במהלך התקופה הרלוונטית הנהיגו הנאשמים שיטה של מרמה שהצמיחה טובות הנאה כספיות עבור הנאשם, באמצעות מצגי שווא מטעמם ובאמצעות תיעוד כוזב שהכינה עבורם סוכנות נסיעות (ראשונטורס), שטיפלה ברכישת כרטיסי הטיסה של הנאשם הן לאירועים אליהם הוזמן להופיע ברחבי העולם, ובעיקר בארה"ב, בפני ארגונים ומוסדות יהודיים, והן לנסיעות אליהן יצא בשליחות המדינה.

על סמך המצגים הכוזבים הללו שהנהיגו הנאשמים, שילמו הארגונים האמורים והמדינה סכומי כסף עודפים עבור מימון רכישת כרטיסי הטיסה לנאשם, באופן שהותיר בידיו עודפים כספיים משמעותיים אשר שימשו אותו ואת בני משפחתו למימון טיסותיהם הפרטיות ולשדרוג טיסותיו של הנאשם בשירות המדינה למחלקה ראשונה.

כדי לאפשר את המשך ביצועם ואת הסתרתם של המעשים דלעיל תוך המשך הפקת טובות ההנאה האסורות מהם, ביצע הנאשם מעשי הונאה ומרמה נוספים - כלפי חשבות משרד התמ"ת ואנשי החשב הכללי במשרד האוצר וכן בדיווחיו למבקר המדינה ולאנשי משרדו ובדיווחיו לרשויות המס.

במעשיהם המתוארים בפרשה זו עברו הנאשמים עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד; והנאשם - גם עבירה של העלמת הכנסות במרמה.

בד בבד עם ביצוע מעשיהם המתוארים לעיל, הפיקו הנאשמים טובות הנאה כספיות אישיות נוספות לנאשם שמקורם במר משה טלנסקי, יהודי אזרח ארה"ב. במהלך התקופה הרלוונטית קיבל הנאשם מטלנסקי סכומי כסף גדולים בהיקף של מאות אלפי דולרים, תוך הסתרת קבלת הכספים וללא דיווח עליהם כדין - חלקם במזומן בתוך מעטפות. בחלק מהמקרים הועברו הכספים מטלנסקי לנאשם באמצעות הנאשמת.

בתוך כך, פעל הנאשם, במסגרת תפקידו, לטובת עסקיו הפרטיים של מר טלנסקי מול גורמים עיסקיים בארץ ובחו"ל.

במקביל, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, קיים הנאשם מערכת קשרים קרובה והדוקה עם ידידו ואיש אמונו משכבר הימים עו"ד אורי מסר, במסגרתה קיבל הנאשם מעו"ד מסר סיוע ושירותים בשורה של עניינים, הן בסיוע פעיל בקידום פעילותו הפוליטית, והן בשירותים אישיים במגוון של תחומים.

בין היתר, ניהל עו"ד מסר - יחד עם הנאשמת ובמעורבותה הפעילה - מעין "קופה סודית" בכספת במשרדו, ולאחר מכן בכספת בבנק, בה נשמרו עבור הנאשם סכומי כסף גדולים, במזומן (בדולרים), שמקורם בטלנסקי כאמור, יחד עם כספים במזומן ממקורות אחרים, אשר שימשו אותו לצרכיו השונים.

למרות שלל הקשרים והאינטרסים שבין הנאשם לעו"ד מסר, בגינם היה הנאשם מצוי במחויבות אישית עמוקה כלפי עו"ד מסר, הוא לא נמנע מלעסוק בעניניהם של עו"ד מסר ולקוחותיו העיסקיים. הנאשם פעל, במסגרת תפקידיו וסמכויותיו, לטובת לקוחותיו של עו"ד מסר, בנושאים שונים בהם הם נזקקו להחלטותיו ולהחלטות גורמים אחרים במשרדו. הנאשם נהג כאמור, שעה שהוא מודע לכך שהוא מצוי בניגוד עניינים חריף בין מחויבותו למילוי תפקידיו הממלכתיים, לבין מחויבותו האישית העמוקה כלפי עו"ד מסר.

