הכפר הגלובאלי הוא מושג כה נפוץ היום, עד שנדמה שהוא ממש מהתנ"ך. לא, הוא לא מהתנ"ך, הוא ממש מהכפר הגלובאלי. את המושג הזה טבע מרשל מקלוהן, בספרו הידוע "המדיום הוא המסר". התיאוריה שיצר מקלוהן ביססה את תחום תקשורת ההמונים. וככל שתחום זה מתרחב, מתברר יותר ויותר שהכפר הגלובאלי כה משמעותי בחיינו היומיומיים, עד לפעמים יש חשש שניבלע בתוכו ונשכח את זהותנו המקורית.
זה נשמע ממש אפוקליפטי? זה נשמע מצמרר? כן, זה באמת כך. בואו נראה את הברכה והקללה שבכפר הגלובאלי. יש כל מיני דרכים לתאר איך התחיל הכפר הגלובאלי להפוך את כולנו לאנושות אחת, לישות אחת, לעולם בלי גבולות השואף למכנה משותף אחד שיחברו לו כולם. הדרך המקורית שלנו היא להתחיל מהרוקנרול. באמת? מה לשירים שקוראים לשבור את בית הסוהר, או שקוראים לאיחוד של כל העולם לבין הסיבים האופטיים שמחברים אותנו לכפר הגלובאלי? מה בין לוחמנות הקוראת לאיחוד בין האנשים בכל מקום ובין זהותנו הלאומית. ובכן יש ועוד איך יש.
בשיר ישן מזמין דוויד בואי את העולם לרקוד ולא משנה היכן אתה, בוא לרקוד. והוא מבקש זאת בכל מיני דרכים. בשיר שני הוא קורא לנעול נעלי ריקוד, ובשיר אחר הוא מבקש מכל באי העולם לרקוד גם בפריז וגם ברומא. האין כאן הכרזה על הקמת הכפר הגלובאלי? שירתו של דויד בואי נכנסה לקלאסיקה אך היו ימים שהוא היה חריג ומהפכן...
כן, הכפר הגלובאלי, שנאמר לנו שהוקם על-ידי ממציאי האינטרנט, לא הוקם אלא בזכות הרוקנרול, על המצע החם שטופח במשך עשרות שנים. מאז מלחמת העולם השנייה התרבות חתרה לקראת האחדה, לקראת מחיקת גבולות, לקראת איחוד. לא פלא שהאיחוד האירופי הוקם בשנות התשעים. לא פלא שחומות ברלין נפלו... לא פלא... האיחוד הוקם בזכות ההטפה שבקעה בכל מיני ערוצים תרבותיים שנשמעו בהתחלה די מוזרים ודי הוקעו מן החברה התרבותית המסודרת.
החיפושיות כדוגמה די מובהקת למהפכנות שקטה גם הם הובילו לשינויים פוליטיים. אל תזלזלו במשוררים כמו בוב דילן, שהוא בעצם יהודי בשם אברהם צימרמן וקורא לעצמו על שמו של דילן תומס. אל תזלזלו בקולות הבוקעים מן העולם התרבותי כמובילים לשינוי. יש ניסיון מתמיד לברוח מזהויות לאומיות לקראת זהות גלובאלית.
השאלה הנשאלת: האם אנו צריכים להירתם לטיפוח התרבות הגלובאלית, ועד כמה? אכן זה נעים לראות עולם חוצה גבולות, שבו התרבות היא תרבות משותפת. אכן זה נעים לראות שכולם מתקשרים (תי"ו פתוחה) באנגלית, שהופכת להיות השפה הבינלאומית. שכולם רואים אותן טלנובלות, שומעים אותה מוזיקה בכל העולם (וגם רוקדים לקצב מוזיקה זו במסיבות טרנס מטורפות), שכולם חוברים יחד להפגנות משותפות של בני גזעים ולאומים למען שלום עולמי. הכל נשמע כל כך טוב, שנשאלת השאלה: אם כל כך טוב, למה כל כך רע?
אכן לא ניתן להימנע מהשפעות תרבותיות. לא ניתן להתבצר בתרבות לאומית קטנה בלי לקבל מן הכפר הגלובאלי המקיף אותנו. זו הנחת יסוד שעלינו לקבל אותה. איננו באים לערער על דו-שיח בין תרבויות, על דו-שיח בין שפות, דו-שיח בין דתות ובין לאומים. ההפרייה התרבותית בעולמנו בנויה על דו-שיח זה, וכל תרבות ניזונה מדו-שיח עם תרבויות אחרות. גם העם היהודי ספג רבות מהשהות בגולה ומן הדו-שיח שקיים עם תרבויות שונות במשך דורות. אך הוא ידע לשמור על זהותו הלאומית והתרבותית, להבדיל מעמי הקדם שחיו בימי התנ"ך שנעלמו מבימת ההיסטוריה ונטמעו בתרבויות גדולות שכבשו אותן. עתה נדמה שחוזר שוב הצורך להתמודד עם קללת הכפר הגלובאלי.
