הזוכים בטקס הגלובוס הירוק 2009

השבוע (23.4) יוענקו אותות "הגלובוס הירוק" למצטיינים בפעילות למען הסביבה. אותות הגלובוס הירוק מוענקים על-ידי ארגוני הסביבה על מצוינות בפעילות למען הסביבה בממשל, במגזר העסקי ובחברה האזרחית. טקס הענקת אותות הגלובוס הירוק מתקיים זו השנה השישית ברציפות, בהובלת חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, בו חברים למעלה מ-100 ארגונים מכל רחבי הארץ.

לדברי עו"ד אלונה שפר (קארו), מנכ"לית חיים וסביבה, מגוון הזוכים באותות הגלובוס הירוק מעיד על התחזקותם של השיח הציבורי והפעילות הסביבתית בכל המגזרים. "ארגוני הסביבה מצפים שהממשלה תפנים את חשיבותו הציבורית של הנושא הסביבתי ותציב אותו במקום גבוה בסדרי העדיפויות שלה".

הזוכים באותות הם אנשים שהובילו תהליכים של שינוי למען הסביבה בפעילות ציבורית, עסקית או התנדבותית. השנה נוספה קטגוריה חדשה של חינוך סביבתי, מתוך הכרה בחשיבות הנושא ובקפיצת הדרך שנעשתה בשנים האחרונות במערכת החינוך בתחום הסביבתי. בטקס יוכרז גם אות "הגלובוס השחור" - ציון לגנאי לגורם שפגע באופן מיוחד בסביבה.

אותות הגלובוס הירוק יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בתל-אביב במסגרת אירועי "שעת כדור הארץ", במעמד השר להגנת הסביבה גלעד ארדן וראש עיריית תל-אביב-יפו רון חולדאי.

הזוכים ב"גלובוס הירוק" לשנת 2009 הם:

ההישג הסביבתי של השנה: הפורום לקידום חוק אוויר נקי לישראל - חוק אוויר נקי הוא דוגמה לשיתוף פעולה פורה ואפקטיבי של התנועה הסביבתית כולה. את החוק יזמה וניסחה עמותת "אדם טבע ודין", ועל-מנת להפעיל לחץ ציבורי אפקטיבי, חברו מספר ארגונים והקימו את "הפורום לקידום חוק אוויר נקי לישראל": "אזרחים למען סביבה בגליל", הקואליציה לבריאות הציבור, חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה, מגמה ירוקה, מרכז השל, עמותת הסביבה, "צלול" ו"תחבורה היום ומחר".

באמצעות פעילות ציבורית ענפה ותוך שיתוף פעולה נמרץ ותמיכה חד-משמעית של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת ויושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, הביא הפורום לקבלתו של אחד החוקים החשובים בהיסטוריה הסביבתית של מדינת ישראל. היעד הבא של ארגוני הסביבה הוא להבטיח את יישומו המלא של החוק, בעיקר באמצעות הקצאה של משאבים ראויים ליישומו.

קיימות עירונית: עיריית דימונה - דימונה, העיר השלישית בגודלה בנגב, השיקה בשנת 2005 את פרויקט "דימונה בת קיימא" - הטמעת עקרונות פיתוח בר קיימא בניהול העיר. המהלך התאפשר על-ידי שיתוף פעולה בין גורמים רבים: ראש העיר מאיר כהן וממלא מקומו אלי ברונשטיין שמשמש כאחראי הפרויקט, עמותת נגב בר קיימא, קהילה מעורבת וקרנות תומכות.

כ-450 עובדי עירייה ופעילים בקהילה השתתפו בקורסים והשתלמויות. העיריה זכתה בתקן ISO14000 לניהול סביבתי, והוקמה שכונה חדשה המשתלבת בסביבה הטבעית, המדברית. כל מערכת החינוך, מגני הילדים ועד התיכון, משתתפת בתכנית משולבת לאיכות סביבה. בתכנון נמצאים הקמת יחידה סביבתית ותאגיד מים אזורי; פיתוח גינון מותאם לתנאי המדבר; מערך טיפול בפסולת ומחזור המשלב מוקד תעסוקה למוגבלים ונגמלים; שבילי אופניים; תכנון קריית חינוך בדגש סביבתי ופיתוח פארק אקולוגי.

