מוחמד עלי אמגד, הגיש ערעור לבית משפט המחוזי בירושלים על גזר דינו של בית משפט השלום בעיר מיום: 11.12.08 שהרשיע אותו בכתב אישום מתוקן, על-פי הודאתו, בעבירה של ניסיון לגניבת רכב ועבירה של חבלה במזיד. מכתב האישום המתוקן עלה שביום: 21.3.06 התפרץ לרכב, קרע את חוטי ההתנעה וניסה לגנבו.
מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של אמגד עלה שקצינת המבחן לא התרשמה מקיומם של דפוסי התנהגות בעייתיים ועברייניים מגובשים אצלו. עוד צוין שקיבל על עצמו אחריות מלאה לעבירות שאותן ביצע ועל-פי התרשמותה, ההליך המשפטי השפיע עליו בצורה אפקטיבית. הומלץ על עונש מרתיע של מאסר על תנאי וקנס מוחשי.
עוד נטען כי מדובר באדם עובד, בן 33, בעל משפחה, ומאסר בפועל יגרום לאיבוד מקום עבודתו ופרנסתו. בית משפט קמא בחן הנסיבות לקולא וציין בגזר הדין כי יש בהן רק כדי למתן עונש המאסר אך לא לאיינו, "שכן הדברת הנגע של עבירות הקשורות לרכב מחייבת מאסר בפועל". לפיכך גזר על אמגד 8 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
בכתב הערעור טען אמגד שהעונש שהוטל עליו חמור מאוד. לדבריו, בית משפט קמא, התעלם מנסיבותיו האישיות המיוחדות, מתסקיר חיובי, מכך שמדובר במאסר ראשון, מעברו הנקי יחסית וכי נגרמה לו פגיעה לא מידתית בעבודתו בעיריית ירושלים ובפרנסתו.
בית המשפט המחוזי קבע שדין הערעור להידחות. "בעברו של הנאשם אומנם הרשעה אחת בלבד, והוא בדרך כלל חי חיים נורמטיביים, אולם נוכח מכת המדינה של עבירות רכב, יש להבהיר ולקבוע כי רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן במיוחד, לא יושת מאסר בפועל על מי שגנב רכב או ניסה לגנבו. למערער אומנם נסיבות לקולא כמפורט, אולם לא מצאנו כי בית משפט קמא חרג לחומרה בגזר דינו, במידה הדורשת התערבות ערכאת ערעור". נקבע שאמגד יתייצב לריצוי מאסרו ביום 19.4.09 בשעה 9:00 בבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים.
