עופר נמרודי, העומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופטת ברכה אופיר-תום, פנה לבית משפט השלום בתל אביב, בבקשה לאפשר לו לעיין בשני מסמכים המוחזקים בכספת של בית המשפט, הנוגעים למשפט שניהלה המדינה כנגד יגאל תם (עד מדינה במשפט נמרודי).
הבקשה הוגשה באמצעות עורכי הדין דן אבי-יצחק ויהושע שטיין.
שני המסמכים בהם מדובר:
- פרוטוקול בית המשפט בעניין הטיעונים לעונש מטעם יגאל תם ומטעם המדינה, לרבות הסדר הטיעון שהושג;
- מסמך שהוצפן בכספת בית המשפט, שהוא מכתב מאת ניצב משה מזרחי אל השופט שדן במשפטו של יגאל תם (גלעד נויטל).
באותו מכתב שהוסתר כאמור, התבקש בית המשפט להקל בעונשו של יגאל תם - שהואשם והורשע בגרימת מוות ברשלנות. הניסיון להקל בעונשו, נועד להעניק לתם הטבות נוספות (מעבר לאלו שניתנו לו) כדי שיואיל בטובו למסור עדות (כעד מדינה) במשפטו של נמרודי.
בית המשפט קבע בגזר הדין, כי הוא נמנע משליחת יגאל תם למאסר בפועל, רק בזכות המכתב עליו חתום משה מזרחי. בגזר הדין סומן המכתב "מ/1". ואולם, תוכנו של המסמך וזהות נותנו הוצפנו כאמור לבקשת בא-כוחו של יגאל תם, עו"ד דוד ליבאי (שהתבקש לעשות כך על-ידי משה מזרחי עצמו) - בהסכמת הפרקליטות.
בבקשה שהגיש נמרודי נאמר, כי בעדות שמסר ניצב משה מזרחי בבית המשפט המחוזי בתל אביב (במשפט נמרודי) אכן ביקש יגאל תם סיוע במשפטו האמור (כתנאי לעדותו במשפט נמרודי), ואף הוסכם לסייע לו. ואולם, אמר ניצב משה מזרחי, ההסכם לא מומש ביוזמת התביעה ולמעשה ביקשה התביעה את מאסרו בפועל.
תוכנו של המסמך שהוצפן, התגלה בעדותו של עו"ד דוד ליבאי (בשבוע שעבר). ליבאי גילה, כי ההסכם שגובש קודם לכן עם יגאל תם גם בעניין זה, אומנם לא הוגש לבית המשפט. ואולם, בפועל מאוחר יותר (בתקופה שבין הכרעת הדין המרשיעה לבין גזר הדין) הומר ההסכם בהסדר טיעון חדש, במסגרתו הובטל ליגאל תם כי יימסר לבית המשפט מכתב מאת ניצב מזרחי אל השופט, כדי שיוקל בעונשו של תם והוא לא יישלח למאסר בפועל.
למרות ההסדר הנ"ל, טוען נמרודי, מסרו יגאל תם ומיטיבו משה מזרחי עדות כוזבת במשפטו של נמרודי. הם הכחישו מתן הטבה לתם במשפטו, מעבר להסדר שלא מומש לטענתם. מזרחי אף הכחיש שאלה ישירה שהופנתה אליו: "סידרת לו עיסקת טיעון במשפט גרימת המוות כדי להבטיח שלא ילך למאסר", נשאל; "שלילי חזק", השיב מזרחי, ושיקר שוב ושוב.
בפנייתו לבית המשפט טוען נמרודי, כי ליבאי הסביר כי הצפנת המכתב נעשתה לפי בקשתו של מזרחי, שביקש לשמור בסוד את העובדה שקיים מכתב שכזה, קל וחומר את תוכנו - ואת זאת נימק בצורך למנוע דליפת מידע לנמרודי שכן המכתב כלל מידע על הסיוע שהגיש יגאל תם לרשויות החקירה כנגד נמרודי.
התמונה המצטיירת מהמתואר עד הנה, כותבים באי-כוחו של נמרודי, מפחידה בחומרתה:
א) נחתם עם המשיב הסכם עד מדינה;
ב) לאחר חתימת ההסכם דורש עד המדינה - המשיב - הטבה נוספת, משמעותית ביותר, ולפיה יוקל בעונשו בתיק גרימת המוות שאין לו כל קשר לפרשה בה הוא משמש כעד מדינה;
ג) המדינה נעתרת לבקשה והטבה ניתנת במסמך בכתב;
ד) לאחר מכן מוחלפת ההטבה הגלויה בהטבה סמויה: המסמך בכתב מבוטל, ביוזמת המדינה ובהסכמת עד המדינה, "מטעמים ציבוריים", ובמקומו נעשה הסכם בלתי כתוב ולפיו זרוע אחת של המדינה - הפרקליטות - תטען באופן פומבי לענישה מסויימת, וזרוע אחרת של המדינה - המשטרה - תטען, באופן סמוי וחשאי, לענישה מופחתת, כפי שהיה בנספח להסכם שלכאורה בוטל.
ה) נציגי המדינה המופיעים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מספרים לבית המשפט על ביטולו של המסמך בכתב, ומסתירים מבית המשפט את קיומו וביצועו המלא של ההסכם החליף.
נמרודי טוען בבקשה, כי העובדות הנ"ל מלמדות על הסתרת מידע מבית המשפט, במגמה לקפח את הגנתו שלו. לטענתו, המסמך שהוצפן הינו ראיה חשובה - שמסירתה תסייע לו להוכיח את ההיקף האמיתי של ההטבות שניתנו ליגאל תם כעד מדינה, וכן תסייע לו להוכיח כי יגאל תם לא היסס לשקר במצח נחושה בעדותו בבית המשפט המחוזי.
נמרודי טוען עוד, כי יש עניין ציבורי רב במתן ההיתר לעיון בתיק ולהעתיקו. שכן הדבר יסייע לבית המשפט המחוזי לעשות צדק ולהחליט נכונה בדבר אמינותם של עדים מרכזיים שהעידו נגדו, ובהם משה מזרחי: "קיים חשש סביר, ויותר מכך, כי בעל תפקיד ממלכתי בכיר - תנ"צ מזרחי, הממלא כיום את תפקיד ראש אח"ק בדרגת ניצב - העיד עדות שקר בבית המשפט במטרה לכסות על מעשה בלתי חוקי שעשה, היינו, מתן הטבה נסתרת לעד מדינה".
