נשיא איגוד הבנקים ויושב-ראש בנק לאומי, איתן רף, מנכ"ל איגוד הבנקים, פרדי וידר, חבריי הבנקאים, חברי מבנק ישראל, גבירותיי ורבותיי.
תודה לאיגוד הבנקים על שהזמין אותי והעניק לי הזדמנות זו להופיע בפניכם כאן היום.
בראשית דבריי אני רוצה להתייחס למצב המשק בישראל, שמערכת הבנקאות היא חלק חשוב ממנו הן כגורם משפיע והן כגורם מושפע. בחלק השני של דבריי אתייחס לאתגרים העומדים בפני המפקח החדש ובפני מערכת הבנקאות הישראלית.
מצב המשק
הכלכלה הישראלית נמצאת היום במצב טוב מאוד, גם לאחר הלחימה בלבנון. אומנם היתה האטה בפעילות המשק בתקופת הלחימה - האטה שהתבטאה בצמיחה שלילית ברביע השלישי - אולם האינדיקטורים האחרונים מצביעים על התאוששות יחסית מהירה בפעילות המשק לאחר הלחימה.
המשק נהנה, מזה כשלוש שנים, מצמיחה מואצת. בעקבות נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי שפורסמו לאחרונה על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קיימות הערכות בבנק ישראל שהתמ"ג צפוי לצמוח ב-2006 בקצב של 4.8 אחוזים. מדובר בצמיחה מהירה בהשוואה בינלאומית, תוך גידול בהשקעות, גידול ביצוא, עודף במאזן התשלומים, קצב השקעות זרות גבוה מאוד, עלייה בפריון ושיפור בנתוני התעסוקה - וכל זה, למרות הפגיעה בצמיחה שנבעה מהלחימה.
נתוני התקציב מצביעים על התאוששות בהכנסות ממיסים. הגירעון בתקציב צפוי להגיע ב-2006 לכ-1.8 אחוזי תוצר.
האינפלציה בישראל נמוכה, וצפויה להיות מתחת ליעד ב-2006, כתוצאה בעיקר מהירידה במחיר הנפט ומייסוף השקל. בהתאם לגישת בנק ישראל של Flexible Inflation Targeting, המטרה שלנו היא לחזור לתוך היעד - בין 1-3 אחוזים - באופן הדרגתי.
שיעורי הריבית בישראל ל-10 שנים עומדים ברמה של פחות מ-6 אחוזים - וזה חשוב לכל אחד שצריך לקחת משכנתא. השווקים הפיננסיים מפגינים חוסן ויציבות.
ההצלחה של המשק ויכולתו לעמוד מול ההשפעות השליליות של הלחימה נבעו משלושה גורמים עיקריים:
הראשון: השינויים המבניים שעברו על המשק ב-15 השנים האחרונות;
השני: המדיניות המקרו-כלכלית שהממשלה ובנק ישראל ביצעו לפני, במשך ואחרי הלחימה;
והשלישי: גורמי הרקע שלא כולם תלויים בנו. אני מתכוון להתפתחויות בכלכלה העולמית ולמצב הביטחוני.
יחד עם זאת בפני המשק ניצבים לפחות שני אתגרים חשובים: הפחתה בחוב הממשלתי, ובעיית העוני. דיברתי בעבר, ואדבר גם בעתיד, על הפתרונות לבעיות אלו, וכיוון שברצוני להתייחס לבעיות הסקטור הבנקאי היום, אסיים את חלק זה של דבריי, ואומר שהמצב המקרו-כלכלי של המשק טוב מאוד, אבל חשוב לשמור על כך ולא להיכנס לשאננות. לבנקאים אני רוצה להזכיר את המשפט באנגלית המבטא זאת היטב : "Bad loans are made in good times".
ומבחינת המקרו-כלכלה, אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה טובה.
האתגרים העומדים בפני המפקח החדש על הבנקים
בחלק השני של דבריי אני רוצה להתייחס למערכת הבנקאות. מערכת הבנקאות חשובה מאד בכל משק - וכמובן גם במשק הישראלי. החשיבות היא, שתהיה מערכת בנקאית יציבה, תחרותית והוגנת, שתשרת היטב את כל לקוחותיה - הן את הצרכנים והן את הסקטור העסקי.
ראשית, ברצוני להודות למפקח על הבנקים היוצא, יואב להמן, עבור 28 השנים של שירותו לבנק ישראל ולמשק הישראלי, ואני רוצה גם לברך את רוני חזקיהו, ולאחל לו הצלחה באתגרים החשובים שניצבים בפניו, הן בבנק ישראל והן כלפי המערכת הבנקאית.
בבנק ישראל מצפה למפקח משימה חיונית ולא פשוטה של ניהול מחלקה מורכבת וגדולה. המשימה אינה פשוטה, במיוחד כאשר קיים צורך לעבור למערכת פיקוח חדשה, זאת אומרת - באזל II.
יישום באזל II הינו אתגר גדול למפקח החדש ולבנקים. אומנם הצבנו את היערכות הפיקוח ואת היערכות הבנקים לקראת הטמעת "באזל II" במקום גבוה בסדר העדיפויות, אבל לא התקדמנו מספיק.
