הירשזון הורשע בגניבה; <br>"הפך את הקופה לקאזינו"

בהכרעת הדין מתחה השופטת ביקורת על התנהלות ההגנה. כשלונו המרכזי בבניית הגנתו של הירשזון נעוצה ב"אי הבאת הסבר 'תמים' אחד אלטרנטיבי, למעשיו, אשר אמור היה לשלול את ההיסק הלוגי שהתחייב ממיקבץ ראיותיה המפלילות של התביעה. רוצה לומר, עיקר בעייתו היה, ריבוי גירסאותיו והשינוים שחלו בהן, חדשות לבקרים".

היא הדגישה כי "שלוש גירסאות שהעמיד הנאשם...במסגרת הגנתו, לא זו בלבד שהתישו האחת את רעותה, אלא שגם סתרו זו את זו, עד שלילת כל אפשרות לאמץ, ולו, אחת מהן. כך, גירסת הפנסיה, שהמירה את גירסת ההכחשה הטוטאלית עליה התעקש לאורך כל חמש חקירותיו במשטרה; וכך, גירסת התגמול שהמירה את גירסת הפנסיה, במסגרת סיכומי ההגנה. האבסורד, כפי שהובהר לעיל, עלה מכל אחת מן הגירסאות הנ"ל, היא לעצמה; קל וחומר מהעמדתן זו לצד זו, או, מצירופן יחדיו. שאם עמדו לו זכויות של פנסיה שלא מוצו, מה טעם ראה להסתיר עובדה זו מפני חוקריו במשטרה לאורך כל חמש חקירותיו שם? ואם עמדה לו זכותו לתגמול בגין עבודת ההתנדבות שלו בהסתדרות, מה ראה לסבך עצמו בגירסת הפנסיה, שלא היו לה ידיים ורגלים בחומר הראיות?"

סתירות אלו ומגוון שאלות קשות שעוררו דבריו של הנאשם במשטרה ובבית המשפט, "שכאמור, פשטו צורה ולבשו צורה", הובילו לדבריה "להעדפת תיזת ההרשעה של התביעה, בכל שש הפרשות הנ"ל, על פני האנטיתזה התיאורתית שלו, אשר בוססה על אותן חלופות שלא אוששו בראיות, ואשר הסבירות הייתה מהן והלאה".

מהאישום עולה שיטתיות בגניבה של הירשזון כאשר שליחיו ואנשיו פרטו עבורו שקים ואת הכסף המזומן העבירו אליו בשיטת המעטפות. הכספים הגיעו באופן סדיר מידי חודש בחודשו אך גם שימשו לצרכים מזדמנים כגון לקראת נסיעות, תשלומי "שי לחג" והוצאות שונות.

בין היתר הוא הואשם כי בתקופה שכיהן כחבר כנסת וקיבל מימון עבור סעודותיו בכנסת, הוא קיבל במרמה מימון עבוד ארוחותיו גם מההסתדרות. המימון כלל גם ארוחות במסעדות פאר בסופי שבוע וכן מימון עבור תרופות ועוד.

הירשזון לא עבד בחלל הריק, יחד עימו הועמדו לדין שורה של בכירי ההסתדרות הלאומית והעמותה בבעלותה, ניל"י, שהורשעו בעסקות טיעון בגניבת הכספים. בין המורשעים הנוספים בפרשה היו מנהל הכספים בהסתדרות עובדיה כהן, אחיו דוד-השליח, וציון, שהועסק בקרן הפנסיה, כמו-כן מנכ"ל ההסתדרות יצחק רוסו, אמציה בונר ורונית גרטי.

כאמור, בית משפט המחוזי בתל אביב הרשיע את הירשזון בשישה אישומים מתוך שמונה. השופטת ברכה אופיר תום דחתה את טענות הירשזון כי לא היה מודע למתרחש בהסתדרות וקבעה כי כיו"ר הדירקטוריון היה צריך לדעת.

הסתדרות העובדים הלאומית הודיעה בעקבות הכרעת הדין כי בכוונתה לפעול להשבת כספיה, כ-2 מיליון שקלים. בהודעה נמסר כי ההסתדרות מתכוונת להגיש תביעה לחייב את הירשזון להשיב את הכספים שנטל, כפי שפעלה לגבי מעורבים אחרים שהורשעו בפלילים.

בא כוח ההסתדרות עו"ד נחום פינברג אמר כי"חובתה הציבורית של הסתדרות העובדים הלאומית להחזיר לקופתה את הכספים שנגנבו מן הציבור ונעשה הכל ליישום החלטת הדירקטוריון בנושא".

השופטת ציינה כי יותר מכל התקשתה לקבל את "טענת תום הלב" שהעלה הירשזון במהלך נסיונו להסביר כי לא היה מעורב בפרשת השחיתות "שחגגה" באותם ימים בהסתדרות . "אילולא פתח הוא , יו"ר ההסתדרות, את השער רחב, בפני כל אותם בכירים שהפכו את מחלקת הנהלת החשבונות של הארגון, לקאזינו, אפשר ופרשת השחיתות נשוא שני כתבי האישום הקשורים, הייתה נמנעת...הנאשם הוא זה שהתנדב להמשיך ולנהל את עניני ההסתדרות לאחר פרישתו ממנה, לאורך שנים, בהן הפך את קופתה ואת קופת נילי, למקור לא אכזב לכספים שהוצאו מהן במירמה".

על אלו יש להוסיף את הסיטואציה שבה הודו חבריו של הירשזון בכתבי האישום במסגרת הסדרי טיעון, בעוד הוא נותר "עומד על הדוכן לבדו, טוען לחפותו ומכה על חטא על הדרך בלבד, ולא על העשייה העבריינית עצמה". החרטה של הירשזון "על הדרך הקלוקלת בה צעד, גם לשיטתו, היא בודאי כנה. שהרי, זו הובילה אותו אל המקום בו הוא ניצב היום. עם זאת, קשה לקבל חרטה זו כאותנטית כאשר, בה בעת, עומדים מאחוריה כל אותם הסברים חסרי אחיזה בהיגיון ובמציאות, בדבר תום ליבו בעצם ביצוע מעשי הגניבה והמעילה נשוא אישומים אלה".

סניגורו עו"ד וינרוט הודיע כי ישקול ערעור לבית המשפט העליון.

היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ופרקליט המדינה הביעו סיפוק על החלטת בית המשפט ש"קבע נורמות משפטיות וציבוריות ראויות באשר לאחריות האישית ולשמירת כללי טוהר המידות על-ידי אנשי ציבור".

השניים ברכו את הפרקליטות ובעיקר את צוות מחוז תל אביב בראשות עו"ד אלי שוורץ-שואף, על עבודתם בפרשה וציינו כי התיק מהווה דוגמה ל"פעולות האכיפה הנרחבות והשיטתיות של רשויות האכיפה בשנים האחרונות נגד תופעות של שחיתות שלטונית וציבורית - פעולות אכיפה המופנות גם כלפי הדרגים הבכירים ביותר, בלא מורא ובלא משוא פנים".

הם ציינו עוד את "העבודה המקצועית המהירה, והאפקטיבית של משטרת ישראל, בטיפולה בחקירה זו".