"אנחנו נוודא שהמערכות מתנהלות באחריות כדי למנוע כשל מערכתי. אם נראה התמהמהות, אובדן עשתונות או חדלות מעשים אנחנו נתערב ונפעל על-פי סמכותנו כאשר לנגד עיננו רק היציבות של המערכת הבנקאית" - כך אמר היום המפקח על הבנקים רוני חזקיהו בוועידת שוק ההון השנתית של TheMarker ודלויט בריטמן אלמגור. חזקיהו התייחס לפרשת התנהלותו של יו"ר בנק הפועלים, דני דנקנר, בעניין פרישתו של המנכ"ל צבי זיו ומינויו לתפקיד של ציון קינן.

"המשבר האחרון חשף גם כשלים ברגולציה. היו מגזרים שהיו מאוד מפוקחים ונפגעו מאד, והיו מגזרים שהרגולציה לא הצליחה להדביק את השוק. תפקידנו הוא להכין את המערכת הפיננסית לקראת משבר, ולשים דגש על אופן ניהול המשבר, כי משברים יקרו", הוסיף חזקיהו.

חזקיהו ציין כי בעולם שמים דגש על מעורבות ואקטיביות הרגולטורים, ונותנים בידיהם כלים, למשל, להבטיח שקיפות על-מנת ליצור מצב שהמאזנים מציאות ולא מחביאים דברים. "מה שחשוב זה איך אתה נכנס למשבר, אם אתה נכנס למשבר בתנאים טובים, חלק ממאמצי החילוץ והטיפול שרואים כיום - מתייתרים".

חזקיהו מציין כי ההכנה למשבר מתחילה בהגדרת מוסדות פיננסים בעלי חשיבות לכל המערכת: "בארה"ב כבר חשבו שאפשר לתת למוסד שהוא לא מאד גדול ליפול, אבל הייתה לו השפעה מערכתית, צריך לשים מפקח יחידי על מוסדות פיננסים שיכולים לגרום לכשל מערכתי, כאשר מהם יהיו דרישות המחמירות בעניין ההון, הקטנת המינוף הפיננסי, ותהליכי בקרת וניהול הסיכונים", ציין חזקיהו.

לדבריו, "אני לא בטוח מה יותר גרוע: התרמית של מידוף או המצב הזה של המוסדות הפיננסים, אני רואה את זה באותה חומרה". לגבי השוק הישראלי ציין חזקיהו כי "במדינת ישראל חמשת הבנקים הגדולים הם מוסדות שפגיעה בהם תוביל לכשל מערכתי, והיא תשפיע על המשק". לפיכך, צריך לחזק את הממשל התאגידי בבנק על-מנת שלא יהיו מקרים בהם אין את השקיפות וההצגה הנכונה של הנתונים: "ממשל תאגידי תקין מחייב את המוסד הפיננסי לעבודה רצינית ויסודית, כלפי כולנו. בהעדר ממשל תאגידי, מתחילות הבעיות ולא משנה כמה חוות דעת יכתבו. כל מיני מומחים כותבים חוות דעת בימים אלו על חשיבות הממשל התאגידי אך לעיתים הכותבים לא יודעים את מלוא המידע, אין תחליף למה שהנהלה ודירקטוריון יכולים לעשות. תפקיד הרגולציה להקפיד שזה אכן יתקיים", ציין חזקיהו.

שינוי נוסף לדעת חזקיהו יהיה במדיניות התגמול: "מדיניות התגמול שהייתה בעולם הציבה מכשול בפני מקבלי ההחלטות. צריך לבחון מחדש את הקשר בין תגמול וסיכונים, עד שזה לא יטופל לא יהיה ניתן למנוע מבנק נטילת סיכונים לא אחראית". חזקיהו ציין כי יש לתת משקל יותר לכשל אפשרי בנזילות, ויש להגדיר מחדש את תפקידו של מנהל סיכונים במוסד פיננסי: "לא תמיד אפשר לעשות אקזיט, וזה סיכון שצריך להתחשב בו, ויש מוסדות שנכנסו למשבר עם הלימות הון ראויה, אבל מדידת הסיכונים שלהם לא הייתה נכונה והם התמוטטו".

חזקיהו הוסיף כי לאחר שפורץ משבר, צריך להבין שמפת הסיכונים משתנה. הבנקים צריכים לבחון מחדש את החשיפות שלהם, את האסטרטגיות העסקיות ואת דרישות ההון: "היכן שיש התמהמהות או אי בהירות, אנחנו נתערב ונפעל כרגולטור שלנגד עינו עומדת אך ורק יציבות המערכת, אין לנו את הלוקסוס של לאבד מוסד פיננסי, אך כל זאת בלי להוריד את האחריות מהמוסד הפיננסי עצמו מניהול סיכונים נכון, ושמירה על ממשל תאגידי. כי גוף שלא מקפיד על דברים אלו, יכול לגרום למשבר שעלויתו למשק הרסנית".

מוקדם יותר, לפני פתיחת הוועידה, אמר חזקיהו כי בבנק ישראל לומדים את הקביעה של הממונה על ההגבלים, רונית קן בנושא עמלות הבנקים, ולפי שעה אין כוונה לנקוט פעולה יזומה בנושא. "אנחנו לומדים את הנושא, הבנתי שהמערכת הבנקאית מתכוונת לערער, והתהליך כולו יימשך כמה שנים. לכן בשלב זה ובגלל סדרי העדיפויות שלנו, נמתין להתפתחויות אלה".

לפני שבוע פירסמה קן קביעה, לפיה חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק המזרחי טפחות והבנק הבינלאומי עברו על חוק ההגבלים ויצרו הסדר כובל בנושא העמלות. קן פירסמה שורת עדויות שעלו בחקירה של בכירים בבנקים, לפיה נהוג היה ביניהם שיתוף פעולה שוטף בנושא עמלות. בכלל זה החליפו הבכירים מידע לגבי עמלות קימות ועתידיות, והשיקולים שהובילו לקביעתן. קן טענה, כי כל שיתוף פעולה בין הבנקים, לא רק בנושא עמלות, פוגע בתחרות.

הבנקים הבהירו כי בכוונתם לערער על הקביעה. בד-בבד, הוגשו כמה תביעות יצוגיות בהיקף של מיליארדי דולרים כל אחת, נגד הבנקים.