"הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה, תביא לדיון נוסף בפני פורום ועדת הערר של מועצת הרשות השנייה, את סוגיית עיתוי המשך שידור התשדיר החדש לעידוד חגירה בטיחותית במושב האחורי.
הסירטון המרתיע מוקרן תחת הסיסמא "מספיק אחד בשביל להרוג ! " עורר תשומת לב רבה אף מהמצופה, והוא עומד עתה במרכזו של מאבק בין הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו, לבין הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
מהרשות השנייה נמסר ל"מחלקה ראשונה" כי "אף שהמסר המועבר בתשדיר חשוב לכאורה, הרי שנחצה בו הגבול הדק שבין הפנייה לרגש הציבור, לבין הפחדה מסוכנת." כיון שכך הוגבלה ההקרנה ברצועת ה"פריים טיים".
ועדת ערר פרסומות של הרשות השנייה, בראשותו של מנכ"ל הרשות, מוטי שקלאר, כבר החליטה לפני כשבוע להגביל את התשדיר השנוי במחלוקת לאחר השעה 22.00.
החלטה זו התקבלה בעקבות ערר שהגישה לשכת הפרסום הממשלתית על החלטתה הקודמת של הרשות, אשר הגבילה את שידור התשדיר משידור בסמוך לתכניות ילדים. עתה כאמור יפתח הנושא לדיון מחודש.
בעקבות פניות ציבור רבות שהתקבלו לדברי הרשות, החליט המנכ"ל כי על אף שישנו אינטרס ציבורי וחשיבות בקידום נושא הבטיחות בדרכים בכלל וחגירת חגורות בפרט, הרי שלאור אופיו הטלוויזיוני של התשדיר - יש להגביל את שעות שידורו.
המנכ"ל שקלאר מצא, כי יש בתשדיר זה אלמנט של הפחדה קשה הנושא אופי קיצוני יותר מתשדירים שעסקו בנושא בעבר. ההמחשה הויזואלית של שלבי התאונה בתשדיר, יש בה כדי לגרום לתחושת זעזוע קשה ולפגיעה קשה ברגשות ציבור הצופים בכלל וקהל הילדים בפרט.
העברת מסר חזק ובלתי ניתן להתעלמות ציבורית, עמד במרכז כוונתה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ולכן לא ברור מדוע מגיעים הדברים לויכוח רק לאחר מעשה.
חברי מועצת הרשות השנייה יתכנסו לדיברי הרשות לדיון בתשדיר "תוך זמן סביר," ובכך עלול להגרם נזק להעברת המסר - בהנחה שהינו אכן מוצדק.
תגובת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים להגבלת שעות שידור הקמפיין לחגורות בטיחות, קובעת כי: "מגבלת שידור החל מהשעה עשר בערב, תיצור מצב בו רק אחוז קטן של צופים ייחשף למסר."
במכתב ששלח לסיגלית ביטון, ראש אגף פרסומות, סקרים ומידע ברשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, אומר מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יצחק אשל: "לא יעלה על הדעת שתחושות של אחוז מזערי מהציבור, יחרצו דינם של תשדירים, שתכליתם שינוי עמדות והתנהגויות בכביש".
אומר אשל לביטון: "מדברייך עולה, כי התקבלו ברשות השנייה פניות של אזרחים, שקבלו על התשדירים הקשים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אולם, לכתבות שפורסמו בתקשורת אודות הורדת התשדיר, התקבלה כמות תגובות יוצאת דופן, רובן מבקשות להשאיר את התשדיר באוויר ללא הגבלה".
באשר לחשיפת ילדים לסרטון, אומר אשל: "מתוך התחשבות בתחושות אפשריות של חרדה בקרב ילדים עקב צפייה בתשדיר נקנה זמן אוויר החל מהשעה שמונה בערב. בשום אופן לא שילבנו את התשדירים בתוכניות ילדים. מגבלת שידור החל מהשעה עשר בערב תיצור מצב בו רק אחוז קטן של צופים ייחשף למסר".
הפסיכולוגית ד"ר טובה רוזנבלום, המתמחת בגורם האנושי בתאונות דרכים, קובעת כי "התשדיר מספק מידע לצופה ומעניק לו תחושה של בגרות ושותפות. התשדיר מעלה את הסבירות שאנשים ייקחו אחריות על עצמם. המסר הוא קונקרטי, חד משמעי ואינו מותיר מקום לדמיון, לכן גם אינו גורם לנזק נפשי".
