האם המדינה תפצה על סחבת השופטת?

אחריות המדינה על מעשי שופטיה. בבית משפט בראשון לציון יתחיל בקרוב דיון בסוגיה שנויה במחלוקת: תביעה של עורך דין נגד המדינה בגלל סחבת של שופטת. נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש נענתה לבקשת המדינה (יום ד', 4.3.09) להעביר את התיק למחוז אחר מחוץ לירושלים מטעמי "מראית פני צדק" מאחר ומדובר בעניינה של שופטת ממחוז ירושלים, השופטת (בדימ.) מיכאלה שידלובסקי.

מדובר בתביעה של עו"ד עדיאל חשין נגד המדינה, בטענה כי היא נושאת באחריות לנזקים שנגרמו לו כתוצאה מסחבת של שידלובסקי אשר עיכבה לטענתו במשך 10 שנים מתן פסק דין בתביעה נגד לקוחו.

מדובר בתביעה לשכר טירחה של כמאה אלף שקלים שהגיש חשין בשנת 1991 נגד לקוחו, הקבלן עובדיה לוי. בא-כוחו של חשין, עו"ד מייק אברהמס, טען כי התביעה החלה כסדר דין מקוצר אך השופטת שידלובסקי דרשה לתת ללקוח להתגונן מפני עורך דינו. בשנת 1994 הסתיים ההליך וניתן היה לתת פסק דין אך זה ניתן רק כעשר שנים לאחר מכן. לטענת חשין, כיום אינו יכול לממשו שכן הלקוח שהיה מצוי אז בעסקי נדל"ן ונהנה מהכנסות של מיליוני דולרים, הוא כיום נכה על כסא גלגלים ואינו יכול לפרוע את חובותיו. עוד טען כי כשפתח נגד הלקוח תיק בהוצאה לפועל, גילה שאינו נושה יחיד וכי על כתפיו של לוי רובצים חובות בגובה של כ-4 מיליון שקלים. גם את הסכום החודשי שנקבע ללוי לתשלום 740 שקלים, הוא אינו משלם.

חשין תובע מהמדינה סכום של כ-700 אלף שקלים וכן הוצאות משפט ושכר טירחה, זאת בטענה כי היא נושאת באחריות להתנהלות השופטת.

למעשה, אחריות המדינה על טעויות שופטים נתונה בפולמוס קשה. בתביעה טוען חשין כי אין המדובר ב"טעות" שופט או בבעיה "בשיקול דעת שיפוטי" אלא "במעשה של רשלנות רבתי ומחדל מתמשך". עיכוב פסק דין למעלה מ-10 שנים הוא לטענתו, דוגמא מובהקת "שהנהלת בתי המשפט לקחה על עצמה את האחריות למנוע".

המדינה דרשה להעביר את הדיון מירושלים למחוז אחר בשל העובדה כי מדובר בשופטת שכיהנה בבית המשפט המחוזי בירושלים בטרם פרישתה. כאמור, השופטת דורית ביניש קבעה כי התיק יעבור מטעמי "מראית פני צדק" לבית משפט בראשון לציון. היא דחתה את בקשת עו"ד חשין להעביר את התיק לבית משפט המחוזי במחוז מרכז. חשין טען כי "המדינה ממילא תבקש להעביר את הדיון לבית משפט מחוזי". "לא ניתן להענות לבקשת חשין להעברת מקום דיון מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט המחוזי במחוז המרכז", כתבה ביניש, "שכן הסמכות להעברת מקום הדיון בהתאם לסעיף 78 לחוק מתייחסת רק להעברה לבית משפט של 'אותה דרגה' במקום אחר ולא כך הם הדברים בנסיבות העניין שלפנינו".