החשדות בגינם נשקלת העמדתו של אולמרט לדין בפרשה זו הם, בתמצית, כדלהלן (ציטוט מהודעת היועמ"ש):
1. במרכזה של פרשה זו עומדת פעילותו של מר אולמרט במהלך תקופת כהונתו כחבר הממשלה בשנים 2006-2003 - עת כיהן כמ"מ ראש הממשלה וכשר התמ"ת, ובחלק מהתקופה גם כשר התקשורת, כשר האוצר וכשר הממונה על מינהל מקרקעי ישראל. במהלך מילוי תפקידיו בתקופה זו, עסק מר אולמרט, תוך ניגוד עניינים, בענייני לקוחותיו העסקיים של מקורבו, עו"ד מסר - בעיקר בייצוגם על-ידי עו"ד מסר מול משרד התמ"ת - והכול כפי שיתואר, בתמצית, להלן:
2. בין מר אולמרט לבין עו"ד מסר קיימת, מזה למעלה מ-30 שנים, מערכת יחסים הדוקה הכוללת זיקות, אינטרסים וקשרים שונים, כדלהלן:
(א) אולמרט ומסר הינם חברים קרובים מזה למעלה משלושים שנים.
(ב) בין השנים 1989-1977, היו עו"ד מסר ועו"ד אולמרט שותפים במשרד עורכי-דין שניהלו במשותף בירושלים.
(ג) לאחר סיום השותפות האמורה (עקב איסור "עיסוק נוסף" שהוטל בחוק על ח"כים), ובכלל זה גם בתקופה בה כיהן אולמרט כשר התמ"ת, התמידו אולמרט ומסר לקיים קשר אינטנסיבי קרוב, במהלכו נפגשו עשרות פעמים בשנה, בלשכתו של אולמרט ובמקומות אחרים, וזאת למטרות עסקיות, אישיות ואחרות.
(ד) במהלך השנים הללו, גם ייצג עו"ד מסר את אולמרט ומשפחתו בשורה ארוכה של עניינים משפטיים שונים; חלקם שלא בשכר, או בשכר מופחת, וזאת על-רקע הקשרים המיוחדים בין אולמרט לעו"ד מסר.
(ה) עו"ד מסר היה פעיל מרכזי בסיוע למר אולמרט בהתמודדויותיו הפוליטיות השונות, ואף שימש כיו"ר של עמותות שפעלו לבחירתו של מר אולמרט למשרות ציבוריות.
(ו) בחשבון הבנק של העמותה שקידמה את בחירתו של אולמרט בבחירות לראשות עיריית ירושלים - עמותת "ירושלים המלוכדת בראשות אהוד אולמרט 1998" - נוצרה יתרת חובה בסך של כ-1.7 מיליון ₪, חוב שאולמרט ומסר היו ערבים לו אישית. אולמרט הפנה את עו"ד מסר למשה טלנסקי לשם סיוע בפרעון החוב לבנק, ועו"ד מסר אכן פעל מול טלנסקי, שהעביר לו מחשבונותיו מאות אלפי דולרים לשם כיסוי החוב. כן פעל מסר מול הבנק לתשלום עיקר החוב ולמחיקת יתרתו. פעולה זו של כיסוי חוב הבחירות מכספים שהתקבלו כאמור מטלנסקי לא דווחה למבקר המדינה.
(ז) בנוסף לכל האמור, ניהל עו"ד מסר עבור אולמרט בתקופה הנדונה (2006-2003) "קופה סודית", בה הוחזקו מאות אלפי דולרים של אולמרט, במזומן, שמקורם בטלנסקי ובמקורות נוספים שזהותם לא ידועה.
3. עם מינויו של אולמרט כשר התמ"ת, החל עו"ד מסר לייצג לקוחות שונים מול משרד התמ"ת ומול "מרכז ההשקעות", הפועל במסגרת משרד התמ"ת. במסגרת זו פעל עו"ד מסר מול אולמרט בייצוג לקוחות עיסקיים שונים.
4. נוכח שלל הקשרים, הזיקות והאינטרסים המשותפים שבין עו"ד מסר לבין אולמרט, כמפורט בסע' 2 לעיל, אשר כללו, בין השאר, שותפות לפעולות חשאיות שבניגוד לדין, היה אולמרט מצוי בתקופה הנדונה במחויבות עמוקה כלפי עו"ד מסר. בעטייה של מחויבות זו, היה על אולמרט למשוך ידיו מכל עיסוק במסגרת תפקידיו הנוגע לעו"ד מסר וללקוחותיו.
5. למרות זאת, אולמרט לא נמנע מלעסוק - בעצמו ובאמצעות עוזריו - מול עו"ד מסר בענייני לקוחותיו העסקיים, שחלקם לפחות שכרו את שירותיו של עו"ד מסר במיוחד בשל קירבתו לאולמרט.
6. מר אולמרט ניהל והשתתף בישיבות בראשותו בנושאים הנוגעים ישירות ללקוחותיו של עו"ד מסר - בחלקם בהשתתפותם של עו"ד מסר ולקוחותיו.
