חנה ואייל קמחי תבעו את חברת כספי הפלגות קרוז בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר ששבו במפח נפש מהפלגה שאורגנה על-ידי הנתבעת במאי 2007 באונייה "DREAM". לטענת הזוג, האונייה עזבה את נמל אשדוד בשעה 20:00, למרות שהובטח שההפלגה תחל בשעה 15:00. "כתוצאה מכך, בוטלה עצירה בקפריסין, שהיוותה את אחד משיקולינו להצטרף להפלגה".
זאת ועוד, לדברי בני הזוג, הנאתם מההפלגה נפגמה קשות כתוצאה מתקלה במערכת הביוב באונייה, שגרמה לריח בלתי נסבל ולמחסור במים חמים בחדרם במשך כל ההפלגה. הזוג קמחי ציין שכל חדר קיבל זיכוי בגובה של 100 דולר לשימוש בברים באונייה והנחה של 50% בהפלגה עתידית.
בכתב התביעה הדגישו, שאינם חפצים בפיצוי עבור הנזק אלא מבקשים להמיר את ההנחה בכסף מאחר שאינם מעוניינים להפליג באותה אונייה שנמכרה לבעלות אחרת, ולא תהיה להם אפשרות לממש את ההנחה. הזוג ביקש סכום של 2,150 שקל.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שדין התביעה להידחות על הסף בהיעדר יריבות בינה לבין הזוג קמחי. "מעולם לא היינו הבעלים /או מפעילי האנייה נשוא התביעה, אלא סוכנת עמילה ומתווכת בין ציבור המפליגים לבין בעלי האנייה". לדבריה, האיחור בהפלגה היה אירוע בלתי צפוי שנבע מעיכובים בביקורת של משטרת הגבולות ולא הייתה לה שליטה על כך וגם לא על הליקויים שהתגלו. "העיכובים הבלתי צפויים שיבשו את לוח הזמנים של האנייה, וכתוצאה מכך הוחלט לוותר על הביקור בקפריסין". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק הדין דחתה השופטת אנה שניידר את התביעה. "עיון בתנאים הכלליים שנמסרו לתובעים על-ידי הנתבעת מעלה, שהנתבעת פעלה כסוכנת נסיעות המתווכת בין התובעים לבין בעלי האנייה ושיווקה עבורם את ההפלגות מישראל. על אף שברורה לי תחושתם, לפיה הנתבעת היא זו שמכרה להם את ההפלגה ומבחינתם היא הכתובת לתלונותיהם, ואף המלצתי לצדדים לסיים את התיק מחוץ לכתלי בית המשפט - הרי שמבחינה משפטית אין יריבות בין התובעים לנתבעת, אלא רק בינם לבין בעלי האנייה.
"על-פי ההלכה הפסוקה, משבחר סוכן הנסיעות את השירותים ושאר האמצעים הדרושים כדי שהטיול אשר נמכר באמצעותו יקוים במועדים עליהם התחייב וברמה עליה התחייב - אין הוא אחראי לשיבושים שחלו ושאותם לא ניתן היה ולא צריך היה לצפות".
השופטת הוסיפה שהואיל והגשת תביעה נגד בעלי האונייה איננה אפשרית מבחינה מעשית - היא אינה מטילה הוצאות על הזוג קמחי.
