בתקופה שבה רוב האוכלוסיה היהודית בישראל מתרחק מן היהדות ומאבד את זיקתו הלאומית, התרבותית והדתית לכור מחצבתו, מתרחש אירוע בסדר גודל יוצא דופן שדווקא מתרפק על היהדות ועל חקירתה, וחוגג את הישגיה המופלאים מאז ראשיתו של העם היהודי ועד המאה ה-21.
דומה שהעם שהעניק לעולם את 'ספר הספרים', ושיצירתו הרוחנית, הדתית והתרבותית נמשכת מזה כ-3,000 שנה, ושמתוכו צמחו מגדולי אנשי הרוח, המדענים, והאמנים בעולם (כגון רמב"ם, ברוך שפינוזה, בנימין ד'יזרעאלי, משה מנדלסון, קרל היינריך מרקס; אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד; ז'ק אופנבך, פליקס מנדלסון; ומארק שאגאל), חש מאוים לנוכח 'השתלטות' דתית-סקטוריאלית על קניין רוחני יקר זה וכמעט שוויתר מרצון על חזקתו.
כיצד נוכל לחזק את הקשרים שנתרופפו ולגשר על-פני פערים ואי-הבנות באופן שלא יסתור את אמונותינו וסגנון חיינו בישראל במאה ה-21?
התשובה לכך נעוצה בלימוד ובהרחבת אופקים, וההזדמנות המתאימה לכך היא הקונגרס העולמי למדעי היהדות, שיתקיים השנה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשבוע הראשון של חודש אוגוסט. הקונגרס מביא לציבור בישראל - לחוקרים, לתלמידים, למורים ולשוחרי דעת מכל שכבות הציבור - את פירות מחקר מדעי היהדות בכל רוחבו ועומקו. המחקר במדעי היהדות הוא הגשר, שבאמצעותו מתאחדים כל העוסקים בנושא זה, בארץ ובעולם, לקהילה אחת חוקרת ולומדת.
הקונגרס העולמי למדעי היהדות הוא הכינוס הבינלאומי הגדול והחשוב ביותר בתחומו ואחד מאירועי הקיץ הישראלים המעניינים ביותר. הנושאים הנידונים בו רלוונטיים לכל אחד ואחת מאיתנו והוא מעלה לדיון היבטים שונים של זהותנו והגדרתנו העצמית כיהודים וכישראלים: תולדות העם היהודי, דתו ומנהגיו מראשיתו ועד ימינו אלה, ומקורותיו הספרותיים; כתביהם של אנשי רוח יהודיים לדורותיהם ויצירותיהם של סופרים, משוררים ופייטנים יהודיים, בכל מקומות יישובם. בתוכנית הקונגרס ניתן למצוא מגוון נושאים הקשורים בארון הספרים היהודי (כגון תנ"ך, ספרות חז"ל, ספרות ההלכה, פילוסופיה יהודית וספרות עברית); היבטים שונים של החברה היהודית ותרבותה (כגון מגדר, קהילות יהודיות בתפוצה, ציונות, אנטישמיות, שואה, וחינוך יהודי); לשונות היהודים (עברית, יידיש, ערבית-יהודית ולאדינו) והספרות הכתובה בהן, והפולקלור יהודי, במסורות שבכתב ובעל-פה. רבים יופתעו להיווכח כי ב'מדעי היהדות' תחומי מחקר כאמנות יהודית, מוזיקה יהודית ותיאטרון וקולנוע יהודיים.
סדר היום הציבורי משתקף בתוכנית הקונגרס: 'מדעי היהדות עכשיו: חילון ודת, ביקורת וזהות' הוא מושב המליאה המרכזי של הקונגרס ומושבים נוספים מוקדשים לחילוניות היהודית כמושג וכתופעה. שלושה ממושבי המליאה מוקדשים לעיר תל אביב ולקיבוץ, במלאות להם מאה שנים. מצב החינוך היהודי בעולם נדון במושב מליאה מיוחד. מושבים רבים מוקדשים ליהדות מזרח אירופה ולחרדים ואחרים בוחנים את מקומן של הנשים ביהדות ובחברות יהודיות ואת תרומתן הרוחנית לחברה היהודית. על מושבי הקונגרס נמנים, מחד-גיסא, נושאים כמו: השטעטל, בתי הכנסת ואמנות יהודית באירופה לפני מלחמת העולם השנייה, ומאידך-גיסא יצירות ספרותיות בערבית-יהודית, דיאלקטים ערביים-יהודיים מודרניים ומסורות מוזיקליות יהודיות-ספרדיות. בתוך כל אלה נבחנים יחסי הגומלין בין היהודים ובין שכניהם - בארץ ישראל, בארצות התפוצה ברחבי העולם ובמדינת ישראל.
