נהג 'דן' לנוסעת: "את יכולה לעוף מהאוטובוס שלי"

נהגי אוטובוס, שימו לב: נהג שמתנהג בבהמיות לנוסע ישלם לו פיצוי.

אורה סמרה, 38, תבעה את "דן" חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ואת נהג האוטובוס שמואל טחאן, בבית משפט השלום בתל אביב בגין תקיפה והוצאת לשון הרע. מכתב התביעה עלה שביום: 30.11.06 בסמוך לשעה 13:00, המתינה סמרה בתחנה ברחוב בני אפרים בתל אביב לקו מס' 40 על-מנת לנסוע ממקום עבודתה לביתה.

האוטובוס איחר ב-25 דקות וכשהגיע, שאלה את הנהג, שמואל טחאן, לפשר האיחור וזה ענה בלגלוג: "כי איחרתי, ואף אחד לא אמר לך לחכות לי ואם את רוצה את יכולה לעוף מהאוטובוס שלי". כשסמרה ביקשה את פרטיו הוא צעק עליה שתרד מהאוטובוס,וכשהבין שאין בכוונתה לעשות זאת, הכריז בפני הנוסעים: "האוטובוס הזה לא ממשיך בדרכו אם היא לא תרד", והצביע על סמרה.

לאחר שנוסעים העירו לו לפשר התנהגותו ירד טחאן מהאוטובוס, הודיע שהאוטובוס לא ממשיך לנסוע בתואנה שנדלקה נורית אדומה. בשעה 13:50 הגיע אוטובוס חלופי שאסף את הנוסעים ליעדם וטחאן נסע אחריו באוטובוס ה"מקולקל".

נקנס, פוטר וננזף

בית הדין המשמעתי של "דן" הרשיע את טחאן בהיעדרו וקנס אותו בשווי 135 שעות עבודה בגין העלבת נוסעת, התנהגות הפוגעת בכבוד החברה, התנהגות בלתי הולמת, התנהגות רשלנית הגורמת לנזקים לחברה ובהוצאות משפט. בכתב התביעה טענה סמרה שהתנהגותו של טחאן גרמה לה להשפלה בפני הנוסעים, והתפרשה כאיום עליה כשהפעיל לחץ על נוסעי האוטובוס על-מנת שתרד מהאוטובוס. "התנהגותו מהווה עוולה של תקיפה מילולית תוך הפעלת איום וכן הוצאת לשון הרע והפרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו".

בכתב ההגנה טענה חברת "דן" שלא הייתה מודעת לכך שטחאן הוא נהג בעייתי ולאחר המקרה פיטרה אותו. "אין להטיל עלינו אחריות שילוחית ואיננו אחראים להתבטאותו של כל נהג. לא הורנו לטחאן להתבטא כך ואנו דואגים שהנהגים ישתתפו בסדנאות השמות דגש בנושאי השירות ללקוח ואדיבות".

ומה אמר טחאן להגנתו? הוא לא הכחיש את המיוחס ולא ציין גרסה אחרת לנטען כנגדו. השופט אליהו קידר בחן: "האם דבריו של טחאן מהווים שימוש בכוח לצורך סעיף 23 לפקודת הנזיקין? האם התנהגותו הבוטה לרבות עזיבתו הפתאומית את האוטובוס ללא הצדקה והכרזתו כי האוטובוס לא ייסע כל עוד התובעת אינה יורדת ממנו - האם התנהגות זו מהווה כשלעצמה תקיפה על-פי פקודת הנזיקין?"

והשיב על כך בחיוב: "על אף המדובר לכאורה בפגיעה מילולית גרידא, סבורני כי יש מקום לקבוע כי התנהגותו של הנהג עולה כדי תקיפה על-פי סעיף 23. טחאן צעק לעברה של התובעת לרדת מן האוטובוס ואף איים להפסיק הנסיעה עד עזיבתה, (איום אשר מימש בפועל בעצם עזיבתו את האוטובוס). סבורני כי התנהגות זו מהווה שימוש בכוח על-פי סעיף קטן ב' בהגדת הסל' בכל דבר אחר, קרי, שימוש בהשמעת קולו הרם של טחאן עד כדי צעקות ואף שימוש ברכיב המכאני של האוטובוס - פתיחת הדלתות והורדת הנוסעים תוך כוונה להימנע מהנסיעה וזאת בכדי שהתובעת תבין כי אם לא תרד מהאוטובוס יממש את איומו ולא ימשיך בנסיעה ובכך למעשה אף לא אחד מהנוסעים יגיע ליעדו (ובעניין זה אדגיש כי טענתו לפיה הייתה תקלה באוטובוס לא הוכחה כלל ואף לא הוכחה על-ידי דן כמעבידתו").

התנהגות משפילה ומבזה

השופט הוסיף שהתנהגותו של טחאן מהווה לשון הרע והוא השפיל את סמרה כשביקש לגרשה מהאוטובוס. "טחאן סירב לאפשר לתובעת להשתמש בתחבורה הציבורית כנוסעת מן המניין ואף ביקש לגרשה. כאשר לא עלה בידיו להורידה מהאוטובוס, ירד הוא מהאוטובוס ואף הפנה את תשומת ליבם של כלל הנוסעים שכל עוד התובעת לא תרד מהאוטובוס לא תימשך הנסיעה. דומני כי התנהגות זו, הנמדדת במבחני האדם הסביר, נועדה להשפיל ולבזות את התובעת בעיני קהל הנוסעים אותה עת, ולעשותה מטרה לשנאה, לבוז או ללעג בהטלת אשמתה להפסקת הנסיעה, וזאת אך ורק בשל שאלתה לדבר איחורו ובקשתה לקבל פרטיו כנהג".

השופט דחה את התביעה כנגד "דן" לאחר שקבע שאינה אחראית באופן שילוחי למעשיו של טחאן ולא הוכח שהיה נהג בעייתי. לגבי טחאן אמר השופט "שהתנהגותו ראויה לגינוי" והוא חויב לשלם לסמרה 4,000 שקל פיצוי.