בסקר שנערך על-ידי מכון מחקר "מותגים" מיד עם תחילת שידור הקמפיין, מאששות תגובות הנשאלים את קביעתה של ד"ר רוזנבלום: 88% מהצעירים בגיל 18- 28 מסרו כי התשדיר משפיע על הגברת השימוש בחגורת בטיחות במושב האחורי, במידה קריטית רבה או סבירה. 94% סבורים כי תשדירים כאלו, המראים את התוצאות הקשות של תאונות דרכים, מעוררים מודעות ציבורית לחשיבות החגירה מאחור במידה סבירה עד רבה מאוד, ו-64% טוענים שלאחר צפייה בפרסומת הם תמיד יחגרו חגורת בטיחות במושב האחורי, לעומת 13% מהצעירים שנחגרו מאחור, עוד לפני עליית שידורי הסרטון לאוויר.
"אמצעי התקשורת אינם בוחלים בהקרנת תמונות קשות מפיגועים בזמן אמת, בידיעה שגם ילדים חשופים למראות אלה" מציין אשל, "אולם, בעוד שכנגד הפיגועים התוקפים אותנו אין בידינו לעשות מאום - תאונות הדרכים אינן גזרה משמים. האחראי לתאונות במקרים רבים הוא הגורם האנושי ואנו מנסים בכל דרך לשנות עמדות והתנהגויות של נהגים ונוסעים ברכב מתוך תחושת שליחות עליונה שמטרתה הצלת חיי אדם.
"אני עומד על כך שהתכנים ותמהיל המדיה של תשדירי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ייקבעו על-ידינו, ועל כך שהרשות השניה תודיע על החזרת התשדיר," ספק מבקש ספק דורש אשל, ומעלה בכך דיון ניפרד - מיהו הגוף המוסמך במדינה לקבוע את אופיים של תשדירי השרות הבאים לשרת את טובת הציבור.
"הכל יודעים להיכן מובילה הדרך רצופת הכוונות הטובות," אומרים מומחים למדיה, ומומחי תחבורה מוכיחים באופן שאינו מוטל בספק, את חשיבות החגירה מאחור - להצלת חיי אדם.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הוקמה על-ידי שמואל הרשקוביץ, כיום מנכ"ל המשרד לאכות הסביבה. ההוגים שאפו להקמת רשות עצמאית, אך משרד התחבורה, דאז בראשות שר התיירות דהיום, הרב יצחק לוי, אימץ אותה בחיבוק דוב לוהט.
הקמפיין "מספיק אחד בשביל להרוג" הופק על-ידי לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), לשידור באמצעי המדיה האלקטרוניים: בטלוויזיה - בערוץ 1 ו-2, ובתחנות הרדיו הארציות והאזוריות, כולל תחנות מגזריות - רוסית, ערבית וחרדית.
תשדיר הטלוויזיה מעביר את הצופה, ממצב אידיאלי של זוג צעיר ומאוהב, אל מצב מזעזע של תאונה המתרחש בתוך המכונית. כל הנוסעים חגורים למעט אחד, ההופך בעת התאונה למסה השווה למאות קילוגרמים הנעה ברכב ללא שליטה, ופוגעת ללא הבחנה בסובב אותה.
מהלך ההתנגשות מצולם בהילוך איטי, חושף ומדגיש שניה אחר שניה את ההתרחשות בתוך הרכב בשעת תאונה. התשדיר מעודד נטילת אחריות קולקטיבית של כל נוסע לחיי חבריו לרכב: לא עוד כל אחד אחראי לעצמו, אלא חגירה גם לשם שמירת חיי יתר הנוסעים.
התשדיר מגובה בתשדירי רדיו המדמים את עוצמת הפגיעה של אדם לא חגור על הנוסעים האחרים במכונית גם אם הם חגורים. ההשוואה בתשדיר הרדיו מדמה את המכה להטחת סלע בין מאות קילוגרמים בתוך המכונית. את התשדיר מקריא גיל פרנק.
הסירטון הופק באירלנד, וזכויות השידור להקרנתו בארץ ניקנו על-ידי לשכת הפרסום הממשלתית, עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הבחירה בקניית זכויות שידור זרות לסרט זה נעשתה מתוך הנחה, כי לציבור בישראל יכולת להזדהות עם סרט זר, וכמו כן הושג חסכון כספי, שכן מדובר בסרט יקר מאוד בהפקה מקורית.