חינוך סביבתי: בית ספר אקולוגי ניסויי "אפק" - ראש העין - בית-ספר היסודי "אפק" מוכר כפורץ דרך בתחום החינוך הסביבתי. בית הספר שותף ל"רשת הירוקה" (פרויקט משותף של מרכז השל ותכנית קרב) ומנהיג במשך יותר מעשור יוזמות בתחום החינוך לקיימות. מטרת החינוך הסביבתי ב"אפק" היא לחנך דור בעל מודעות אקולוגית, המגלה אחריות קהילתית ואישית לסביבתו, אכפתי למתרחש ומעורב בעשייה. הנושא הסביבתי נלמד כנושא בפני עצמו, ומשולב גם במקצועות הלימוד השונים כמו חשבון, עברית ולשון.

בבית הספר נבנתה שלולית חורף, ניטעו בוסתן וגינה קהילתית, והוקמו פינת חי ומתקני האכלה לחיות מהאזור. בית הספר מוביל גם פרויקטים לשימור וניקוי נחלים, שימור מים ואיסוף מי גשמים, קהילת יער ואימוץ אתר עתיקות סמוך, קידום המחזור בעיר, שימוש מושכל במשאבי אנרגיה, מים וחומרים שונים, ומרכז להפצת ידע אקולוגי למוסדות חינוך ולקהילה "אפקולוגי".

ארגון מקומי: עמותת אחל"ה - איכות חיים לתושבי השרון
עמותת אחל"ה הוקמה על-ידי תושבים שראו את הסכנות הטמונות בתוכנית הבניה במתחם תע"ש השרון, השוכן בין הרצליה, רמת השרון, הוד השרון ורעננה, כתוצאה מזיהומים כבדים בקרקע ובמים ומחסור בשטחים ירוקים. כל הפעילות בעמותה, כולל של יושב הראש רוני רום, נעשית בהתנדבות.

בעזרת מומחים איבחנה העמותה פגמים חמורים בתוכנית, ויצאה למאבק ציבורי ומשפטי. העמותה החתימה אלפי תושבים על עצומה נגד התוכנית, וגייסה לעזרתה את ארגוני הסביבה הארציים, ח"כים, ראשי עיריות והתקשורת.

לעמותת אחל"ה הצטרפה עמותת אדם טבע ודין בעתירה שדרשה לקיים סקר קרקע וזיהומים כולל. בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה, והורה למדינה שלא לקדם את התוכנית עד לאחר עריכת סקר קרקע מקיף למיפוי הזיהומים בשטחה, ולאחר שתתוקן לאור ממצאיו. העמותה גם דורשת לשמר את משאבי וערכי הטבע הייחודיים באיזור.

המגזר העסקי: חברת מג'יק קרמיק יצרנית "חסכמים"
חברת מג'יק טכנולוגיות מפתחת ומייצרת למעלה מ-10 שנים את ה"חסכמים" - אביזרים איכותיים לחסכון במים לברזים וראשי מקלחת. החסכמים פועלים על עיקרון של ויסות מעברי המים בתוך החסכם לספיקות חסכוניות שנקבעו על-ידי רשות המים ואושרו על-ידי מכון התקנים הישראלי. התקנת החסכמים מביאה לחסכון של כ-30%-70% מצריכת המים.