כדי לאפשר את הסתרתם ואת המשך ביצועם של מכלול המעשים דלעיל, הפר הנאשם את חובות הדיווח על פעילותו האמורה והכספים שקיבל במסגרתה, וביצע מעשי הונאה ומרמה כלפי מבקר המדינה ואנשי משרדו.

בהתנהלותו האמורה מול טלנסקי ומול עו"ד מסר עבר הנאשם עבירות של מרמה והפרת אמונים, ובהתנהלותו מול מבקר המדינה ואנשי משרדו עבר גם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לנאשמת מיוחסת בגין התנהלותה האמורה, בהצטרפה להתנהלותה המתוארת באישום הראשון, עבירה של מרמה והפרת אמונים.

הנאשם קיבל במהלך התקופה הרלוונטית כספים נוספים על אלה המוזכרים באישומים הראשון והשני, מגורם נוסף, והחזיק בנכסים עליהם, כמו גם על התקבולים כולם, היה עליו לדווח למבקר המדינה במסגרת חובותיו כשר בממשלה. בדיווחיו החסרים למבקר המדינה בעניינים אלה ביצע הנאשם מעשי מרמה נוספים בגינם הוא מואשם בעבירה נוספת של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

בין מעשי המרמה, גם הונאת אוסף העטים של אולמרט, שכאמור, נחשפה לראשונה על-ידי יואב יצחק ב-News1.

על-פי כתב האישום, בעוד שמאי מטעמו של אולמרט קבע כי שוויו של אוסף העטים שבבעלותו מגיע ל-1.3 מיליון שקלים - דיווח אולמרט בכל הצהרותיו למבקר המדינה כי ערכו של אוסף העטים מגיע ל-140,000 שקל בלבד.

"הוא עשה כן ביודעו, על-פי חוות הדעת שנמצאה ברשותו, כאמור, כי השווי שמסר מופחת מערכו הנכון וזאת בכוונה להונות את המבקר.

במהלך התקופה הרלוונטית, נהגה זקן להאזין, באורח שיטתי - בעצמה ובאמצעות פקידות בלשכתה הנתונות למרותה - האזנות סתר אסורות לשיחות רבות שניהל הנאשם עם אחרים. הנאשמת עשתה כן מבלי שבני-שיחו של הנאשם, או הנאשם עצמו, התירו לה להאזין לשיחות אלה. בכך ביצעה הנאשמת האזנות סתר שלא כדין ופעלה תוך מרמה והפרת אמונים במילוי תפקידה.

האזנות הסתר הבלתי חוקיות בוצעו במיוחד בתקופה שכיהן אולמרט כשר התעשיה והמסחר, אך גם בתקופה הראשונה שבה כיהן בתפקיד ראש הממשלה.

האזנות הסתר בוצעו באופן שיטתי על-ידי זקן, הן בעצמה והן באמצעות פקידות בלשכתו של אולמרט, בהוראתה. באותם מקרים בהם ביצעו הפקידות את ההאזנות כאמור, הן התבקשו על-ידי זקן לדווח לה על תוכן השיחות, ובחלק מהמקרים גם להעלות על הכתב את תמצית השיחות ולמסרן לידיה. כאמור, מדובר בעשרות שיחות מידי חודש בחודשו, שנבחרו על-ידי זקן להאזנה.

מחקירת המשטרה עולה כי כשנתבקשו זקן או פקידות הלשכה להעביר לאולמרט את השיחות שנבחרו להאזנה, הפעילו זקן או הפקידות האמורות פונקצית "השתק" שבמכשיר הטלפון, אך במקביל הן נותרו על הקו והאזינו לשיחות.

כל השיחות הללו בוצעו - לדבריו של אולמרט - בלא לקבל הסכמתו לכך ובלי שהיה מודע להאזנה זו - וכן ללא ידיעתם והסכמתם של בני השיח האחרים לאותן שיחות.