הסרט צולם בטכניקה מיוחדת, כך שהתמונות נראות אמיתיות ואמינות. פרטי הסרט אומתו ותואמו עם גורמי מקצוע בתחומי הרפואה, המשטרה והתחבורה.
רמת הדיוק ואמיתות התמונות זהה כמעט למציאות, והשוטר הנראה בסרט אינו שחקן, כי אם שוטר תנועה אירלנדי אותנטי.
טרם תחילת השידורים, אמר מנכ"ל הרשות הלאומית, יצחק אשל, כי "התשדיר עשוי לעורר לחץ חברתי לשינוי תרבות הנהיגה בקרב צעירים. חגירת חגורת בטיחות היא אחד האמצעים המוכחים, ללא ספק, כמצילים חיי אדם. אם אותן תאונות היו מתרחשות בשנת 2001 אך כל הנוסעים היו חגורים, 80 חיי אדם היו ניצלים ו-500 פצועים קשה לא היו נפצעים".
ישראל ידועה כאחת המדינות בהן הוטמע היטב הצורך בשימוש בחגורות בטיחות במושב הקדמי, אך החגירה במושב האחורי עדיין נעשיית במקרים נדירים בלבד. ד"ר לינק הממונה על תחום המחקר המקצועי ברשות הלאומית לבטיחות שבמשרד התחבורה, הסביר למחלקה ראשונה כי אכיפת התקנה החדשה יחסית, קשה יותר לשוטר, שאינו רואה בדיוק את גופם של היושבים במושב האחורי.
ד"ר לינק, נציג ישראל לועדות בטיחות בינלאומיות, מכיר את יישום בעיית האכיפה מהיותו שוטר מתנדב במשטרת התנועה.
מנהלת תחום הסברה ברשות - אתי וילנאי, תמכה בקמפיין מסיבות מקצועיות. בוועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות הדרכים, בראשות חבר הכנסת נחום לנגנטל, הוזכרה וילנאי בגין קמפיין "פסים לב" אותו הגתה והוציאה לפועל.
מפכ"ל המשטרה, רב ניצב שלמה אהרונישקי, הביא את הקמפיין כדוגמא להצלחה הסברתית ולחינוך נכון לשינוי תרובת הנהיגה.
בכנס הבטיחות הבינלאומי שאירגנה עמותת "אור ירוק" שבוע קודם לכן, אוזכר קמפיין "פסים לב" כמקנה סימן קוד מוסכם שאומץ על ידי נהגים וילדים לחציית כבישים בטוחה.
חשיבותה של חגורת הבטיחות הוכחה חד - משמעית כמצילת חיים. החגירה במושב האחורי חשובה לא פחות מבמושב הקדמי, והיא טרם חדרה ארצה - לנוכח החוסר באכיפה משטרתית. כוונת מסע הפירסום החדש להביא את ציבור הנהגים למשמעת עצמית.
חגירה במושב האחורי חשובה בנסיעת משפחות, שכן היא מונעת מילדים גם פציעות שאינן על רקע תאונת דרכים בהיקף מלא: פציעות קלות נגרמות כתוצאה מתנועה בלתי מרוסנת ברכב, והתופעה עלולה להחמיר עת היא מסבת את תשומת ליבו של הנהג.
במקרה של תאונת דרכים, החגירה בכל המושבים חשובה במכוניות חדישות: כיום מותקנות במכוניות כריות אויר מתנפחות רבות, המוטמנות במקומות שונים ברכב: כריות אלה המופעלות באופן פירוטכני רב עוצמה, והן עלולות לפגוע בנוסעים הבלתי מרוסנים - שכן תוכננו לפעול בתיאום מכאני עם מערכות חגורת הבטיחות.
הויכוח הלגיטימי בין הרשות השנייה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מקבל ספין מעניין מבחינת שלטון החוק, הפרדת הרשויות ועצמאות התקשורת.
לפני כשבועיים אמר ראש הממשלה אריאל שרון, כי בדעתו להכפיף למשרדו את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לדבריו "בדומה לרשות הלאומית למלחמה בסמים." עם רשות לאומית חדשה לתקשורת, שר בודד האחראי למשרדי התחבורה ואכות הסביבה וקשר חדש בין הרשות לבטיחות וזכייני "קשת", מעניין יהיה לראות כיצד יתפתחו יחסי המדינה והתקשורת.
