה לא ראתה את התובעת נתקלת בכבל, אלא שהיא משערת זאת מאחר שהיא ראתה כבל בסמוך לרגליה של התובעת לאחר שנפלה. כמו-כן קיים הבדל בין התובעת לעדה כאשר התובעת טענה שלא הבחינה כלל בכבלים באולם. היא הוסיפה בעדותה כי היה חשוך ואחר-כך חזרה בה, ואילו העדה טענה שהבחינה בבירור במצלמות שנעו באולם, ובכבלים שמחוברים למצלמות האלה. כל זאת מעמיד בספק רב את גרסת התובעת כי נתקלה בכבל וכי נפלה עקב כך", כתב השופט.
בהתייחס לחוות הדעת הרפואית קבע השופט שזו מצביעה על הסבר נוסף לנפילה והכבל אינו בהכרח הסיבה היחידה או המסתברת לכך. השופט הפנה לדברים שאמרה גריף לחוקר מטעם הנתבעים ושהוקלטו על ידו. "בתמליל אמרה התובעת שהיא אינה יודעת אם נפלה על חוט אן שהחליקה על עוגה. עניין זה מלמד על מידת מהימנות שניתן לייחס לתובעת ובפרט לדברים עליהם העידה בתצהיר עדותה הראשית", ציין השופט, והדגיש שגריף לא הוכיחה את תביעתה ולא עמדה בנטל הראייתי שהוטל עליה.
