מחפשים תוכנית טובה? בידקו בערוץ הילדים

ערוצי הטלוויזיה לילדים משמשים לא פעם מעין בייביסיטר, כלומר ההורים לא אמורים להיות שם. אבל מתברר כי כשם שילדים רבים צופים לצד הוריהם בשלל תוכניות הריאליטי והשעשועונים בערוצים 2 ו-10, יש לא מעט הורים שנהנים לצפות בתוכניות טלוויזיה לילדים.

התוכנית המובילה היא "בובספוג" - תוכנית שמיועדת לילדים בגילים שונים, מפעוטות ועד בני נוער. ואולם, נראה שגם ההורים נהנים לבלות בביקיני בוטום, משכנו התת-מימי של הספוג הצהוב, במחיצת ילדיהם: נתונים לא רשמיים של ערוץ ניקלודיאון מורים כי זאת התוכנית שנהנית משיעור הצפייה המשותפת הגבוה ביותר. גם השחקן ליאור אשכנזי והבדרן דודו טופז הודו כי הם צופים בחברת ילדיהם במעלליו של הספוג מרובע-המכנסיים וחבריו מהמעמקים.

הורים לילדים קטנים מעט יותר, במשאל עוד פחות רשמי מזה של ניקלודיאון, הצביעו כמעט פה אחד על "מדלן" כעל התוכנית שהם הכי אוהבים לראות עם ילדיהם. האם זה משום שהכירו את ספרי היתומה הצרפתייה בילדותם? שלוש אמהות לילדים בני חמש ושש, שהעידו כי הן צופות מושבעות, טוענות שלא. שלושתן - עדי לחובר וטלי אדוט מתל אביב ומיכל אליהו מירושלים - לא הכירו את הספרים של לודוויג במלמנס בילדותן. אדוט מסבירה שזאת קלאסיקה בעלת ניחוח אירופי, המדברת אל לבן של מי שאהבו לקרוא בילדותן על יתומות כמו "פוליאנה". "חוץ מזה, זה חמוד, מלמד לכבד חברים ולהיות הרפתקנית", היא מוסיפה. עוד היא אוהבת לצפות עם בנה ב"מלחמת המשובטים", אנימציה טלוויזיונית שהיא המשך לסדרת הסרטים של ג'ורג' לוקאס, המשודרת בקרטון נטוורק. היא עצמה חובבת סרטי "מלחמת הכוכבים", ולכן היא לא רק צופה בסדרה ומתרגמת מאנגלית, אלא גם מבארת את ההתרחשויות הסבוכות.

אליהו אוהבת לראות עם ילדיה את "מדלן", "פרפרים של שבת", "נדב ידי זהב" ו"מרגלית הבלשית", כולן משודרות בערוץ הופ. סיפורי בלשים מדברים אל קהלים רבים, ולכן אפשר להניח כי בסדרה "מנדלבאום בלש פרטי", העולה מחר בערוץ הילדים (רק בהוט), יצפו ההורים לצד ילדיהם. לא המרכיב התעלומתי שבסדרה צפוי למשוך את קהל המבוגרים: גרי מנדלבאום (יניב פולישוק) מ"הפיג'מות", שמשודרת אף היא בערוץ הילדים, מגלם בסדרה החדשה את התפקיד הראשי. פולישוק הוא קומיקאי נהדר, ואחד הגורמים לכך שמבוגרים אוהבים לצפות ב"פיג'מות".

אור ארנסט, אמא לבני 12 ו-14, היא מעריצה של הסדרה. לדבריה, מבוגרים שאין להם ילדים לא מצליחים לעבור את מחסום הרעש ולכן לא מצליחים ליהנות כמוה. "קרה לי דבר דומה עם 'גור ואוח', עוד סדרה מעולה שאני אוהבת לראות עם ילדי, אבל בפעמים הראשונות נראתה לי רועשת מדי ולא נכנסתי לדקויות שלה. אלו דציבלים של ילדים", היא מסבירה.

בעולם טלוויזיוני שהכוחות המסחריים פועלים לקלקל אותו בריאליטי לרוב, אפשר בכל-זאת למצוא בערוצי הילדים גם סדרות דרמה איכותיות ומהנות לצפייה. למרבה הצער, רצועת הדרמה היומית לילדים - המצאה מעצבנת שמונעת מהילדים את הנאת ההמתנה לפרק שבועי של סדרה אהובה ומעודדת עשייה דלה אצל היוצרים - מאיימת על המשך קיומן של הסדרות הללו. בכלל, בתקופה שילדים רבים מתמסרים לווי-או-די, המתנה של שבוע לפרק, הזכורה היטב להוריהם, נדמית כמו שריד מתקופה קדומה.

ארנסט מספרת שב"בצפר", תוכנית קומית של יוצרי "אחד העם אחד" של ערוץ ניקלודיאון, היא יכולה לצפות גם כשהילדים לא בסביבה ("גם אם זה פחות מתוחכם מ'הפיג'מות'"). הדבר נכון גם בנוגע לדרמות "אדומות" ו"הילדים מגבעת נפוליאון" שמשודרות בשידורים חוזרים בערוץ הילדים, ולדבריה גם בנוגע ל"שמינייה" - "אבל רק בעונה הראשונה, לפני שהיא הייתה טלנובלה, כשזה היה עוד אקשן טהור. כשזה התחיל להיות ירוד מבחינה רגשית, עזבנו את זה".

רצועת הנוער החדשה, שעולה היום ביס סטארס ישראלי, מלמדת כי גם מתכנני לוחות השידורים מודעים לקהל המעורב - הורים שמשתמשים בילדיהם כתירוץ לצפות בתוכניותיהם. הרצועה תיפתח ב"ראש גדול", סדרת בית ספר יום-יומית עם נגיעות הומור, ששודרה פעם בדיוק בשעה שילדים חוזרים מבית הספר והוריהם עוד בעבודה, ועכשיו תשודר בשעה נוחה יותר למבוגרים. עוד תשודר בה "תיכון השיר שלנו", שהייתה במקור דרמה יומית בשם "השיר שלנו" שיועדה למבוגרים אך ילדים צפו בה עם הוריהם; עכשיו היא ממש מיועדת להם, אולי בהשפעת "היי-סקול מיוזיקל" של דיסני, ומבוגרים שמתרפקים על עברם יוכלו להצטרף לצפייה משותפת. בסוף הערב, וכבר בשעת שידור למבוגרים - 20:20, תשודר "דני הוליווד", מעין דרמה יומית על סף הטלנובלה, שלמעשה מיועדת לקהל מבוגר יותר אך משווקת כחלק מרצועת השידורים לנוער.

הצפייה המשותפת בתוכניות הילדים מחברת בין הדורות ומאפשרת להורים לנצל את הנושאים שעולים בסדרות - לעתים קרובות חינוכיים - כפלטפורמה לא דידקטית מדי לשיחות שלא תמיד היו מתפתחות מתוך שגרת היום-יום. היא גם מזכה את המבוגרים בנקודות זכות, אפילו אצל ילדים שאינם שלהם, כשהם מפגינים ידע אמיתי בתחום. לדוגמה: "ראיתם איך ג'וש מ'דרייק וג'וש' רזה מאז העונה הראשונה?" רווח נוסף הוא שהצפייה בתוכניות הללו גם מעדכנת את ההורים בהתפתחויות הסלנג העכשווי. סטגדיש!