למרות התאבדותו של
דודו טופז, נמשכים ההליכים נגד שותפיו לכאורה למעשי התקיפה נגד בכירי התקשורת. בית המשפט העליון דחה (יום ג', 25.8.09) בקשתו של אופיר סספורטס, הנאשם ב"תיווך" בין טופז לתוקפי מנכ"ל שידורי קשת אבי ניר, לשחרור לחלופת מעצר. בהחלטה כתב השופט
אליקים רובינשטיין כי סספורטס, כמוהו כד"ר ג'קיל ומר הייד. מצד אחד תפקד בעבודה ובבית, ומצד שני, היה מעורב ב"עולם שוליים" ואף הגיע לעבריינות קשה כמו הפגיעה בניר והימלטות מחקירה לאילת.
נגד סספורטס הוגשו בפרשה שלושה אישומים, בגין מעורבות לכאורה בתקיפת ניר, אספקת קוקאין לטופז וכן שיבוש מהלכי חקירה. מעצרו הוארך עד תום ההליכים. באי-כוחו של סספורטס, עורכי הדין בנימין נהרי ולידור נהרי, הגישו ערר לבית המשפט העליון לשחררו לחלופת מעצר. לטענתם, שגה בית המשפט שהחליט לא לשחררו לחלופה למרות המלצות שירות המבחן בשני תסקירים לשחררו לחלופה תחת פיקוח מוגבר של שישה מפקחים.
לא שכיר חרב אלא מתווך בערר דחה סספורטס את הגדרתו "שכיר חרב", וטען כי הוא אינו אלא "מתווך" וגם "לא הדומיננטי במסכת התקיפות שהוזמנו על-ידי טופז". עוד טענו באי-כוחו כי בכתב האישום לא מופיעה הימלטות וזאת מאחר שכאשר נודע לסספורטס כי הוא "מבוקש" הוא יצר קשר עם הרשויות.
המדינה התנגדה לשחרור למעצר בית בטענה כי סספורטס נמלט לאילת והסגיר עצמו למשטרה רק לאחר ארבעה ימים. עוד ציינה כי בית המשפט ראה בחומרה את פרשת החבלה בניר, וקבע כי הקשר בין סספורטס לטופז נותק על-רקע סכסוך כספי ולא בשל הכרת חומרת המעשה. בית המשפט קבע כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של סספורטס בתוספת מפקחים.
תמונת התנהגות מופקרת כאמור, השופט רובינשטיין דחה את הערר. משלושת האישומים נגד סספורטס עולה לדברי השופט, תמונה של "התנהגות מופקרת", מעורבות לכאורה בתקיפת ניר, אספקת קוקאין לטופז, ושיבוש מהלכי חקירה - הדחת חברתו לשעבר של טופז, איריס חזן למסור עדות שקרית לפיה טופז היה כביכול עד "לקיומו של קשר אינטימי ביניהם", זאת כדי "ליצור מצג שווא כי טופז הפליל את סספורטס על-רקע יריבות אישית ביניהם". על כך יש, לדבריו, להוסיף את הימלטות סספורטס לאילת.
הקושי נעוץ "במתן האמון בו", כתב עוד רובינשטיין. זאת כנובע מהעבירה בפרשת ניר, החשש כי יתעתע במפקחיו ולכך מצטרפות עבירות הסמים וההימלטות לאילת. "חלק מהרכיבים בפרשה, אילו עמדו לעצמם אולי היו מגיעים לכלל חלופה, אך בהעשותם אגודה אחת, מטה זו את הכף נגד קבלת הערר".
