|
תאריך לידה: 22/6/1964
ארץ לידה: ישראל
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: נשוי+2
השכלה: תואר ראשון
תואר/מקצוע: חוקר, עורך, עיתונאי
תפקיד/עיסוק: עורך, עיתונאי, תחקירן
טלפון: 03-9345666
כתובת: בלוך 42 תל אביב
64681
|
איתמר לוין. יליד 22.6.1964, תל אביב.
בוגר המסלול המורחב בהיסטוריה של המזרח התיכון (בהצטיינות), אוניברסיטת תל אביב (1989). נשוי לאירית, אב לאריאל ואביעד.
חבר מערכת גלובס מנובמבר 1990. מאז 1992 עובד בדסק החדשות של גלובס. תחילה שימש משכתב. בשנים 1999-1995 היה רכז מערכת. ב-1999 מונה לתפקיד עורך החדשות.
את דרכו בעיתונות החל בתפקיד כתב לענייני ערבים, ואחר-כן סגן עורך חדשות החוץ בגלובס. בשנים 1990-1989 עבד במעמד פרילאנסר של עיתון גלובס, בתפקיד כתב לענייני ערבים. מסקר בקביעות את נושא השבת הרכוש היהודי באירופה, ואת ענף ראיית החשבון.
מ-1995 פרסם מאות ידיעות, תחקירים ומאמרים בנושא השבת הרכוש היהודי. תחקיריו צוטטו בארץ ובחו"ל, הביאו להתעוררות גופים, מוסדות וממשלות בעולם - וללחץ בינלאומי על ממשלת שוויץ, כדי שתשיב את שגזלה מנרדפי הנאצים. סידרת תחקיריו בנושא זה זכתה להכרה מקצועית - כאחת החשובות שפורסמו בעיתונות בישראל.
ב-2000 פרסם סדרת תחקירים על רכוש יהודי מדינות ערב. הסידרה היתה בין הגורמים שהובילו ליוזמת הנשיא קלינטון לפסגת קמפ-דיוויד להקמת קרן בינלאומית לפיצוי הפליטים היהודים והפלשתינאים כאחד.
באפריל 1995 פרסם את התחקיר המקיף הראשון על בעיית פקדונות קורבנות השואה בשוויץ. התחקיר היה גורם מרכזי בהנעת המאבק על השבת הכספים. באפריל 1996 פרסם תחקיר על בעיית רכושם של יהודי אוסטריה, אשר הביא לפעילות ממשלתית ופרלמנטרית בישראל לפתרון הבעיה, ומילא תפקיד מרכזי בהשגת ההסדר עם אוסטריה ב-2000.
ביוני 1997 פרסם תחקיר אודות השתלטות בריטניה על רכוש קורבנות שואה. הפרסום הביא לפתיחת חקירה ממשלתית בבריטניה ולפעילות פרלמנטרית בישראל, אשר הסתיימה במתן פיצוי חלקי ליורשים. כמו כן, עסק בכל היבטי המאבק להשבת הרכוש בשוויץ, כולל שורה של גילויים על יחסי שוויץ עם גרמניה הנאצית, בגזל ספרים יהודיים בידי אוסטריה לאחר השואה, בגורלם של אוצרות תרבות יהודיים שנעלמו בשואה, ובגזל רכושם של יהודי הולנד, צרפת, שבדיה ונורבגיה. ממצאיו צוטטו בעיתונים בינלאומיים מובילים. לוין נטל חלק פעיל בהפקת תחקיר של ה-בי.בי.סי על שוויץ במלחמת העולם השנייה. הוא הוזמן להרצות בפורומים ציבוריים ואקדמיים על בעיית השבת הרכוש היהודי, והיה חבר במשלחות ישראל לוועידות הבינלאומיות בנושא בלונדון (1997) ובוושינגטון (1998).
תחקירים בולטים נוספים שכתב לוין: הליקויים במערכות הייעוץ בבנקים לרכישת קרנות נאמנות (1991); קניית קולות במגזר הערבי בבחירות לכנסת ה-13, בניגוד לחוק (1992); האימפריה הכלכלית שהקימה תנועת חב"ד (1992); אי-גילוי נאות בדיווחי חברות בורסאיות (1993); ליקויים באסיפות כלליות של חברות ציבוריות הרשומות למסחר בבורסה (1993); הונאת הממשל האמריקני בידי משרד הביטחון, וחשיפת היבטיה העלומים של פרשת רמי דותן (1993); ליקויים בעבודת נציגי הציבור (דמ"צים) בחברות הרשומות למסחר בבורסה (1994); הנזקים שגורם הסיוע מארה"ב לתעשיה הישראלית (1994); משרד עורכי הדין שבולת-רוברטס (1994); הסתבכותו של ניסים גאון ברוסיה (1994 ו1995-); חשדות לפלילים בפעילות חוקרים פרטיים (1995); חשיפת מערכת להגנה מפני טילים של החברה הממשלתית רפא"ל (1995); עסקיו של נחום מנבר באירן (1995).
נושאים שסיקר: מלחמת המפרץ, נסיון ההפיכה בברית המועצות, משפט הבנקאים, פרשת בנק צפון אמריקה, פרשת מקסוול, רכישת מטוסי F-15-I בידי חיל האוויר, פרשת אירנגייט, פרשת ארט-בי והסכסוך במשפחת אייזנברג.
במאי 1997 זכה בפרס הוקרה של הסוכנות היהודית, על תרומתו הייחודית לחשיפה ולתיעוד של המאבק להשבת הרכוש שנגזל מקורבנות השואה. על פועלו זכה להכרה ולתודה מיוחדת, במיוחד משניים מהאישים שהובילו את המאבק נגד ממשלת שווייץ: יו"ר הסוכנות היהודית, אברהם בורג - "זכור לי היטב הפרסום הראשון של איתמר לוין, אשר בעקבותיו, כרוח גדולה, החל להיחשף, נדבך אחר נדבך, הסיפור המלא הפרוש בספר זה"; ונשיא הקונגרס היהודי העולמי, אדגר ברונפמן - "התקשורת הבינלאומית מילאה תפקיד מרכזי ביצירת הלחץ על הממשלה והבנקים בשווייץ, ובתחום זה חשובה עבודתו החלוצית והאינטנסיבית של איתמר לוין".
ספרים שכתב:
1) הפרק האחרון של השואה? (1997, 1998 - שתי מהדורות בעברית ובאנגלית);
2) פיקדון אחרון (1998 בעברית, 1999 באנגלית);
3) אויבי הוד מלכותו (1999 בעברית, 2001 באנגלית);
4) עקבות דמים (1999 בעברית, 2000 באנגלית).
- תאריך עידכון: 05/09/2007 14:01:53
|
תת-אלוף רמי דותן היה ראש להק ציוד בחיל-האוויר, אשר נעצר בתחילת 1990 והודה בקבלת שוחד במיליוני שקלים. אלא שסדרת תחקירים שפרסמתי ב" גלובס" ארבע שנים מאוחר יותר העלתה, כי היה זה רק חלק מהסיפור.
|