החברה שיווקה כרבע מיליון חסכמים בישראל בשנה האחרונה. במידה ובכל בית וברז בישראל היו מותקנים החסכמים, ניתן היה לחסוך כ-100 מיליון מ"ק לשנה. מעבר להשגת החיסכון במים, התקנת החסכמים מביאה לצמצום בכמות השפכים המטופלים, ונחסכת גם האנרגיה הנדרשת לחימום המים העודפים. החברה פועלת גם להגברת המודעות לחיסכון במים בקרב הציבור הרחב ובמיוחד ילדי בתי הספר. כחלק מתפיסת עולם חברתית החסכמים מורכבים על-ידי אנשים עם צרכים מיוחדים.

עובד ציבור: ואלרי ברכיה, המשרד להגנת הסביבה
מזה יותר משלושים שנה עומדת ואלרי ברכיה בחזית הפעילות הסביבתית בישראל. מאז היותה חברה בצוות ההקמה של "השירות לשמירת הסביבה" במשרד הפנים באמצע שנות השבעים, ועד לתפקידה הנוכחי כסמנכ"לית בכירה למדיניות ותכנון במשרד להגנת הסביבה.

בנימוס וסבלנות שמגיעים מעולם אחר בנתה ואלרי את תחום התכנון הסביבתי בישראל, קבעה אמות מידה גבוהות יותר לדרישות הסביבתיות, למנגנוני ההגנה לשטחים הפתוחים, למדיניות סביבתית ולמחויבות הלאומית לערכי טבע ונוף. ואלרי הייתה חלוצה בקידום פיתוח בר קיימא כאסטרטגיה לאומית, הביאה לקבלת החלטת ממשלה בנושא, להקמת הוועדה הבינמשרדית לפיתוח בר קיימא ולקידום תקן בנייה ירוקה.

בכל שנות פעילותה ראתה ואלרי ברכיה בארגוני הסביבה מרכיב חשוב בתמונה הכוללת, והארגונים ראו בה בת-ברית לתפישותיהם בתוך הממשלה. ואלרי הייתה הראשונה שהזמינה את הארגונים כשותף שווה לשולחן הדיונים, ולא פעם המריצה ודחפה אותם לפעילות, למאבקים ולשיתופי פעולה.

פעיל סביבתי מתנדב: ארנון גורן ופרויקט "אגנים ירוקים" - ארנון גורן מקיבוץ מעברות הוא מהנדס מים וביוב בוגר הטכניון, שהתמחה בהקמת מתקני טיהור שפכים קטנים, השתלם באנגליה בטיהור מים ב"אגנים ירוקים" והקים מספר מתקנים מסוג זה ברחבי הארץ.

גורן פועל בהתנדבות לקידום תכנית להצלת מאגר מי התהום של גב ההר, הנמצא בסכנת זיהום עקב חדירת ביוב לא מטופל, שפוגע במקורות המים העיקריים של תושבי ישראל והרשות הפלשתינית כאחד. בלב הפרויקט עומדת התפיסה של פתרון בעיה סביבתית באמצעות שיתוף פעולה בין תושבים החיים בשכנות. לפיילוט, נבחר הכפר הפלשתיני אום א-ריחאן הנמצא מעל היישוב היהודי קציר בוואדי ערה. הפרויקט כולל חמישה מתקנים ביתיים ואגן ירוק אחד המשותף לכולם, המפיקים קולחים ברמת איכות שלישונית גבוהה ביותר.

את הפרויקט מנהלת עמותת IPCRI, בשיתוף עם ידידי כדור הארץ, מרכז פרס לשלום ועמותות מקומיות. בימים אלה החלה בניית מערכת ביוב לכל הכפר באותה שיטה בתרומת ממשלת יפן.

אות הוקרה על תרומה מיוחדת לסביבה: דיים שירלי פורטר
דיים שירלי פורטר היא המקימה והרוח החיה מאחורי "קרן פורטר". מזה כחמש עשרה שנים פועלת הקרן לקידום נושאי הסביבה והמחקר האקדמי בישראל, ובתמיכה בארגוני הסביבה ובמאבקיהם, בעיקר סביב חופי תל אביב והרצליה והירקון. בשנת 1995 תרמה קרן פורטר להקמת המרכז האוניברסיטאי ללימודי סביבה באוניברסיטת תל-אביב, ובשנת 2000 תרמה להקמת בית הספר ללימודי הסביבה על-שם פורטר באוניברסיטה. היא חברה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב ותומכת כיום בהקמת "הבניין הירוק" של בית הספר ללימודי הסביבה.

