בית המשפט העליון דחה (יום ב', 9.2.09) את עתירת התנועה לאיכות השלטון להורות לממונה על השכר באוצר לחשוף שמות מקבלי שכר חריג בגופים ציבוריים. השופטים, אילה פרוקצ'יה, אליקים רובינשטיין ועוזי פוגלמן, פסקו: חשיפת שמותיהם של מקבלי שכר חריג בגופים ציבוריים מהווה פגיעה בשמם הטוב ובפרטיותם.
מדובר בדוח חריגות אותו מגיש הממונה מידי שנה לכנסת ובו התייחסות לשכר עובדי תאגידים, רשויות מקומיות, מועצות דתיות, בנק ישראל, חברות ממשלתיות וחברות עירוניות. בדוח מופיעים נתונים על הגוף המעסיק, דירוג העובד ותפקידו, וכן נתונים על שכר משולם. כמו-כן שיעור החריגה בהתייחס לחלק ממקבלי השכר החורג. בדוח אין שמות מקבלי השכר החורג.
באי-כוח התנועה עוה"ד דניאל קירס וברק כלב טענו בעתירה כי הממונה, כנאמן הציבור, חייב לפרסם את שמות "החורגים" כדי שהציבור כבעלים על הכסף והמידע, יוכל לפקח על האופן שבו הממונה אוכף מטעמו את האיסור על תשלום חורג. לטענת איכות השלטון, "האינטרס הציבורי בפרסום השמות גובר על זכותם של מקבלי השכר לפרטיות". עוד נטען כי פרסום השמות "יאפשר לציבור לעקוב באופן אפקטיבי אחר הנעשה בגופים המתוקצבים והממומנים ולהיאבק בחריגות השכר".
מנגד, הממונה התנגד לדרישה בטענה כי מדובר בכלי שנועד לפיקוח פרלמנטרי על תנאי השכר במגזר הציבורי, ו"מתכלית זו לא נגזרת דרישה לפרסום פרטני של שמות העובדים". לטענתו, הפרסום יפנה את "הזרקור הציבורי" מהמעסיקים, נותני השכר החריג, למקבליו. בכך ייפגע שמם הטוב ופרטיותם של העובדים. זאת בשעה ש"הדוח מביא את הנתונים הלכאוריים של השכר החורג, בטרם בדיקה ויכול ויתברר לאחר בדיקה כי בפועל לא הייתה חריגה בשכר".
כאמור, השופטים, דחו את הבקשה לפרסום כוללני של כל החורגים בדוח ושמותיהם. השופטים ציינו כי מדובר בדוח המוגש בידי הממונה לכנסת לצורך דווח על חריגות "לכאוריות". נתוני הדוח נקבעים "מתוך השוואה הנעשית באמצעות תכנה ממוחשבת בין עליית השכר המשולם בגוף הציבורי לבין עליית השכר המשולם לגורם המקביל בסקטור הממשלתי. הבחינה נעשית בהתייחס לכל בעל תפקיד, עובד או עובדים בדירוג מסוים בגוף הציבורי אל מול המקבילים להם בסקטור הממשלתי. מקום בו עליית השכר בגוף הציבורי גבוהה בלמעלה מחמישה אחוזים מזו שהייתה בסקטור הממשלתי נחשב השכר כחורג לכאורה".
השופטים ציינו כי פרסום שם מקבלי שכר חורג "עלול להביא לפגיעה בשמם הטוב... פרסום השמות המבוקש מתייחס לחשש לכאורה לקבלת שכר חורג ואין המדובר אך בפרסום נייטרלי מבחינה ערכית בעניין זה. משכך נראה כי פרסום שמו של אדם כמי שקיבל לכאורה שכר חורג בניגוד להוראות הדין, עלול להביא לפגיעה בהערכה לה הוא זוכה בעיני הציבור, מכאן - לפגיעה בשמו הטוב".
הם הוסיפו כי הזכות לשם טוב "היא אחת מזכויות היסוד במשטרנו המשפטי". יתרה מכך, מדובר בפגיעה בפרטיות שכן "מידע הנוגע להכנסתו של אדם, ובכלל זה נתונים בדבר השתכרותו, נכלל בגדר הזכות לפרטיות".
לפיכך קבעו השופטים כי מתכונת הדוח הנוכחית עונה על תכליתו, דיווח לכנסת וגם על זכות הציבור לדעת. הם רשמו בפניהם את הודעת הממונה לפיה "ההחלטות שתפורסמנה תהיינה אלה המתקבלות בעניינם של מי שהם בבחינת 'בעלי תפקיד' וכן בעניינם של עובדים ששכרם עולה על 80% מן השכר המאושר למנכ"ל בגוף בו הם מועסקים". כלא זאת לאחר שנבדק עניינם של מקבלי שכר חורג לגופו, וניתנה להם זכות התגובה.