במהלך השנה האחרונה נמסרו הודעות לבאי-כוחו של אולמרט, לפיהן שוקל היועץ המשפטי לממשלה הגשת כתב אישום נגד אולמרט בשלוש פרשיות: פרשת ראשונטורס, פרשת טלנסקי ופרשת מרכז ההשקעות.

בהתאם להודעות אלה נחשד אולמרט בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד והעלמת הכנסות במרמה.

הודעות דומות נשלחו על-ידי פרקליט מחוז ירושלים לבא-כוחה של שולה זקן בנוגע לפרשת ראשונטורס, פרשת טלנסקי ופרשת האזנות הסתר. החשדות נגד זקן עסקו בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים והאזנת סתר שלא כדין.

במסגרת ההודעות האמורות הוזמנו באי-כוחם של אולמרט ושולה זקן לקיים שימוע בטרם קבלת החלטה סופית בעניינם, ובהמשך אף הועברו אליהם חומרי החקירה בפרשות השונות לשם היערכות לקראת השימוע.

כזכור, לאחר דין ודברים בין לשכת היועץ המשפטי לממשלה לבין סנגוריו של אולמרט, נקבעו ישיבות שימוע לסוף חודש אפריל. בהמשך ביקשו באי-כוחו של אולמרט דחייה נוספת של מועד השימוע ואף עתרו לבג"צ בעניין. לאחר ששופטי בג"צ דחו את טענות אולמרט, נקבעו ישיבות השימוע לחודש אוגוסט.

לאחר חילופי מכתבים בנוגע לעריכת השימוע, הודיעו סנגוריו של אולמרט ביום 6.8.09 כי הם מבטלים את ישיבות השימוע שנקבעו לחודש אוגוסט. בתגובה נמסר להם ביום 10.8.09 כי היועץ המשפטי לממשלה רואה בהודעתם זו ויתור על זכות השימוע, וכי יפעל, כמתבקש, ללא דיחוי, להשלמת תהליך קבלת ההחלטה בפרשיות השונות.

בא-כוחה של זקן, עו"ד מיכה פטמן, ויתר על קיום שימוע בפרשות ראשונטורס וטלנסקי, אך התייצב לשימוע בנוגע לפרשת האזנת הסתר.

בשבועות האחרונים קיים היועץ המשפטי לממשלה מספר דיונים - בהשתתפות פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), פרקליט מחוז ירושלים וצוות הפרקליטים שעוסק בנושא - בהם שבו ונבחנו הסוגיות השונות הנוגעות לעניין, ובסופו של דבר הוחלט, על דעת כל המשתתפים, על הגשת כתב האישום.

יועץ התקשורת של אולמרט, אמיר דן, אמר בעקבות הגשת כתב האישום כי לאחר שהורידו ראש ממשלה מכהן, ברור, כי ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה אין, ולא הייתה מעולם, שום אופציה אחרת מלבד הגשת כתב האישום נגד אולמרט.

"בית המשפט, לעומת זאת, נקי משיקולים זרים אלו, ולכן אולמרט משוכנע כי בבית המשפט יוכל אחת ולתמיד להוכיח את חפותו. חשוב לזכור, כי גם פרשות כרמיה ובנק לאומי החלו בכותרות ענק, שנמשכו שנים, ולבסוף הן הסתיימו בלא כלום. גם סופן של פרשיות אלו יהיה זהה", טען.

מן התנועה למען איכות השלטון בישראל נמסר בעקבות הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה לשעבר אולמרט ונגד ראש לשכתו זקן כי משהוחלט להגיש כתב אישום כנגד ראש הממשלה לשעבר על רשויות החוק לפעול ללא מורא.

"התנועה מבקשת להביע תמיכתה באלה הנלחמים ללא מורא בשחיתות השלטונית בכלל ולחזק ידיהם של פרקליט המדינה ויתר העושים במלאכה בעניין זה בפרט, לבל ייראו ולבל ירפו ידיהם", לשון תגובת התנועה לאיכות השלטון.