7. אולמרט אף קיבל החלטות בנושאים מהותיים הנוגעים לענייני לקוחותיו של עו"ד מסר, ובתוך כך אף שינה לעיתים החלטות קודמות שהתקבלו על-ידי עובדי משרד התמ"ת ומרכז ההשקעות לטובת לקוחותיו של עו"ד מסר.
8. מר אולמרט פעל כאמור מול עו"ד מסר ולא מנע את עצמו מטיפול בנושאים הקשורים ללקוחותיו; זאת כשהוא יודע שהוא מצוי בניגוד עניינים חריף בין מחויבותו למילוי תפקידו הממלכתי כשר התמ"ת, לבין מחויבותו האישית העמוקה לעו"ד מסר, אשר כאמור, כללה מאפיינים - שבניגוד לדין - שהוסתרו מעין כל.
9. במסגרת זו עסק אולמרט כאמור בענייני לקוחותיו של עו"ד מסר, ובין השאר בנושאים אלה:
סמוך לחודש אוגוסט 2003, עמד לפוג תוקף ההיטל על היבוא של שמן וכוספאות לישראל. על הפרק עמדה שאלת שיעורו של ההיטל החדש.
לאחר בדיקה מקיפה של הנושא על-ידי הגורמים המקצועיים במשרד התמ"ת, ולאחר דיונים מקצועיים שקיים, המליץ מנכ"ל משרד התמ"ת דאז, מר רענן דינור, לשר אולמרט להוריד את שיעור ההיטל על יבוא שמנים מ-4.5% ל-3%.
בעקבות זאת יצאה ביום 7.7.03 הודעה לעיתונות על ההחלטה, בה נאמר, בין השאר, כי "היטל על יבוא שמנים יעמוד על 3 אחוזים החל מאוגוסט השנה... מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת אהוד אולמרט אימץ את החלטת מנכ"ל משרדו רענן דינור, לקבוע היטל על יבוא שמנים אשר יעמוד על 3 אחוזים. מדובר בהורדת ההיטל מ-4.5 אחוזים עד כה ל-3 אחוזים שיאפשרו הוזלת מחירי השמן בתעשיה לכלל הצרכנים."
סמוך לפני יום 3.8.03, פנה עו"ד מסר לבעז צפריר, מנכ"ל חברת שמן תעשיות בע"מ, שהינה יצרנית שמן מובילה בישראל, והציע לו את שירותיו בנושא היטלי היבוא על שמנים. מר צפריר נענה להצעה - לדבריו, הוא עשה כן, בין השאר, בגלל שידע כי מסר מקורב לאולמרט. עם קבלתו את הייצוג, פנה עו"ד מסר ללשכת אולמרט, ובעקבות כך אכן נקבעה פגישה בנושא גובה ההיטל החדש על יבוא שמן בין נציגי חב' "שמן" לבין אולמרט, בתוקף תפקידו כשר התמ"ת.
הפגישה התקיימה בלשכתו של אולמרט ביום 3.8.03 - בהשתתפות אולמרט, מנכ"ל המשרד, יועץ השר, אנשי חב' "שמן" ועו"ד מסר - ובה נדון שיעור ההיטל על שמנים וכוספאות.
לאחר הישיבה החליט אולמרט לשנות את שיעורי ההיטלים על שמנים וכוספאות שנקבעו קודם לכן, וכשבוע לאחר הפגישה פורסמה הודעה חדשה מטעם המשרד על החלטת שר התמ"ת להעמיד את ההיטל על יבוא שמן על 4% במקום 3%, כפי החלטתו הקודמת, ואת שיעור ההיטל על כוספאות על 5.5% במקום 4.5%.
מרכז ההשקעות הוא גוף שהוקם במשרד התמ"ת בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, במטרה, בין השאר, לסייע למשקיעים בתעשיה, באמצעות מענקים והטבות שונות במסלולים שונים.
בשנת 2003 ייצג עו"ד מסר יזם בשם אפרים פיינבלום ואת חברת סיליקה דימונה בע"מ (להלן - חב' סיליקה) שבבעלותו, אשר פעלה להשיג ממרכז ההשקעות "כתב אישור" והכרה כ"מפעל מאושר" (מפעל הזכאי להטבות שונות מהמדינה).
במחצית שנת 2003 שכר פיינבלום את עו"ד מסר כדי לייצגו בענייני חב' סיליקה מול גורמי מרכז ההשקעות ומשרד התמ"ת. לדבריו, הוא שכר את מסר, בין השאר, כי הוא חבר של שר התמ"ת.
לאולמרט כשר התמ"ת הייתה מעורבות אינטנסיבית - בעצמו ובאמצעות עוזריו - בנסיונות לקדם את הטיפול בעניין חב' סיליקה. במסגרת זו קיים אולמרט ישיבות הנוגעות למפעל סיליקה, בהם השתתף עו"ד מסר כב"כ היזם. במהלך ישיבות אלה קיבל אולמרט החלטות מהותיות הנוגעות למפעל, ולעיתים אף שינה את החלטות הדרג המקצועי של מרכז ההשקעות, לטובת המפעל.
