פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, החליטה להגיש לבית המשפט העליון בקשה לקיים דיון נוסף, בהרכב מורחב, באישומים שהוגשו נגד שמעון שבס.
ההחלטה התקבלה לאחר דיון שקיימה ארבל עם פרקליטי המחוזות ועם בכירים בפרקליטות המדינה. הפרקליטות טוענת כי מדובר בתיק עקרוני. דובר הפרקליטות מסר, כי "בדיון נבחנו, בין היתר, השלכות הרוחב, בעקבות פסיקת בית המשפט, וכן בין היתר בנוגע ליחסים שבין הון לשלטון".
נמסר עוד:
"ההחלטה לבקש דיון נוסף בתיק זה, התקבלה מפאת חשיבותה של ההלכה שנפסקה בפסק הדין ובשל חידושה ביחס לגישה קודמת של בית המשפט. פסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט העליון, העלה שאלות נורמטיביות בכל הקשור לעיקרון הבסיסי האוסר להימצא במצב של ניגוד עניינים ולמידת משמעות החריגה מנורמת התנהגות מקובלת וראויה בתרבות השלטון בישראל.
"הוצאת התנהגותו של שבס, כפי שזו נקבעה בפסק הדין, אל מחוץ לגדרה של עבירה פלילית, יש בה כדי להשליך באופן מהותי על התרבות השלטונית במדינה בכלל, ועל התנהגותם של נושאי משרות בכירות בשירות הציבורי ושל נבחרי הציבור בפרט, בייחוד בכל הקשור לחיבור הפסול בין הון לשלטון.
הפרקליטות טוענת בנוסף, כי להכרעה של בית המשפט העליון בעניין שבס, "עלולה להיות השלכה על מדיניות רשויות השלטון הממונות על אכיפת החוק, והיא עלולה לפגוע באופן ממשי ביכולת לאכוף נורמות של טוהר מידות, יושר והגינות בשירות הציבורי".
ביקורת
עם זיכוי שבס בבית המשפט העליון (ראו קישור), הוטחה ביקורת נוקבת נגד הפרקליטות בכלל וארבל בפרט, בגין דרך טיפולם בפרשה זו. בית המשפט העליון קבע, כי לכל היותר מדובר בעניין משמעתי. ארבל טרם השלימה עם פסק דינו של בית המשפט העליון (ראו קישור).
נגד שבס הוגשו שמונה אישומים, בגין עבירות לכאורה בשתי פרשיות שונות. שבס זוכה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על-ידי השופט אדמונד לוי (כיום שופט בית המשפט העליון) מ-7 אישומים. באחד האישומים הוא הורשע בניסיון לקבל שוחד והפרת אמונים. הפרקליטות הגישה כתב אישום, בבקשה להרשיעו בעבירות נוספות. שבס הגיש ערעור על הכרעת הדין.
בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון, על-ידי השופטים אליהו מצא (אב"ד), דליה דורנר ומרים נאור, זוכה שבס פה אחד מהאישום בעבירות השוחד; וברוב דעות (מצא ודורנר) מעבירת הפרת אמונים שייחסה לו הפרקליטות.
עתה מבקשת הפרקליטות "סיבוב נוסף" - דיון בהרכב מורחב של חמישה שופטים לפחות. החלטת ארבל היא הקובעת עתה, שכן היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין - הנוהג להימנע מהגשת בקשות לדיונים חוזרים - מנוע מלטפל בפרשה זו, בשל קשריו בעבר עם שבס. בית המשפט העליון, בהרכב דן-יחיד, ייתבקש עתה להכריע האם יש מקום לדיון נוסף.
תגובת שבס ופרקליטו
שבס אמר בתגובה: "במקום לעשות חשבון נפש - ממשיכה הפרקליטות ברדיפה הנמשכת כבר 6.5 שנים. בטוחני שבית המשפט העליון, יעמוד על החלטתו החד-משמעית".
פרקליטו של שבס, עו"ד מיכה פטמן, מסר בתגובה (ציטוט):
בית המשפט העליון קבע כממצא עובדתי, כי מעשיו של שבס בעניינים המפורטים בכתב האישום אינם מהווים עבירה. מפסיקת בית המשפט העליון עולה גם, כי לא היה מקום להגיש את כתב האישום המופרך כנגד שבס. מתוך שמונה סעיפי אישום, שבעה בוטלו במחוזי ובית המשפט העליון ביטל את ההרשעה בשוחד והפרת אמונים וקיבל באופן מלא ומוחלט את ערעורו של שמעון שבס. הניסיון לטעון כאילו הזיכוי מעבירת הפרת האמונים, מהווה בעניין זה "חידוש מפתיע בפסיקה", מתעלם לחלוטין מקביעת בית המשפט העליון, כי לא נמצאו ראיות להפרת אמונים כלשהי.
פרקליטת המדינה מנסה ליצור מראית עין של שאלות עקרוניות על מנת להיאחז בשארית הפליטה מכתב אישום מופרך וחסר ראיות. מדובר בהיטפלות לכבשת הרש וביטוי נוסף למבוכה ולמצוקה שמגלה הפרקליטות בכל הנוגע לכתב אישום שנדחה במלואו על-ידי בתי המשפט. הצעד של פרקליטות המדינה תמוה מבחינה משפטית, מוסרית וציבורית ואנו תקווה, כי בית המשפט העליון ידחה את הבקשה על הסף – לאור עובדה זו.
במשך שש וחצי שנים נלחם שבס על זכאותו. אנו תקווה, כי פסיקת בית המשפט העליון שזיכתה את שבס היא סופית ומוחלטת.