במהלך כל שנות פעילותה הציבורית הדגישה דיים פורטר, לשעבר ראש העיר של ווסטמיניסטר בלונדון, את החשיבות שהיא רואה בטיפול בנושאים סביבתיים. תמיכתה בארגוני הסביבה מתבטאת לא רק באמצעות מענקים, אלא גם בתמיכה מקצועית ושיתוף ידע בין האוניברסיטה לארגונים דרך הקליניקה לצדק סביבתי, המרכז לקיימות מקומית ותכנית מתמחי פורטר.

"הגלובוס השחור"

ועדת הפרס בראשות דן פרי מקרן קרב ונציגי ארגוני סביבה החליטו להעניק גלובוס שחור לחברה המרכזית לייצור משקאות קלים, זכיינית קוקה קולה בישראל. החברה המרכזית מחזיקה (יחד עם יצרני משקאות אחרים) במניות תאגיד איסוף מיכלי משקה ("תאגיד הפיקדון" - אל"ה) שתפקידו ליישם את חוק הפיקדון. תאגיד המיחזור לא עמד ביעדי איסוף הבקבוקים מאז שנת 2004, והשיג מדי שנה היתר בדיעבד להורדת היעדים, ללא תשלום הקנס הקבוע בחוק.

בשנים אלה לא נאספו למעלה מ-600,000,000 מיכלי משקה, שגרמו לזיהום נחלת הכלל ולהטמנה מיותרת. נוסף על כך, למעלה מ-300,000,000 שקלים קנסות לא שולמו כתוצאה מההפחתה בדיעבד. בנוסף, החברה המרכזית מובילה, יחד עם תאגיד הפיקדון, מהלך הפוגע במעמדו של חוק הפיקדון ומנסה להכשיל את התיקון המוצע לחוק, שמטרתו להכליל בחוק גם את בקבוקי המשקה בנפח של 1.5 ליטר ולהטיל אחריות של היצרן לפסולת שהוא מייצר.

גלובוס שחור נוסף מוענק לממשלת ישראל על החלטתה שלא לתקצב את תוכנית האב לחיסכון במים שנערכה בשנת 2005 על-ידי נציבות המים (היום רשות המים). מחישוב שערכה החברה להגנת הטבע עולה, כי אילו התוכנית הייתה יוצאת לפועל ומשיגה - כמתוכנן - חסכון של 20 אחוז מהצריכה הביתית, היה מתקבל חיסכון של כ-140 מיליון מטר קוב בשנה, כמות השווה להיקף ההתפלה הנוכחי וחסכון כולל של למעלה מ-400 מיליון מ"ק, השווים לתוספת של 2.4 מטר לגובה הכינרת ממצבה כיום! מכיוון שהדבר לא נעשה נאלצת היום ישראל להמר על איכות מי השתיה שלה כתוצאה מירידה מתחת לקווים שחורים. ההחלטה מלמדת על חוסר חשיבה לטווח ארוך, הימנעות מהתמודדות עם ניהול הביקוש במקום עם ניהול ההיצע, ולקיחת סיכון בלתי מתקבל על הדעת בניהול משאבי הטבע והסביבה שלנו.

חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, מאגד מעל 100 ארגונים סביבתיים. חיים וסביבה פועל לקידום מדיניות סביבתית, ולהגברת מעורבות הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות לסביבתו ולבריאותו. חיים וסביבה מוביל ביום כדור הארץ הבינלאומי את אירוע "הגלובוס הירוק" בשם התנועה הסביבתית כולה.