שימוש בהעתק חשבונית

בחוק ובפסיקה אין למעשה מענה ברור לשאלה אם בכל מקרה ובכל הנסיבות, היעדרה של חשבונית המקור, בין אם אין היא קיימת עוד ובין אם יצאה מרשותו של העוסק, שוללת את הזכאות לניכוי מס תשומות, וזאת גם אם ברור מעל לכל ספק, שאכן הוצאה חשבונית-מס כדין.

בספרו "הוצאות מוכרות" מתייחס עו"ד (רו"ח) רמי אריה לנושא זה מהבחינה של הוכחת קיומה של חשבונית שאבדה ונטל ההוכחה כי תביעת המע"מ אכן נעשתה לפי חשבונית מס כדין בעזרת העתק חשבונית המאושר על-ידי מוציא החשבונית כ"נאמן למקור". דעה זו שהובאה בשנת 2004, אומנם מציינת כי ניתן להשתמש בהעתק חשבונית אבל הצורך באישור "נאמן למקור" - על-פי פרשנות הכותב - לדעתי מיותר.

חוות דעת שניתנה לאחרונה על-ידי משרד עורכי הדין "דורון טיקוצקי עמיר" דנה בשאלה - האם ניתן לקזז מס תשומות על-פי העתק חשבונית שהתקבלה בפקס או בכל דרך אחרת.

להלן עיקרי חוות הדעת

סעיף 38 (א) לחוק מע"מ מחייב את הוצאתה כדין של החשבונית ולא את הימצאותו של המסמך המקורי בידי העוסק כלהלן: "עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין או ברשימון יבוא או במסמך אחר".

השאלה היא האם ניתן יהיה לנכות מס ששולם על תשומות בגין חשבונית אשר נשלחה באמצעות פקסימליה או שמא הגישה היא כי העוסק יכול להסתייע אך ורק בחשבונית המקורית לשם הניכוי? חוות הדעת דנה בפרשנותם המשפטית של המונחים "שהוצאה לו" ו"מסמך אחר" כפי שנקבעו בחוק מס ערך מוסף,התשל"ו 1975 .

חוות הדעת מגיעה למסקנה שלהלן משני היבטים:

אחד - ניתן לקזז תשומות על-פי חשבונית שהוצאה - כלומר החשבונית אינה חייבת להיות ברשות המנכה, וברור שההוצאה צריכה להיות "כדין" כלומר מאחורי החשבונית עומדת עסקה אמיתית.

השני - שבידי העוסק "מסמך אחר" -על פיו ניתן להתחקות אחר העסקה שבוצעה בפועל - כדוגמת העתק צילומי של החשבונית המקורית או עותק של אותה חשבונית שנשלח אל העוסק בפקס (שאין חולק על כך כי יצאה מאת חזקתו של העוסק המחויב בהוצאתה) על-מנת שיותרו לו קיזוז תשומותיו על-פי אותה החשבונית.

המסקנה העולה מתוך כל האמור לעיל הינה שניתן להשתמש לצורך מע"מ בהעתק חשבונית גם אם לא צוין עליו "נאמן למקור".