בין השאר, ביצע אולמרט את הפעולות הבאות: הוא קצב לגורמים המקצועיים פרק זמן קצר לקבלת החלטה בבקשה למתן אישור למפעל כ"מפעל מאושר"; אולמרט קיבל החלטה על הורדת סכום ההפקדה שנקבע ליזם, מ-15 מיליון דולר (כקביעת הגורמים המקצועיים) ל-5 מיליון דולר בלבד; אולמרט היה מעורב בהחלטה על מתן הנחה על מחיר הקרקע למפעל; אולמרט חתם כיו"ר מינהל מקרקעי ישראל על אישור להקצאת הקרקע למפעל, ועוד.
בנוסף לכך, בהוראתו של אולמרט, פעלו עוזריו מול הגורמים המקצועיים במרכז ההשקעות לטובת המפעל.
סמוך לראשית שנת 2004, החלה התארגנות של קבוצת יזמים ששמה לעצמה למטרה להקים פרויקט לבדק מטוסים בנבטים, בקרבת שדה התעופה הצבאי במקום, בשותפות התעשיה האווירית.
עו"ד מסר נשכר לייצג את היזמים, בין השאר במגעים מול משרד התמ"ת.
במסגרת טיפולו של משרד התמ"ת בפרויקט בשנים 2005-2004, היה מר אולמרט מעורב בעניינים שונים הנוגעים לפרויקט ולקידומו. אולמרט קיים ישיבות הנוגעות לפרויקט, בהן השתתף עו"ד מסר, לרבות קיום פגישה בפורום מצומצם עם עו"ד מסר ולקוחותיו בלבד.
כמו-כן, על-פי הנחייתו של אולמרט, ניהל עוזרו הבכיר, עובד יחזקאל, מספר ישיבות לקידום הפרויקט, בהשתתפות עו"ד מסר.
חב' "בזק", מבעלי חב' שידורי הלווין "יס", ביקשה להזרים כספים ל"יס". עקב מחלוקת בעניין זה עם משרד התקשורת, ביקש מנכ"ל חב' "בזק" להגיע לפגישה אצל אולמרט, ששימש באותה עת גם כשר התקשורת.
לשם תיאום הפגישה הוא פנה לעו"ד מסר, שלדבריו נאמר לו כי "השפעתו אל מול אולמרט היא חזקה". לדבריו, אכן תואמה פגישה "מעכשיו לעכשיו", ביום שישי, בהשתתפות אולמרט, עו"ד מסר ומנכ"ל "בזק" בלבד, מבלי שאיש מהדרג המקצועי של המשרד נכח בה.
10. התנהלותו של מר אולמרט בפרשה הנדונה, כמתואר בתמצית תמונת החשדות כפי שפורטה לעיל, מתאפיינת בכך שלאורך זמן, במסגרת תפקידיו השונים, ובעיקר בתפקידו כשר התמ"ת, הוא עירב עצמו בטיפול בענייניהם של לקוחותיו העסקיים של מקורבו, עו"ד מסר - כלפיו היה מצוי במצב של ניגוד עניינים חריף עקב מכלול זיקות, קשרים ואינטרסים ביניהם, כמתואר לעיל. הזיקות, הקשרים והאינטרסים האמורים - שמרכיבים מהותיים מהם לא היו ידועים לסביבתו - יצרו, בין השאר, מחוייבות עמוקה מצידו של אולמרט כלפי מסר, אשר חייבה את אולמרט למשוך ידיו מכל עיסוק הנוגע לעו"ד מסר וללקוחותיו במסגרת תפקידיו.
מכלול התנהגותו זו של אולמרט, בניגוד לדין ולנורמות ולכללים המחייבים שר ועובד ציבור, עולה-לכאורה כדי עבירה של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין - באשר במעשים אלה יש משום פגיעה מהותית בטוהר המידות של עובדי הציבור, באמון הציבור ברשויות השלטון ובתקינות פעילות המינהל הציבורי.
פעילות זו כורכת בתוכה יסודות מחמירים, ובהם: רום תפקידיו של מר אולמרט, עוצמת ניגוד העניינים, העובדה שאין מדובר באירוע בודד וחד-פעמי, הסתרה של מהותם והיקפם של הקשרים, הזיקות והאינטרסים המשותפים שבינו לבין עו"ד מסר, שכללו גם אינטרסים כלכליים, וכן העובדה שהמעשים נשוא פרשה זו בוצעו במקביל למעשיו של אולמרט ב"פרשת טלנסקי".
11. בהודעה לבא-כוחו של מר אולמרט הובהר, כי נוכח ההיקף המצומצם יחסית של חומר החקירה הרלוונטי, בכוונת היועץ המשפטי לממשלה לקיים את הליך השימוע בפרשה זו בסמוך וברציפות לשימועים בפרשת "ראשונטורס" ובפרשת טלנסקי, אשר יחד עם פרשה זו מהוות מכלול אחד ועשויות להיכלל בכתב-אישום משותף, ככל שיוחלט על הגשת כתב אישום בהן.
