מייצג הלקוחות מול רשויות המס - העלים בעצמו

בית משפט השלום בירושלים גזר לפני מספר ימים על אליהו יונתן, מנהל חשבונות בן 46 מירושלים, 11 חודשי מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 50 אלף ש"ח עקב שורה של עבירות מס. כך עולה (יום א', 26.7.09) מדיווח של רשות המיסים.

כתב האישום הוגש על-ידי פרקליטות מחוז ירושלים בעקבות חקירה שהתנהלה במחלקת חקירות מס הכנסה ירושלים, ברשות המיסים בישראל.

יונתן הוא מנהל חשבונות במקצועו וניהל בין השנים 2002-1998 משרד עצמאי. כמו-כן, ייצג יונתן לקוחות בפני רשויות מס הכנסה ומע"מ. לפי כתב האישום, יונתן לא הגיש דוחות שנתיים למס הכנסה בהיקף כולל של 675 אלף ש"ח, דוחות תקופתיים למע"מ בין השנים 2002-2000 בסכום של כ-288 אלף ש"ח, ולא שילם מס הכנסה ומע"מ בגין הכנסות אלה.

עוד עולה, כי בהיותו מנהל פעיל, בשנים 2002-2000 בחברת אור אביר, חברה שעסקה בעבודות בנייה, לא דיווח יונתן לפקיד השומה ולמנהל מע"מ על ההכנסות והעסקות של החברה לשנת 2000 בסכום כולל של כ-447 אלף ש"ח.

בשנת 2001, מסר יונתן חשבונית של החברה האמורה, על סך כ-67 אלף ש"ח לקרוב משפחתו, בידיעה שמדובר בחשבונית כוזבת שהוצאה שלא כדין, במטרה לסייע לו להתחמק מתשלום מס.

עוד בפעולות המרמה שעשה יונתן: בפרטי חשבונות לקוחותיו במחשבי שע"ם, הוא גרם לכך שקיבל לידיו במרמה, מרשויות מע"מ סכום של כ-35 אלף ש"ח.

כתב האישום בעניינו של יונתן הוגש כבר בשנת 2005, אולם בהחלטה שניתנה בוטל כתב האישום משנתקבלה טענתו כי לא קוימה זכותו ליידוע ולשימוע. בינואר 2008 הוגש כתב האישום בתיק, אך מרשות המיסים נמסר כי יונתן התייצב לדיון רק בסוף נובמבר 2008, זאת לאחר שלא התייצב לשלוש ישיבות, וגם אז נתלה בבקשה למחיקת האישום בטענות של הגנה מן הצדק. עיקר טענותיו נסב על הזמן הרב שחלף בין מועד ביצוע העבירות שראשיתן בשנת 1998 עד להגשת כתב האישום, וכן על כך שהמאשימה סירבה להמיר את האישומים בתשלום כופר על ידו.

הצדדים הופנו להליך גישור והודיעו כי קיבלו את הצעת בית המשפט להסדר טיעון. כתב האישום המתוקן הוצג ב-16 ליוני ויונתן הודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

נשיאת בית המשפט שולמית דותן, כתבה בהחלטתה בתיק כי "כל טענותיה של המאשימה הן רלוונטיות ובמקרה זה משקלן גדול במיוחד, נוכח מקצועו של הנאשם, מעמדו כלפי רשויות המס וריבוי העבירות הנפרש על פני שנים". היא הוסיפה וכתבה כי "חרף העובדה שהנאשם נחקר בראשונה בשנת 2000, לא משך ידיו מביצוע העבירות והמשיך בהן עוד 3 שנים וביתר שאת. עובדה זו אך מחזקת את טענת המאשימה על כך שהנאשם בחר, כדפוס פעולה עקבי ומתמשך, את ביצוע העבירות. גם התנהלותו של הנאשם בהליכי המשפט הייתה ניסיון מתמשך של התחמקות ממתן הדין, תוך ניצול כל בדל טענה שבסדרי דין מתאפשרת לו".