עכשיו נדמה שחייבים לעורר את כולנו, שהכפר הגלובאלי חותר תחת התרבויות הקטנות והייחודיות, ויש חשש שאנו הופכים להיות עולם משעמם שתרבותו נבנית על המכנה המשותף הכי נמוך. בשם ההתחדשות וההצטרפות לתרבות המתקדמת שכולם חברו אליה, אנו עומדים לוותר על התרבות שלנו וללבוש תלבושת אחידה של הגלובוס כולו.
כאשר ניתנה הצהרת בלפור ב-2 בנובמבר 1917, הובטח לנו כאן בית לאומי. מאז הצהרה זו רצו אבות הציונות בית שיש לו גם תרבות לאומית ושפה לאומית. מאמץ קשה הושקע על-ידי אליעזר בן יהודה וכל אלה שנרתמו למאבקו (מורים, סופרים, ארגוני מתנדבים) להחיות את השפה העברית ולהפוך אותה מלשון קודש ללשון חיה ומדוברת. היום מאיים הכפר הגלובאלי על כל סממניו (אינטרנט, מוזיקת טרנס חובקת עולם, טלנובלות) למעוך את התרבויות הייחודיות ולהפוך את כולם לשרידים של גרוטאות בצדי הדרך. לאן אנו צועדים?
האם עלינו להסכים בשם הגלובאליות, לוותר על זהות לאומית? כבר פרסמנו כאן את מאמרנו להגנת השפה העברית "
חזון העברית הרזה", מתוך ניסיון למנוע דלדולה של העברית מן העומקים ההיסטוריים שיש בה והפיכתה ללשון רדודה ורזה. עתה יש חשש שבשם הגלובאליות עלינו להשיל מעלינו את תרבותנו ולהצטרף בששון אל זהות רדודה שנשענת על הזיבורית ולא על העידית.
שימו לב, אנשי עסקים ואנשי תקשורת מכל העולם מפיצים את הבשורה הגלובאלית. בואו לא נתעלם מהם. נלמד מן הגלובוס כולו. נקבל את בשורותיו. נהנה מן המוסזיקה שלו, נרקוד לצלילי המוזיקה שלו. אך עם זה נשמור על חוט שידרה של תרבות לאומית ושפה לאומית. האינטרנט יצר כלי תקשורת מדהים לאחד את הכפר הגלובאלי, והוא מזין את כולנו ומפרה את הרב תרבותיות של כולנו. הוא פתוח לכול, הוא זמין לכול, והוא מאתגר את כולנו להיפתח לעושר של תרבויות בעידן חדש הנקרא "עידן המידע".
אנו עומדים במוקד של תהליכים עולמיים שקשה לעמוד בפניהם. יש תקשורת חוצה גבולות, יש תרבות חוצה גבולות, יש חברות כלכליות חוצות גבולות, יש טכנולוגיה חוצת גבולות. ואנו לא פעם קלועים בתוך תהליכים אלה, ולא פעם מתביישים וחוששים להיראות מיושנים מול המצטרפים לעגלה הנוצצת של הכפר הגלובאלי.
ובכל זאת, בואו נעלה את השאלות על השולחן: הקמנו כאן חברה ערכית, הקמנו כאן מדינה לאחר אלפי שנות גלות, וחשוב לנו להמשיך את העם היהודי ההיסטורי. האם נוכל לקיים רציפות תרבותית עם העבר ובו-זמנית להיות חלק מן הכפר הגלובאלי? האם נצליח לשמור על חברה ערכית של נתינה לכלל ובו-זמנית להצטרף למרוץ ההישגי של הכפר הגלובאלי?
העוצמה של הכפר הגלובאלי מתגברת והולכת והיא מאיימת על זהותנו כעם ועל תרבותנו הייחודית. האם נצליח לשרוד וליצור תרבות עברית ייחודית בכפר זה? האם יש מקום למוזיקה ישראלית ייחודית בכפר זה? האם יש לנו זכות להיות שונים ולשמור על העברית שלנו בתוך עולם המנסה למחוק לשונות ותרבויות?
שנינו עוסקים בספרות, שנינו כותבים בעברית ואנו מאמינים שיש מקום לשמור על פלורליזם תרבותי בעולמנו. בשם הפלורליזם אנו נקראים לרקוד רוקנרול וטרנס אך אל נשכח לרקוד גם הורה היאחזות. אנו מאמינים שגם בתוך הדו-שיח עם הכפר הגלובאלי יש להמשיך את ההיאחזות בתרבותנו העברית.
