|
חשיפת הממצאים [צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית]
|
|
|
|
|
לאחרונה גילו חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים עדויות על שוכני המערות הקדומים בעולם במערת וונדרוורק (WONDERWERK) שבדרום אפריקה. כלי האבן שנחשפו הם העדות העתיקה ביותר לכך שבני אדם התגוררו במערות כבר לפני שני מיליון שנים.
החוקרים מהאוניברסיטה העברית, פרופסור חגי רון וד"ר ארי מטמון מהמכון למדעי כדור הארץ, וד"ר ליאורה קולסקה הורביץ, חוקרת עמיתה באוספי מדעי הטבע, היו חלק מצוות מחקר בינלאומי בראשותו של פרופסור מיכאל חזן מאוניברסיטת טורונטו. הצוות כלל גם את ד"ר נעמי פורת מהמכון הגיאולוגי הישראלי וחוקרים אחרים מדרום אפריקה וקנדה.
מערת וונדרוורק, אתר מורשת לאומי דרום-אפריקני, הוא אתר חפירות ארכיאולוגי משנות ה-40 של המאה הקודמת. כחלק מהמחקר המחודש באתר, בדק הצוות את המפלס התחתון במערה ומצא כלי אבן קטנים שזוהו כשייכים לתרבות האולדובן (OLDOWAN), ותוארכו על-ידי החוקרים ל-שני מיליון שנים.
"הממצאים הגיאולוגיים והארכיאולוגיים מעידים שכלים אלו הושארו במערה לאחר פעילות במקום ולא הגיעו אליה באופן מקרי מבחוץ, למשל כתוצאה משיטפון או מפולת. תוצאות אלו מצביעות על כך שבני אדם קדמוניים (הומונינים) שכנו במערות הרבה יותר מוקדם מששיערו עד כה", מציינת ד"ר הורוביץ.
מספר מינים של הומונינים חיו בדרום אפריקה לפני שני מיליון שנים. "המועמד" המתאים ביותר לייצור כלי האבן שנחשפו במערת וונדרוורק הוא ההומו-הביליס, שחי באפריקה לפני שני מיליון שנים בערך.
פרופ' רון וד"ר מטמון מהאוניברסיטה העברית השתמשו בשתי שיטות תיארוך מתקדמות, ובכך קבעו באופן ודאי את גיל המפלס בו התגלו הכלים האולדובנים. הבדיקה הראשונה נערכה במעבדה הפליאו-מגנטית של האוניברסיטה העברית בירושלים.
לצורך הבדיקה, השתמש פרופסור רון ב-50 דגימות משקע (קרקע) שמקורן במפלסים שונים במערה כולל המפלס התחתון. בעזרת הדגימות הוא תיעד היפוכים במיקום הקוטב המגנטי של כדור הארץ שהיום נמצא בצפון, אך בתקופות שונות בעבר חלו בו שינויים.
לאחר שהיפוכים אלו תועדו במעבדה בדגימות מוונדרוורק, הוצלב מידע זה עם רצף ההיפוכים בשדה המגנטי של כדור הארץ המתוארך מאז אמצע המזוזואיקון (לפני כ-150 מיליון שנים) ועד היום כדי לקבוע את גיל הדגימות.
שיטת התיארוך השנייה נעשתה על-ידי מדידת ריכוז האטומים הנדירים שנוצרים כתוצאה מאינטראקציה בין קרינה קוסמית לבין אטומים על-פני שטח הסלע. לצורך כך הכין ד"ר מטמון דגימות משקע מהמערה, כולל מהמפלס התחתון, לבדיקה במעבדת האיזוטופים הקוסמוגנית שהקמתה נשלמה לפני שנה באוניברסיטה העברית. אחרי הכנה, הדגימות נשלחו למעבדה בארה"ב, שבה באמצעות מאיץ חלקיקים נמדד ריכוז האיזוטופים. מתוך ריכוז זה חישב ד"ר מטמון את גיל הדגימה.
שתי שיטות התיארוך נתנו תוצאות זהות המצביעות על גיל של שני מיליון שנה למפלס הארכיאולוגי התחתון בוונדרוורק. לדברי פרופ' רון וד"ר מטמון "ניתוח תוצאות הגיל נתן תוצאה חד-משמעית, דבר שהינו יחסית נדיר במחקרים מסוג זה".