שיעורי החשיפה לעיתונים היומיים הם במגמת ירידה. בשנים 2000 עד 2008 חלה ירידה בשיעור של כ-22% בחשיפה לכלל העיתונים, אך לעומת זאת, יש גידול בצריכה של מדיה אינטרנטית. כך עולה בין השאר ממסקנות דוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, אשר עסק בשאלת העלות, הזמינות והאפקטיביות של פרסום בעיתונות ובאינטרנט, תוך שימת דגש על העברת הפרסום המנדטורי לרשת האינטרנט. המחקר פורסם לפני שבועות אחדים.

המחקר נעשה על-פי בקשתו של חבר-הכנסת מיכאל איתן (ליכוד) על-רקע ההנחה הרווחת כי בבסיס חובת הפרסום בנושאים מסוימים יש להביא מידע לידיעת הציבור כדי לאפשר לו להביע את עמדתו ולהשתמש במידע לצרכיו. בשל חוסר עקביות בנוגע למקום הפרסום ולמועדו, ועקב ניסוחים שלעתים אינם ברורים די צרכם, יש חשש כי חוק הפרסום המנדטורי במתכונתו הנוכחית מאפשר לממש את זכות הציבור לדעת בעיקר בהיבט ההצהרתי ופחות בהיבט המעשי.

מהמחקר עולה כי באופן כללי, אף שכיום אין הבדל ניכר בין העיתונות לאינטרנט במידת החשיפה להתקת הפרסום מהעיתונות הכתובה לאינטרנט עשויות להיות השפעות מנוגדות על אוכלוסיות שונות, בהתאם למידת נגישותן למחשב ולמידת אוריינות המחשב שלהן. כך לדוגמה, על-פי נתוני הלמ"ס, לעומת כ-82% מבעלי הכנסה גבוהה לנפש שהשתמשו במחשב בשנת 2006, רק כ-38% מבעלי הכנסה ממוצעת-נמוכה לנפש השתמשו במחשב. בנוסף, לעומת כ-66% מהיהודים שהיה להם חיבור לאינטרנט בדירתם בשנה זו, רק לכ-33% מהערבים היה חיבור לאינטרנט בדירתם.

ירידה של 6% בפרסום בעיתונות המודפסת ב-2008

עוד עולה כי בשנת 2008 ההוצאה על פרסום בעיתונות הייתה כ-1.47 מיליארד ש"ח - ירידה בשיעור של 6% לעומת שנת 2007. ההוצאה על הפרסום המנדטורי בשנת 2008 הייתה כ-36 מיליון ש"ח - נתח של כ-2.4% מתוך סך ההוצאה על פרסום בעיתונות. ביטול חובת הפרסום בעיתונות הכתובה המוטלת כיום על גופים ציבוריים ופרטיים, לפי הצעת החוק שעלתה בנושא, צפוי שיביא לאובדן הכנסות של העיתונים, ובמקביל לחיסכון למפרסם הציבורי ולמפרסם הפרטי. לפי האומדן של מרכז המידע של הכנסת, ביטול הפרסום המנדטורי יביא לחיסכון ברוטו של כ-27 מיליון ש"ח למגזר הציבורי (ללא שקלול עלויות הקמתו של אתר אינטרנט ממשלתי, כאמור בהצעת החוק). במקביל לכך, ייגרעו מהמדינה הכנסות מס ערך מוסף בהיקף של כמה מיליוני ש"ח, בגין הירידה בהוצאה על פרסום.

לפי האומדן, התחומים העיקריים שבהם עוסקות המודעות המנדטוריות המפורסמות על-ידי המדינה הם מכרזים (כ-45%), תכנון ובנייה (כ-24%) ואפוטרופוס כללי וכונס רשמי (כ-9%). בין הפרסומים המנדטוריים של גופים פרטיים בולטות מודעות על אספה כללית (כ-9%) ומודעות של כונסי נכסים פרטיים (כ-6%). העיתון שבו מפורסם המידע נבחר לעתים קרובות בהתאם לסוג המודעה: חלק ניכר ממודעות התכנון והבנייה מפורסם בעיתון הארץ וביתר עיתוני רשת שוקן (כ-50%), ולעומת זאת בתחום מודעות מכרזים בולטת קבוצת ידיעות אחרונות (יותר מ-30%).

מנתונים אלה עולה, כי חלקו של הפרסום המנדטורי בסך הכנסות העיתון משתנה מאוד מעיתון לעיתון, ומכאן עולה שמידת ההשפעה של השינוי על העיתונים לא תהיה אחידה.

מסקנת עורכי המחקר היא כי ככל שקהל היעד ספציפי יותר, אקטיבי יותר ומקצועי יותר, צפוי שתהיה למעבר לפרסום מנדטורי באינטרנט השפעה חיובית יותר. אולם לגבי אוכלוסיה לא מקצועית, "צרכנית-פסיבית", המעבר למדיום האינטרנטי יקטין את הסיכוי להיתקל במידע אגב דפדוף אקראי.