לבית משפט המחוזי בת"א הוגש (יום ה', 1.10.09) כתב אישום נגד חברת פועלים שירותי נאמנות, והלקוח העיקרי שלה,
ארקדי גאידמק, לפיו הם פעלו יחדיו על-מנת להסתיר פעילות בהיקף של כ-650 מיליון ש"ח. כתב האישום כולל שורה של עבירות הלבנת הון על-פי סעיף 3 לחוק וכן עבירות מרמה.
כתבי אישום בפרשה הוגשו גם נגד מי שהיו מנהליה הבכירים של החברה, חיים שמיר ושלמה רכט, נגד היועץ המשפטי שלה, רם לוי, נגד מי שפעל כאיש קש מטעמו של גאידמק, נחום גלמור, ונגד מנהלת קשרי לקוחות בבנק הפועלים בסניף מספר 535, קרן ללום, הנמצא ברחוב הירקון בתל אביב.
הפרשה עוסקת כאמור בחברת פועלים שירותי נאמנות ויו"ר הדירקטוריון שלה, המואשמים כי פעלו יחד עם גאידמק וגלמור על-מנת לאפשר לגאידמק לרכוש במרמה את החברה ההולנדית טרמופוסט, תוך הסתרת זהותו כרוכש החברה וכבעל הכספים ששימשו לרכישתה.
מכתב האישום עולה כי פעולות המרמה נעשו תוך הצגת גלמור כרוכש של החברה ותוך הצגת 50 מיליון דולר מכספיו של גאידמק, ככספיו של גלמור. הצגת הכספים במרמה ככספיו של גלמור והסתרת זהותו של גאידמק התאפשרה, בין היתר, בשל שיתוף הפעולה מצד החברה לנאמנות ומי שעמד בראשה. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי ביצירת שורה של מצגים בנקאיים כוזבים שהוצגו לנציגי בעלי המניות של החברה בהולנד.
עוד מואשמים החברה לנאמנות ובכיריה כי בהזדמנויות שונות פעלו על-מנת לסכל את חובות הדיווח החלות עליה ועל בנק הפועלים כלפי הרשות לאיסור הלבנת הון בכל הקשור לפעולותיו של גאידמק ושל שני לקוחות נוספים. במקרה אחד הדבר נעשה תוך שיתוף פעולה עם היועץ המשפטי של החברה ובמקרה אחר עם מנהלת קשרי לקוחות בבנק הפועלים.
מן הפרקליטות נמסר כי חומרת כתב האישום נובעת מן העובדה כי מדובר בתאגיד עזר בנקאי ומנהליו הבכירים, אשר השתמשו במוניטין המכובד של בנק הפועלים ושל מערכת הבנקאות הישראלית על-מנת להכשיר פעולות מרמה ופעולות הלבנת הון.
גאידמק עצמו עזב את ישראל לפני כשנה לרוסיה, והפקיד בידי המדינה ערבות בסך 4 מיליון דולר, אשר בין תנאיה סוכם כי הוא מתחייב להתייצב לכל חקירה נוספת בעניינו. נכון לעת זו גאידמק אינו מוגדר כאזרח נמלט, שכן יציאתו מן הארץ נעשתה בהסכמת הרשויות, ולכן לא נעשים בשלב זה מגעים להסגרתו.