חשוב להדגיש כי "באזל II" הוא לא רק ספר כללים חדשים, אלא גישה חדשה - פיקוח על מערכות ניהול, במיוחד מערכות לניהול סיכונים במקום קביעת כללים פרטניים. קל להגיד לפיקוח לקבוע עקרונות כלליים ולא כללים פרטניים, אולם קשה לבצע זאת. זהו אתגר גם לבנקים שלעיתים נוח להם להתנהל על-פי כללים פרטניים, והם אף מבקשים זאת.
שוחחתי עם בנקאים לגבי "באזל II" והתרשמתי שבישראל כולם רוצים ליישם את המודלים הפנימיים המתקדמים. כדי ליישם מודלים מסוג זה, קיים צורך במערכות מידע וניהול מתוחכמות ויקרות ובסיס נתונים רחב - דברים שלא זמינים לבנקים קטנים. לשם ההשוואה, בארה"ב חושבים שרק 20 הבנקים הגדולים צריכים ליישם את המודלים המתקדמים ביותר. אנחנו מודעים למאמצים של מספר בנקים יותר קטנים לשתף פעולה בבניית מערכות סטטיסטיות ומברכים אותם על כך.
הגברת קצב ההיערכות ל"באזל II" וההיערכות לקראת אימוץ כללים לבקרה פנימית לפי "404 SOX" יביאו לשיפור המערך הכולל של הניהול והבקרה בבנקים. דבר זה יציב סטנדרטים גבוהים במערכת הבנקאות הישראלית, שהינם עקביים עם הסטנדרטים במערכות הפיננסיות המתקדמות ביותר בעולם.
האתגר השני החיצוני העומד בפני בנק ישראל והמפקח החדש הוא חיזוק התחרות במערכת הבנקאות, ובפרט בתחום הקמעונאי. התחזקות התחרות במערכת הבנקאות היא אחת המטרות החשובות של בנק ישראל - ואני מניח - של כל ממשלה ישראלית.
ועדת בכר טיפלה בתחרות בתחומי האשראי ושוק ההון, ויש צורך לחזק את התחרות בתחום השירותים הבנקאיים שניתנים למשקי הבית ולעסקים הקטנים.
בהקשר זה, אני רוצה להתייחס לאירוע האחרון בו בנק אחד העלה עמלות ובנקים אחרים הלכו בעקבותיו, כך שמתקבל הרושם של אנטי תחרותיות. לכן, אין זו הפתעה שהציבור ונציגיו בכנסת הגיבו בביקורתיות כפי שעשו. גם כאן, התנהגות תחרותית תועיל ללקוחות, לבנק ולמערכת הבנקאות.
עובדה נוספת שלא מוסיפה לתחרות היא רשימת העמלות הארוכה ואולי אף המגוחכת. אינני מבין מדוע המערכת הבנקאית הישראלית מתפקדת כך בעוד שבמדינות אחרות הבנקים מתפרנסים בעיקר מהמרווח בין הריבית שהם משלמים לריבית שהם מקבלים.
יהיה זה טוב מאד אם בנק זר ייכנס לתחום הבנקאות הקמעונאית בישראל, ואני מקווה שכך יקרה.
נושא נוסף שברצוני לדבר עליו הוא הצורך בשיפור רמת השירות ללקוח. ישנן יותר מדי תלונות מוצדקות, ועל הבנקים להקדיש משאבים כדי למנוע מצבים מסוג זה. בהקשר זה, ברצוני להבהיר את גישתי בנוגע להתערבות בנק ישראל להגנת הצרכנים. אני תומך במעורבות שלנו בתחום זה, אבל אני רוצה שנטיל את האחריות במקום הראוי, וזה בבנקים. אני רוצה להבהיר את עמדתי בעניין זה: רצוי שהלקוח יפנה תחילה לבנק ויקבל מענה ופתרון לתלונתו, ורק אחר כך, אם יש צורך, יפנה לפיקוח על הבנקים. במערכת תחרותית הבנקים צריכים לטפל במרבית התלונות והבנק המרכזי רק כמפלט אחרון של הלקוח ולא כסעד ראשון.
בעניין זה אני רוצה לשתף אתכם בשיחה שהיתה לי. נשאלתי על-ידי כמה חברים איך אני מסתדר בארץ ואם אני מבין את כל הדברים פה. השבתי שהדבר שהכי קשה לי להבין זה תלוש המשכורת, אבל האמת היא שיש דבר שקשה לי יותר להבין והוא הסטייטמט (דף החשבון) שאני מקבל מהבנק.
ברצוני להתייחס לנושא האחרון, שיתוף פעולה בין המפקחים על המערכת הפיננסית. המפקחים פועלים תוך שיתוף ובכוונתנו למסד שיתוף פעולה זה במסמך הבנות MOU. אני רואה את הצעד הזה כשלב ראשון לשיתוף פעולה יותר הדוק בין המפקחים על המערכת הפיננסית.
לסיום: יש למפקח החדש מספיק אתגרים כדי שחייו לא יהיו משעממים. הוא יעבוד לפי גישה של פחות רגולציה פרטנית, ויותר רגולציה לפי עקרונות. אך הצלחתו במשימה זאת תלויה לא רק בו, אלא גם בהתנהגות האחראית והתחרותית בין הבנקים.
תודה רבה.
